דברי הנגיד בכנס של החטיבה למידע ולסטטיסטיקה לרגל פרסום דוח המבט הסטטיסטי לשנת 2018

בנק ישראל

ראשית, אני רוצה לברך את החטיבה למידע וסטטיסטיקה של בנק ישראל על הכנס הזה, ועל פרסום הסקירה המעניינת, "מבט סטטיסטי 2018". מדובר בפרסום השנתי הראשון לשנה זו של בנק ישראל אשר מנגיש לציבור המתעניין במערכת הפיננסית את הנתונים והמצרפים העיקריים שהבנק אוסף ומנהל באופן שוטף, תוך הפניית זרקור להתפתחויות המרכזיות שחלו בנתונים אלו; וכן לסוגיות סטטיסטיות מיוחדות שבנק ישראל עוסק ומטפל בהן.

אנחנו נמצאים בתקופה מעניינת ומיוחדת מאוד בהיסטוריה האנושית. ניתן להתייחס אליה כאל מהפכת המידע. בעוד שבעבר היקף המידע היה מצומצם והיה פשוט יחסית לנתח אותו, היום כמויות המידע שנגישות לכולם עצומות. עושר המידע מהווה הזדמנויות לעסקים לשיפור מצבם התחרותי ולהקמת וביסוס מודלים עסקיים חדשים על בסיס הנתונים הרבים הזמינים להם. מי שמשכיל לעמוד באתגר הנדרש לגזור את המידע הנכון ולהפיק ממנו תובנות שמאפשרות לקבל את ההחלטות הנכונות יוצא נשכר.

ויש במהפכה הזו היבט חשוב נוסף; בעוד שבעבר ההתייחסות לתשתית הייתה בעיקר לתשתית פיזית או טכנולוגית, היום המידע שמציף אותנו הוא כשלעצמו תשתית הכרחית לכל ארגון, וכתשתית חיונית יש להשקיע בה ולפתח אותה תוך הקצאת מלוא המשאבים הנדרשים.

המהפכה הזו לא פוסחת כמובן על קובעי המדיניות הכלכלית, ובכלל זה גם על הבנקים המרכזיים ובנק ישראל בתוכם. לביג דאטה ונתוני מיקרו יש פוטנציאל משמעותי לטיוב החיזוי המאקרו-כלכלי ומעקב אחר היציבות הפיננסית במשק, ובנק ישראל מפתח את יכולותיו בתחומים אלו כמו גם לגבי סוגיות ספציפיות בתחום הייעוץ הכלכלי לממשלה. האתגר שלנו הוא כאמור היכולת להכיל כמויות נתונים אדירות ולנתח אותן בצורה נכונה, וברקע כמובן לשמור על הפרטיות של מי שעומד מאחורי אותם נתונים.

המשבר הפיננסי העולמי של 2008 חידד לגופים הרגולטוריים בעולם, את הקושי לעמוד באתגר הזה. שכן, היה קושי מיוחד לחלץ מהמידע תוך זמן קצר את התובנות הנדרשות לגבי ההתפתחויות שחלו בשווקים הפיננסיים. באותה עת הפכו הכלים הפיננסיים למורכבים יותר, השחקנים הפיננסיים הפכו למתוחכמים יותר והשווקים הפיננסיים עצמם הפכו לגלובליים, והשפעותיהם היו לעיתים סמויות מן העין. בהקשר לנושא הנתונים והמידע, ההתפתחויות הנ"ל הביאו למידע רב יותר, מפוזר יותר ומורכב יותר לניתוח.

בעקבות כך, הגופים הפיננסיים הבינלאומיים קידמו סטנדרטים ברורים ומפורטים לאיסוף וניהול המידע שנדרש כדי להבין, לנתח ולעקוב אחר הקשרים הסבוכים שבשווקים הפיננסיים, הן ברמה הפרטנית והן ברמה האינטגרטיבית והמערכתית. בנקים מרכזיים רבים קיבלו תפקיד משמעותי שהעניק להם אחריות גדולה יותר, יחד עם שותפיהם בניהול המדיניות הכלכלית, בתחום השמירה על היציבות הפיננסית. הצורך במעקב וניטור של סיכונים מערכתיים, הוביל ליישום מדיניות מקרו-יציבותית שמטרתה לזהות סיכונים מערכתיים בשלבי התהוותם, ולקדם פעולות שיטפלו בהם ויגבילו את השפעתם על היציבות הפיננסית של המשק.

התפתחויות אלו הגבירו את הצורך של בנקים מרכזיים בבסיסיי נתונים עקביים ואינטגרטיביים שיתמכו במדיניות זו; לצורך כך, חלה בשנים האחרונות מגמה של הגברת איסוף נתונים פרטניים שיאפשרו השלמת מידע על זרימת ההון במשק בין המערכת הפיננסית למערכת הריאלית וביניהן לבין חו"ל. נתונים אלו חשובים לצורך הבנת התהליכים והסיכונים במערכת הפיננסית וסיכוני הדבקה בין מערכות מקומיות ובינן לבין התפתחויות גלובליות. כלומר איך, באיזו עוצמה ומתי, סיכון שמתפתח במקום אחד עלול להשפיע במקומות אחרים.

התפתחויות אלו מציבות אתגר מיוחד בפני בנק ישראל בתחום של הקמה וניהול של מאגרי ענק מפורטים מצד אחד, ומצד שני יכולת לתחקר ולנתח את המידע, להפיק ממנו תובנות ולקבל החלטות נכונות בזמן אמת.

אנחנו לא אי בודד באוקיינוס הפיננסי. הכלכלה הישראלית משולבת בכלכלה הגלובאלית וככזו אנחנו חותרים כל העת לעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים הקפדניים. לכן הבנק נדרש לדיווחים רבים למוסדות שמכתיבים את הסטנדרטים הללו, כמו ארגון ה-OECD, ה-BIS וקרן המטבע הבינלאומית. העמידה בסטנדרטים הללו מבטיחה איכות מירבית של המידע ומספקת נתונים עקביים וברי השוואה על בסיס אחיד שתורמים רבות לניהול המדיניות הכלכלית ולמחקר הכלכלי.

אני שוב רוצה לברך את החטיבה למידע ולסטטיסטיקה על הכנס הזה ועל פרסום דו"ח המבט הסטטיסטי, שתורם רבות לשיח המקצועי שמנהל הבנק עם השחקנים הפיננסים המרכזיים ועם הציבור.


תודה רבה