יום האישה הבינ"ל 2019

שירות התעסוקה הישראלי

לקראת יום האישה הבינלאומי, מפרסם שירות התעסוקה נתונים העולים מסקר שהתקיים בקרב דורשי עבודה. עיקר הממצאים מעלים כי:

נשים מרוויחות פחות לשעה: השכר השעתי החציוני לנשים הוא 28 ₪. שכר זה נמוך ב-22% משכרם השעתי החציוני של גברים, שעמד על 36 ₪.

נשים עובדות פחות שעות: תובעות אבטלה דיווחו כי בעבודתן האחרונה עבדו בממוצע כ-37 שעות בשבוע, כ-6 שעות פחות מגברים.

נשים נושאות יותר בנטל המחויבות המשפחתית, דבר שמהווה חסם לחיפוש עבודה:
כ-40% מהנשים ציינו כי התחייבויות משפחתיות מהוות חסם מבחינתן בחיפוש עבודה - פי שניים מאשר אצל הגברים.

נשים בוחרות במקום עבודה הסמוך לביתן - כמחצית מהנשים נוסעות עד רבע שעה למקום העבודה, זאת לעומת 30% מהגברים.

מנכ"ל שירות התעסוקה רמי גראור: "ממצאי הסקר מעידים על הצורך של "מענק עבודה מרוחקת" – כלי חדש שפיתחנו על מנת לעודד אנשים ונשים ביישובי הפריפריה להשתלב בעבודות מחוץ למקום מגוריהם".

לרגל יום האישה הבינ"ל החל השבוע (8.3), מציג שירות התעסוקה ממצאי סקר שנערך בקרב דורשי עבודה שהתייצבו בלשכותיו ברחבי הארץ. ניתוח הסקר מציג לראשונה תובנות מעניינות בנוגע לאתגרים הניצבים בפני נשים בשוק העבודה הישראלי.

פערי שכר ושעות עבודה
הסקר נערך ב-26 לשכות שירות התעסוקה הנמצאות ביישובי הפריפריה, ועליו ענו 2,146 דורשי עבודה תובעי אבטלה והבטחת הכנסה. הסקר נערך במסגרת מחקר מקיף שערך השירות על מנת לבחון מהם הכלים שיכולים לסייע לדורשי עבודה ביישובי הפריפריה להשתלב בעבודה תוך הרחבת מעגל החיפוש הגיאוגרפי ממקום מגוריהם.

מניתוח הנתונים עולה כי השכר החציוני לשעה עמד על 28 ₪ בקרב נשים תובעות אבטלה ועל 36 ₪ בקרב גברים תובעי אבטלה, נתון המעיד כי שכרן לשעה של נשים מהווה 78% בלבד משכרם של גברים. נשים תובעות אבטלה דיווחו גם על שעות עבודה מעטות יותר, 36.5 שעות עבודה בשבוע בממוצע, לעומת 43.1 שעות בקרב גברים תובעי אבטלה.

נתוני הסקר מראים כי הן גברים והן נשים, העובדים מחוץ ליישוב מגוריהם, מרוויחים שכר לשעה הגבוה ב-7%. עם זאת, רק 41% מהנשים התובעות אבטלה דיווחו שעבדו מחוץ ליישוב מגוריהן בעבודתן האחרונה, זאת לעומת 52% מהגברים תובעי האבטלה. נתון זה ממחיש את האתגרים איתן מתמודדות נשים המשתלבות בשוק העבודה.

עוד נמצא כי נשים עבדו קרוב יותר לבית ונסעו פחות זמן למקום עבודתן: זמן הנסיעה הממוצע של נשים יהודיות למקום עבודתן עמד על 30 דקות ושל גברים יהודים 34 דקות. זאת לעומת זמן הנסיעה הממוצע של נשים ערביות שעמד על 36 דקות, לעומת זמן נסיעה של 49 דקות אצל גברים ערבים.

ביתר פירוט, נמצא כי 56% מהנשים היהודיות דיווחו שעבדו במרחק של עד 15 דקות נסיעה מהבית. זאת לעומת 47% מהגברים היהודיים.

במגזר הערבי הפער בין הנשים לגברים גדול יותר במידה משמעותית. כ-42% מהנשים הערביות דיווחו שעבדו במרחק של עד 15 דקות נסיעה מהבית. זאת לעומת 21% מהגברים הערביים בלבד.

בנוסף לנושא המגדרי, מהנתונים עולה גם הריחוק היחסי בין מקומות עבודה ליישוביי המגזר הערבי. 12% מהנשים הערביות ו-20% מהגברים הערבים דיווחו כי נסעו למעלה משעה לכל כיוון למקום עבודתם האחרון. זאת לעומת 8% ו-7% בקרב נשים וגברים יהודים, בהתאמה.

במסגרת הסקר, נשאלו כלל הנסקרים בנוגע לחסמים העומדים בפניהם בתהליך חיפוש העבודה. 41% מהנשים ציינו כי התחייבויות משפחתיות, כגון טיפול בילדים או בבן משפחה חולה, מהוות מבחינתן חסם לחיפוש עבודה. לעומת זאת, רק 21% מהגברים ציינו התחייבויות משפחתיות כחסם.

חסמים בולטים נוספים, העומדים בעיקר בפני נשים ערביות בפריפריה היו: עלויות נסיעה - 47% מהנשים הערביות ציינו זאת כחסם לחיפוש עבודה לעומת 18% מהנשים היהודיות; מגבלות בריאותיות - 33% מהנשים הערביות לעומת 18% מהנשים היהודיות; קשיי שפה - 32% מהנשים הערביות, לעומת 2% בלבד מהנשים היהודיות, וכן חוסר ידע כיצד לחפש עבודה - 28% מהנשים הערביות, לעומת 2% בלבד מהנשים היהודיות. יש לציין כי ארבעת החסמים האלה בלטו גם בקרב גברים ערבים ביחס לגברים יהודים.

מנכ"ל שירות התעסוקה רמי גראור: "האתגרים העומדים בפני נשים בשוק העבודה מחייבים אותנו לפעול ללא לאות ליצירת פתרונות תעסוקתיים יעילים. ממצאי המחקר מעידים על הצורך של "מענק עבודה מרוחקת" – כלי חדש שפיתחנו על מנת לעודד גברים ונשים ביישובי הפריפריה להשתלב בעבודות מחוץ למקום מגוריהם. שירות התעסוקה ימשיך להרחיב ולפתח את תכניותיו וכליו למען שילובן המוגבר של נשים בשוק העבודה, כמו גם אוכלוסיות נוספות העומדות בפנים חסמים שונים. הדרך לחברה סולידרית עם רשת ביטחון כלכלית, עוברת בתעסוקה שוויונית לכל גבר ואישה בישראל".