יניב חברון, אלומות

יניב חברון, האסטרטג הראשי של בית ההשקעות אלומות

אני אתפלא אם בנק ישראל לא יעלה את הריבית כבר בחודשיים הקרובים:
המשק המקומי מאט, המשק האמריקאי מאט, הצמיחה בעולם נחלשת ואנחנו ככל הנראה בסוף המחזור של הצמיחה הגלובלית שהחל ב-2009 ועשוי להמשך עוד שנתיים או פחות. שעון החול של בנק ישראל לנרמול המדיניות המוניטרית המחזור הנוכחי הולך ומתקצר.

ההנחה המרכזית שלי, היא שבנק ישראל בדומה לבנק המרכזי הפדרלי נותן חשיבות "לצבירת תחמושת" ע"י העלאת ריבית, כדי להתמודד עם המשבר או המיתון הבא. הנחה זו הינה מנוגדת לדעה כלכלית שלי שריבית צריך לעלות רק שצריך כלומר שהאינפלציה מאיימת.

ציפיות האינפלציה מתבססות ביעד – האינפלציה בישראל לא מאיימת אבל נראה כי ישראל לא סובלת מאותה דפלציה שאפיינה את המשק המקומי בשנים 2014-2016. אומנם האינפלציה השנתית עומדת על 1.2% בלבד אבל היא צפויה לעלות לרמה של 1.7% לשנה בעוד שנתיים ע"פ הציפיות בשוק ההון ואולי האינפלציה עדיין לא התבססה ביעד אבל הציפיות אכן מתבססות ואם למדנו משהו מכהונת פישר – הציפיות חשובות יותר מהאינפלציה בפועל.

יכול להיות שבנק ישראל בכל זאת ירצה להפתיע – אומנם בבנק הבטיחו לנו תהליך שקוף יותר של נורמליזציה מוניטרית אבל להעלאות ריבית מפתיעות, עשויה להיות השפעה מתונה יותר על ציפיות הריבית מאשר לתוואי ברור, מה שעשוי למתן מעט את השפעת התיסוף שיכולה להיווצר בעקבות העלאת ריבית.

הפעילים בשוק המקומי מעריכים שבנק ישראל לא יוכל לעלות את הריבית במשק שכן צמצום פער הריביות מול הריבית האמריקאית, הינו וקטור חשוב שעשוי לחזק את מגמת התיסוף. אם להאמין להערכה זו, בנק ישראל לא יוכל לעלות את הריבית בשנים הקרובות שכן הבנק האמריקאי סיים את העלאות הריבית, מה שככל הנראה תמך בייסוף של השקל מול הדולר.
הערכה זו לא רציונלית, מה שאומר שבנק ישראל יצטרך להרים את הריבית חרף צמצם פער הריביות והשפעות הייסוף וכדי למתן אותן ייתכן והוא יעדיף להפתיע.

גם בריבית של 0.5%-0.75% - המדיניות המוניטרית עדיין מרחיבה - הבנק המרכזי בארה"ב השתמש בתירוץ הזה לאורך כל תהליך העלאות הריבית וכך עשו גם בבנק ישראל בהעלאת הריבית הראשונה בסוף נובמבר. בנק ישראל מכוון לאמצע יעד האינפלציה וכל עוד הריבית נמוכה בצורה קיצונית והמדיניות המוניטרית מרחיבה, אין סתירה בין העלאות הריבית והשגת יעד האינפלציה. אומנם הסיכונים לצמיחה של הכלכלה הגלובלית ממשיכים לרבות מלחמת הסחר, ברקזיט, יציבות הממשל בארה"ב, חולשה באירופה ומיתון באיטליה ועוד. למרות זאת, בנק ישראל לא יוכל לחכות עד שכל הסיכונים יתפוגג לחלוטין.

רוב הועדה המוניטרית בעד העלאות ריבית – אומנם בהחלטה האחרונה חשבה הוועדה שיהיה נכון להמתין עם הריבית לאחר שהשווקים קרסו ונכנסו לטריטוריה דובית אבל בינתיים השווקים התאוששו עם פתיחת שנה הטובה ביותר מזה 32 שנה, הנפט התאושש ותחזיות האינפלציה השתפרו. בנוסף, נדין טרכטנברג סיימה את תפקידה מה שעשוי להחליש את הטון היוני של הוועדה.

המלצות המרכזיות
בנימה אישית

סיכון מח"מ גבוה – בנק ישראל יעלה את הריבית בקצב מהיר יותר בשנתיים הקרובות מחשש ששעון החול לנרמול המדיניות המוניטרית מתקצר.

אחזקה במניות – אחרי עליות של 10.7% מתחילת השנה ויותר מ-17% מהשפל, אפשר להוריד הילוך – טריגר הבא לעליות/ירידות עשוי להגיע מכיוון סין.

הצמדה – אנחנו מגדילים את המשקל של האפיק הצמוד על חשבון השקלי. במיוחד אחרי מדד ינואר שהיה מאכזב.

שווקים מתעוררים – השוק הסיני נותר מבחינתנו בעל הפוטנציאל הגבוה ביותר לעליות. הסיכון/סיכוי תלוי בתוצאות השיחות (העיקר שלא יהיה כישלון).

מחירי נפט – המשיכו לתקן השבוע, הרבה בזכות קיצוץ של אופ"ק.

דולר/שקל – הדולר נבלם השבוע ואפילו הוסיף 0.2% לערכו – למרות זאת וכפי שאנחנו כותבים מזה חודשיים, הפוזיציה איבדה אטרקטיביות בעקבות איתות של הפד לסיום העלאות הריבית ותחילת העלאות ריבית מוקדמת מידי בישראל להערתנו.