הוועדה לעידוד הקמת קרנות נסחרות להשקעה בתשתיות הגישה המלצות ביניים

משרד האוצר

החשב הכללי במשרד האוצר, מר רוני חזקיהו: אגף החשב הכללי, ביחד עם אגפי האוצר המקבילים ומשרדי הממשלה השותפים, מקדם תכנית אסטרטגית לתשתיות בישראל - "תשתיות 2030" מתוך ראייה ארוכת טווח של פיתוח המשק והגברת הפריון. הקמת הקרנות תסייע במימושה של תכנית זו, בכך שיאפשרו מקורות מימון נוספים ומגוונים לפיתוח התשתיות בישראל.

יו"ר רשות ניירות ערך, גב' ענת גואטה: "לשוק ההון תרומה משמעותית בפיתוח כלכלת ישראל. הצבתי את פיתוח והרחבת שוק ההון כיעד מרכזי של הרשות לשנים הקרובות. אפיק ההשקעה החדש הוא דוגמא מצוינת ליישום יעד זה, ולקשר בין חיזוק שוק ההון לחיזוק הכלכלה. מדובר במכשיר השקעה אטרקטיבי למשקיעים שגם יחזק ויגביר את המסחר בבורסה וגם יסייע בפיתוח ובמימון מיזמי תשתיות בעלי חשיבות לאומית".
מנהל רשות המסים, מר ערן יעקב: "המודל המיסוי לפיו החברה תשוקף לצרכי מס בשילוב החובה לחלק את הרווחים בכל שנה הם הבשורה אשר מעניקה את האטרקטיביות למשקיעים וכולי תקווה כי אכן הדבר יפתח וירחיב את שוק ההון הישראלי תוך קידום פיתוח תשתיות ברמה הלאומית".

הוועדה לקידום הקמת קרנות נסחרות להשקעה בתשתיות, בראשות מר נחמיה קינד, סגן החשב הכללי, ועו"ד מאיר לוין, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט כלכלי) (מונה בעת כהונתו ברשות ניירות ערך) הגישה את המלצותיה ליו"ר רשות ניירות ערך, גב' ענת גואטה ולחשב הכללי במשרד האוצר, מר רוני חזקיהו. הוועדה הוקמה לצורך גיבוש המלצות באשר לאמצעים ולצעדים הנדרשים לעידוד הקמת קרנות נסחרות להשקעה בתשתיות לאומיות בישראל.

הקמת הקרנות צפויה להגדיל את מקורות המימון למיזמי תשתיות, להפחית את עלויות האשראי וההון שלהם, ולתרום ליכולת המימוש של פרויקטים בעלי חשיבות לאומית. הקרנות הנסחרות יהוו אפיק השקעה חדש לציבור, ויאפשרו לו להיות שותף להשקעות בתחום זה.

המלצות הוועדה מבוססות על עקרונות מודל קרנות השקעה במקרקעין הידועות בכינוין קרנות REIT (Real Estate Investment Trusts), ואלה עיקרן:
1. הקרנות שיוקמו כחברה בע"מ, ירשמו למסחר בבורסה לניירות ערך בתוך שלוש שנים.
2. הקרנות יבצעו השקעות במיזמי תשתיות (החזקה, העמדת חוב ותפעול), בתחומי האנרגיה, המים, התחבורה, הבינוי, הסביבה, התקשורת ונוספים. לפחות 75% ממיזמי התשתיות בהם ישקיעו הקרנות יהיו בישראל.
3. הקרנות יחלקו למשקיעים לפחות 90% מרווחיהן, במהלך השנה בה נוצרו.
4. בתום חמש שנים ממועד הרישום למסחר, לא יחזיקו חמישה משקיעים ב– 50% או יותר ממניות הקרן במצטבר, על מנת להגדיל את פיזור המשקיעים.
5. רמת המינוף של הקרן תותאם לאפיק ההשקעה שלה במיזמי תשתיות.
6. הקרנות ייהנו ממשטר מס מיוחד, המבוסס על מיסוי הכנסות הקרן באופן ישיר בידי בעלי המניות. כמו כן, יוענקו הטבות מס נוספות כגון דחיית תשלום המס בגין העברת מיזמי תשתיות לקרן תמורת הנפקת מניות בה.

פיתוח התשתיות הלאומיות מהווה נדבך מרכזי בהוצאה לפועל של מגוון יעדים לאומיים. על מנת לקדם יעדים אלו קיים צורך בייזום פעולות אפקטיביות לפיתוח תשתיות ופרויקטים במגוון של שותפויות בין הסקטורים השונים בחברה ובמשק. בהתאם, החלה המדינה לפני כשני עשורים לבצע פרויקטים לאומיים בתחום התשתיות בשיתוף המגזר הפרטי (PPP), כך שכיום היקפם הכספי של פרויקטים אלה נאמד בכ – 50 מיליארד ש"ח ונמצא במגמת צמיחה בשנים האחרונות. על אף העלייה במספר הפרויקטים המבוצעים בשיתוף המגזר הפרטי, שוק ההון והחוב למימון הפרויקטים מאופיין במספר שחקנים מצומצם, כמו גם בהיעדר אפשרות למעורבות הציבור במימון ישיר של הפרויקטים.

הוועדה מאמינה שהגדלת מקורות המימון לפרויקטים בתחום התשתיות בישראל כתוצאה מהקמת הקרנות תוביל להפחתת עלויות האשראי וההון שלהם ותתרום ליכולת המדינה להוציא לפועל פרויקטים בעלי חשיבות לאומית. כמו כן, הוועדה סבורה כי קרנות שיקומו ויפעלו בהתאם לאסדרה זו יהיו מכשיר השקעה העשוי להיות משמעותי לציבור ולגופים מוסדיים, ולהוביל לניתוב כספי האזרחים המנוהלים בידי גופים אלו לשוק ההון ולחיזוק המסחר בבורסה.

המלצות הוועדה גובשו לאחר שקיימה פגישות יזומות, התייעצויות ודיונים עם גורמים רבים ומגוונים העוסקים בתחום התשתיות בישראל, לאחר סקירת מודלים קיימים בעולם לשילוב הציבור במימון פרויקטים בתחום התשתיות באמצעות הבורסות. הקרנות נדונו גם במסגרת תכנית "תשתיות 2030" שמטרתה לייצר תכנית אסטרטגית לתשתיות בישראל ולהגדלת היקף וקצב הביצוע של פרוייקטי תשתית. הוועדה ניתחה את מכלול ההיבטים הכרוכים בהקמת קרנות נסחרות להשקעה בתשתיות ודנה בממצאים ובתובנות שעלו מהפגישות עם השוק ומהסקירה המחקרית שערכה, וגיבשה את ההמלצות המובאות בדוח הביניים.

חברי הוועדה כללו נציגים מרשות ניירות ערך, החשב הכללי במשרד האוצר, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, רשות המסים, מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט כלכלי) במשרד המשפטים, המועצה הלאומית לכלכלה, רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון, והבורסה לניירות ערך.

טרם גיבוש ההמלצות לדוח הסופי, הוועדה פונה לציבור הרחב לקבלת עמדות והצעות בכתב בכל הנוגע להמלצות הביניים, וזאת עד ליום 15 בנובמבר 2018.

קריאת הדוח המלא באתר רשות ניירות ערך