הבורסה מסכמת את שנת תשע"ח

לוגו הבורסה

מדד ת"א-35 השיג תשואה דולרית של כ-19% בשנת תשע"ח – נמוכה אמנם מתשואת מדד NASDAQ 100 שעלה בכ-28% והגיע לשיא כל הזמנים, אך גבוהה לעומת בורסות מובילות באירופה שעלו עד כ-5%.
מדד ת"א-90 שבלט בתשע"ז בעלייה של כ-24% הוסיף ועלה בכ-8% בתשע"ח– כאשר את השפעתן החיובית של עליות השערים במניות הטכנולוגיה שעלו בכ-14%, מיתנו מניות הנדל"ן שעלו בכ-1% בלבד.

הושקו שני מדדי מניות חדשים:
מדד ת"א סקטור-באלאנס (הושק בפברואר 2018) - כולל את 100 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר מבין המניות הנכללות במדדי ת"א-125 ות"א-SME60. שווי המדד מגיע לכ-615 מיליארד שקל, ובמאי 2018 הונפקו שתי תעודות סל ראשונות עליו.
מדד ת"א-תעשייה (הושק באפריל 2018 בשיתוף משרד הכלכלה והתעשייה) - כולל חברות ישראליות מתחומי תעשייה והיי טק. כיום 81 חברות במדד, ששוויו כ-287 מיליארד שקל. טרם הונפקה תעודת סל על מדד זה.

המחזור היומי הממוצע בשוק המניות (לא כולל תעודות סל על מדדי מניות) – הסתכם בכ-1.1 מיליארד שקל בתשע"ח, נמוך בכ-5% מהמחזור בשנה הקודמת שבה בוצעה רפורמת המדדים.

מכירות בעלי עניין: התגברו בתשע"ח והסתכמו בכ-7.3 מיליארד שקל, לאחר מכירות בסך של כ-6 מיליארד שקל בתשע"ז. מכירות מניות ע"י בעלי עניין במקביל להנפקות השניוניות תרמו לעלייה בשיעור החזקות הציבור במניות מכ-52% בסוף תשע"ז לכ-57% בסוף תשע"ח (ללא "טבע" ו"פריגו").

משקיעי חוץ רכשו מניות נטו בסך כ-5.3 מיליארד שקל בשלושת הרבעונים הראשונים של תשע"ח, המשך לרכישות בסכום דומה בשלושת הרבעונים האחרונים של תשע"ז, ולאחר מכירות בסך כ-3 מיליארד שקל ברבעון הראשון של תשע"ז.

היקף הגיוסים במניות בתל-אביב:
כ-8.7 מיליארד שקל גויסו בהנפקות והקצאות פרטיות של מניות בתשע"ח, לעומת כ-9.9 מיליארד שקל בשנה הקודמת. חברות הנדל"ן בלטו השנה עם גיוס המהווה כ-37% מהסכום שגויס בהנפקות והקצאות פרטיות של מניות, לעומת כ-30% בשנה הקודמת.
מתוכם, כ-5.8 מיליארד שקל גויסו בהנפקות לציבור, לעומת כ-6.6 מיליארד שקל שגויסו בתשע"ז.
12 חברות חדשות ביצעו הנפקה ראשונית (IPO) והצטרפו בתשע"ח לבורסה. גל ההנפקות החדשות מאופיין:
במגוון החברות מבחינת עיסוקן – 4 חברות מסחר ושירותים, 2 חברות נדל"ן, 2 חברות אנרגיה וחיפושי נפט וגז, 2 חברות תעשייה, חברת טכנולוגיה וכן קרן הייטק ראשונה בבורסה (איביאי טכנולוגיה עילית שהנפיקה ביוני 2018),

במגוון החברות מבחינת גודלן - חברה גדולה אחת בשווי של 4.4 מיליארד שקל (קבוצת המלונאות פתאל החזקות שהנפיקה בינואר 2018), 5 חברות בינוניות בשווי של 700-300 מיליון שקל (גלוברנדס, כלל משקאות, קרן איביאי טכנולוגיה עילית, קבוצת אחים יעקובי, הולמס פלייס) , ו-5 חברות בשווי של 270-140 מיליון שקל (רני צים, אלמור חשמל, דלק תמלוגים, עדיקה סטייל, ג'י.פי גלובל) וחברה אחת בשווי של 80 מיליון שקל (מכון לחקר האינטרנט).

שלוש חברות שילבו הצעות מכר ע"י בעלי שליטה בהנפקות ראשוניות: גלוברנדס, הולמס פלייס, ועדיקה סטייל, שהזרימו כ-296 מיליון שקל לבעלי עניין.

חברות דואליות חדשות:
בתשע"ח נרשמו למסחר בבורסה שלוש חברות דואליות חדשות הנסחרות בארה"ב:
קרן ריט אמריקאית סים קומרשייל הנסחרת בנאסד"ק שגייסה כ-798 מיליון שקל בהנפקת מניות בכורה לציבור בבורסה בתל-אביב.

שתי חברות אשראי אמריקאית לעסקים בינוניים (Business Development Company) – פננטפארק – הנסחרת בנאסד"ק ומדלי קפיטל – הנסחרת ב-NYSE.
שתי חברות הנסחרות בתל-אביב רשמו את מניותיהן למסחר מקביל בבורסת הנאסד"ק: חברת הביוטכנולוגיה – קולפלנט אחזקות, וחברת הטכנולוגיה – סייפ-טי גרופ שגם ביצעה הנפקת מניות ראשונה לציבור בארה"ב וגייסה כ-27 מיליון שקל.

שבע חברות ביומד דואליות, מחקו את מניותיהן מהמסחר בתל-אביב בלבד: סלזיון, מנקיינד, סרגון, ביונדווקס, מיילן, תראפיקס ביו ואינטק פארמה.
כיום נסחרות בתל-אביב 60 חברות שמניותיהן נסחרות גם בארה"ב או באירופה.
שוק איגרות החוב

עליות שערים באיגרות החוב צמודות המדד וירידות שערים באיגרות החוב השקליות:
באיגרות חוב צמודות המדד, השיגו איגרות חוב חברות תשואה של כ-3.5%%, לעומת איגרות החוב הממשלתיות שהשיגו תשואה של כ-1.5%.
מאידך, איגרות חוב חברות וממשלתיות שקליות ירדו בכחצי אחוז.

המסחר באיגרות החוב הושפע ממספר גורמים, כאשר:
השפעה חיובית, בעיקר על שערי איגרות החוב צמודות המדד, הייתה לעלייה בשיעור האינפלציה – לכ-1.1% בתשע"ח, גבוה מהרף התחתון של היעד הממשלתי (-1%) לראשונה מזה כארבע שנים.
השפעה שלילית, בעיקר על מדדי איגרות החוב השקליות הייתה להעלאת ריבית הפד בארה"ב שלוש פעמים ברבע אחוז לכ-2% בסוף תשע"ח, ובעקבותיה ציפיות להעלאת הריבית במשק.

הבורסה השיקה בתשע"ח 9 מדדי תל-בונד חדשים:
2 מדדי תל-בונד חדשים הושקו בנובמבר 2017: תל בונד צמודות-מעלה ותל בונד שקלי-מעלה, בהם נכללות סדרות אג"ח של מנפיקים שדורגו על ידי ארגון מעלה לאחריות חברתית. טרם הונפקו תעודות סל על מדדים אלה.

6 מדדי תל-בונד חדשים הושקו בפברואר 2018: 4 מדדי תל בונד לפי הצמדה ולפי דירוג ו-2 מדדי תל בונד ענפיים - תל בונד שקלי-בנקים וביטוח ותל בונד צמודות-נדל"ן. על כל המדדים, מלבד תל בונד צמודות-נדל"ן, הונפקו תעודות סל.

ביולי 2018 הושק מדד תל-בונד צמודות-דולר, הכולל אג"ח חברות צמודות דולר הנסחרות בבורסה, בעלות דירוג (-A) בדירוג מעלות או (3A) בדירוג מידרוג, לפחות. טרם הונפקה תעודת סל על המדד.
הבורסה מחשבת כיום 29 מדדי תל-בונד המאפשרים למשקיע לבחור בענף, בדירוג ובמח"מ של אג"ח חברות. החזקות הציבור ב-96 תעודות סל על מדדי תל-בונד מגיעות לכ-25 מיליארד שקל.

נמשכת העלייה במחזורי המסחר באג"ח חברות:
מחזור המסחר באג"ח חברות (לא כולל תעודות סל על מדדי איגרות חוב) המשיך לעלות זו השנה החמישית והגיע לשיא בסך כ-0.9 מיליארד שקל ביום בממוצע בתשע"ח גבוה בכ-5% מהמחזור הממוצע בתשע"ז. ב-17 במאי 2017, ערב העדכון החצי-שנתי של מדדי התל-בונד, נקבע מחזור ענק במסחר באגרות חוב בבורסה בסך כ-7.3 מיליארד שקל - מתוכם כ-4.7 מיליארד שקל באג"ח חברות.

במחזורי המסחר באג"ח ממשלתי השנה התמתנה מעט הפעילות בתשע"ח, בהשפעת הירידה בפעילות משקיעי חוץ - שמכרו אג"ח ממשלתי בסך של כ-4.7 מיליארד שקל בשלושת הרבעונים הראשונים של תשע"ח.

בשנת תשע"ז נמשך גל גיוסי האג"ח וגויסו כ-56 מיליארד שקל ע"י הסקטור העסקי בהנפקות והקצאות פרטיות של אג"ח לציבור.

להלן מאפייני הגיוס העיקריים בתשע"ח:
גיוסי הסקטור הריאלי הסתכמו בכ-44 מיליארד שקל (מזה כ-7 מיליארד שקל ע"י 12 חברות חדשות) - נמוך בכ-9% לעומת הסכום שגויס בשנה הקודמת. סכום זה מהווה כ-79% מסך גיוס החברות באמצעות אג"ח לציבור בתל-אביב בתשע"ח לעומת כ-87% בשנה הקודמת. מרבית הסכום מיועד לפירעון אג"ח סחיר השנה ובשנה הבאה, וחלקו למחזור חוב לא סחיר ולהרחבת פעילות החברות.

ענף הנדל"ן ממשיך לבלוט בתשע"ח עם גיוס בסך כ-28 מיליארד שקל – גבוה בכ-10% לעומת השנה הקודמת, ומהווה כמחצית סך הגיוס ע"י חברות מהציבור לעומת כ-46% בשנה הקודמת.

גיוסי הסקטור הפיננסי התגברו והסתכמו בכ-12 מיליארד שקל בתשע"ח לעומת כ-7 מיליארד שקל בתשע"ז (מהם כ-3 מיליארד שקל באג"ח COCO, וכ-0.9 מיליארד שקל ע"י 2 מנפיקות חדשות - חברות אשראי אמריקאיות לעסקים בגודל בינוני), סכום המהווה כ-21% מסך גיוס החברות באמצעות אג"ח לציבור בתל-אביב השנה לעומת כ-13% בשנה הקודמת.

גיוס באג"ח צמוד מדד עלה והסתכם בכ-26 מיליארד שקל בתשע"ח (לעומת כ-18 מיליארד שקל בתשע"ז) היווה השנה כ-47% הסכום שגויס מהציבור לעומת כ-32% בשנה הקודמת. הגיוס באג"ח שקלי בריבית קבועה ירד והסתכם בכ-24 מיליארד שקל בתשע"ח (לעומת כ-29 מיליארד שקל בתשע"ז) והיווה כ-43% הגיוס בשנה זו לעומת כ-52% בשנה הקודמת. הגיוס באג"ח צמוד דולר ירד אף הוא והסתכם בכ-6 מיליארד שקל בתשע"ח (לעומת כ-9 מיליארד שקל בתשע"ז), סכום המהווה כ-10% מהגיוס בשנה זו לעומת כ-16% בלבד בתשע"ז.

סכום נוסף בסך כ-11 מיליארד שקל גויס בתשע"ח באמצעות אג"ח למשקיעים מוסדיים במסגרת רצף מוסדיים ונ.ש.ר לעומת גיוס בסך כ-4.5 מיליארד שקל בשנה הקודמת. בלטו בגודלם השנה הגיוסים הבאים: כ-3.5 מיליארד שקל גויסו ע"י חברת החשמל ממשקיעים מוסדיים בארה"ב באמצעות אג"ח צמוד דולר, שנרשם למסחר במסגרת "רצף מוסדיים" בתל אביב, כ-3.3 מיליארד שקל גויסו ע"י בנק הפועלים, כ-1.1 מיליארד שקל מהסכום גויס באג"ח COCO הכולל מנגנון להמרה כפויה למניות, וכ-2.6 מיליארד שקל גויסו לראשונה ע"י שתי חברות לא-בורסאיות: חברת הנדל"ן הזרה שמוס (1.5 מיליארד שקל) וחברת הפיננסים מימון ישיר (1.1 מיליארד שקל, בשלוש הנפקות).

הנפקות איגרות חוב מובנות:

בתשע"ח גויסו כ-3.5 מיליארד שקל בהנפקות של איגרות חוב מובנות לציבור ע"י חברת אלה פקדונות. מרבית הסכום, כ-3.1 מיליארד שקל גויסו בהנפקות של אג"ח צמוד מדד מגובה בפיקדונות בבנקים מקומיים, בדירוג מעלות AAA .

בסיכום תשע"ח גייס האוצר כ-41.7 מיליארד שקל, מהם כ-32 מיליארד שקל באג"ח שקלי, והשאר באג"ח צמוד מדד.
בנוסף, משרד האוצר גייס בינואר 2018 בלונדון 2 מיליארד דולר באמצעות שתי סדרות של אג"ח ממשלתי צמוד דולר: 1 מיליארד דולר באג"ח לטווח של 10 שנים בריבית של 3.25%, ו-1 מיליארד דולר באג"ח לטווח של 30 שנה בריבית של 4.125%.

בתשע"ח נמשכה הירידה בפעילות באופציות החודשיות על מדד ת"א-35, מגמה שהחלה לפני שנתיים המחזור באופציות החודשיות על מדד ת"א-35 שהסתכם בכ-99 אלף יחידות ביום בתשע"ח, נמוך בכ-4% מהמחזור הממוצע בשנת תשע"ז.

מאידך באופציות השבועיות על מדד ת"א-35 חלה עלייה קלה בפעילות ונסחרו כ-34 אלף יחידות ביום בממוצע בתשע"ח, גבוה בכ-6% מהמחזור הממוצע בשנת תשע"ז. ב-6.2.2018 נרשם מחזור שיא במסחר באופציות השבועיות על מדד ת"א-35 ונסחרו 146,057 אופציות וזאת לאחר מספר ימים של ירידות שערים חדות בוול סטריט ותנודתיות גדולה במסחר במניות.

באופציות הדולריות נסחרו כ-55 אלף יחידות ביום בממוצע בשנת תשע"ח, נמוך בכ-4% מהמחזור הממוצע בשנת תשע"ז, וזאת חרף התחזקות הדולר ביחס לשקל בכ-2.5% בהשפעת המשך עליית ריבית הפד בארה"ב ובהשפעת רכישות דולרים ע"י בנק ישראל.

תעודות סל
בשוק תעודות הסל התגברו ההנפקות בתשע"ח והונפקו 31 תעודות סל חדשות, לעומת 10 חדשות בשנת תשע"ו. להלן התפלגות התעודות:
2 תעודות סל ראשונות על מדד המניות ת"א סקטור-באלאנס שהושק בפברואר השנה. שווי החזקות הציבור בתעודות אלה מגיע לכ-42 מיליון שקל.

24 תעודות סל על מדדי תל-בונד חדשים שהושקו בשנה האחרונה. שווי החזקות הציבור בתעודות אלה מגיע לכ-1.7 מיליארד שקל.
4 תעודות סל על מדדי מניות בינ"ל ותעודה אחת על מדדי אג"ח חברות בארה"ב.
כיום נסחרות בבורסה 695 תעודות סל ו-19 תעודות מטבע.

הציבור מעדיף ניהול השקעות אקטיבי על פני ניהול פאסיבי - מוכר תעודות סל ורוכש קרנות נאמנות על מדדי מניות ומדדי אג"ח בדומה למגמה בשנה הקודמת:

בתשע"ח הציבור מכר תעודות סל על מדדי מניות מקומיים ובינלאומיים בסך כ-7.5 מיליארד שקל, ורכש קרנות נאמנות המשקיעות בחו"ל בסך כ-5.9 מיליארד שקל – יותר ממחצית הסכום בשליש האחרון של השנה בו הגיעו מדדי המניות בארה"ב לשיא כל הזמנים.

הציבור לא ביצע פעילות מהותית נטו בתעודות סל על מדדי אג"ח בשנת תשע"ח, אך רכש קרנות המשקיעות באג"ח בהיקף של כ-1.6 מיליארד שקל נטו –מכירות נטו בסך כ-5.4 מיליארד שקל שבוצעו בשני השליש האחרונים של השנה, קיזזו רכישות בסך כ-7 מיליארד שקל בשליש הראשון של תשע"ח.

לירידה במחזורי המסחר בתעודות סל השנה, שנה שלישית ברציפות, תרמה ירידת חלקו של הציבור שלוותה כאמור במכירות מאסיביות של תעודות סל על ידו.