דניאלה פז: בכדי שמיזמי המגורים המשותפים יהיו כלכליים – על המדינה לשנות את יעוד הקרקע בדומה למעונות ובתי אבות

את הדברים אמרה פז ארז בכנס קו ליבינג שהתקיים אמש בירושלים בנושא.
״בכדי שמיזמי המגורים המשותפים (קו-ליבינג) יהיו כלכליים ליזמים, יש להוזיל את ערכי הקרקע על ידי כך שהמדינה תשנה את יעודה לשכירות ארוכת טווח, בדומה ליעוד למעונות סטודנטים, ולבתי אבות״, כך אמרה היום דניאלה פז ארז, מייסדת ומנכ״לית פז כלכלה והנדסה, שביצעה מחקר כלכלי בנושא מגורים משותפים, במסגרת הקמת פרויקט ראשון בכניסה לירושלים שיכלול מגורים במתכונת משותפת.

את הדברים אמרה פז ארז בכנס קו ליבינג שהתקיים אמש בירושלים בנושא.

במודל הכלכלי שביצעה פז כלכלה והנדסה עולה כי בפרויקטים שנבדקו בהתאם להנחות המוזל, התשואה עבור היזם מהשכרת הפרויקטים לטווח ארוך היא 2.9% בשנה, בעוד שהתשואה הנדרשת לפרויקטים כאלה בכדי שיהיו כדאיים כלכלית עבור יזמים היא בשיעור של 5.5% בשנה. בכדי להגיע לתשואה זו, אומרת פז ארז, על היזם או להגדיל את ההכנסות ממשכירות – מה שלא תמיד רצוי בכדי שלא לייקר את השכירות ולהפוך את הפרויקטים ליוקרתיים ולא נגישים. בנוסף לכך, על היזם להפחית את עלויות ההקמה, ובעיקר את עלויות הקרקע.

״במצב כזה״, אומרת פז ארז, ״נדרשת התערבות של המדינה והרשויות המקומיות, לשיווק קרקעות יהודיות למטרת דיור שיתופי לצמיתות, בהגדרת יעוד תכנוני מיוחד – בדומה לקיים בנושא מעונות סטודנטים ובתי אבות. במצב כזה המדינה לא נותנת ״הנחה״ על מחיר הקרקע למגורים, אלא מראש מגדירה יעוד לקרקע שיש לה מחיר המיועד לשכירות ארוכת טווח.

חפצי תירוש, מנהלת צוות החדשנות העירונית בירושלים, אמרה כי מבדיקה שערכו עולה כי אנשים משתמשים 90% מהזמן ב-40% משטח הדירה שלהם, וכי הצורך במודלים של מגורים משותפים ברי השגה הוא גדול. לדבריה עד כה המודל של ״קו ליבינג״ לא הגיע לישראל, למרות שקיים כבר בעולם, מסיבות כלכליות, אולם יש כיום את הדרך לייצר כדאיות כלכלית לפרויקטים האלה.