נשיא איגוד לשכות המסחר

הסחר המקוון לא זקוק לעידוד מלאכותי באמצעות 'צו יבוא אישי'
"הסחר המקוון לא זקוק לעזרת המדינה. ממשיכים לסכן ללא צורך או הצדקה קיומם של הרבה עסקים לגיטימיים. מדובר בחוסר יכולת של התאמת מדיניות כלכלית למציאות הקיימת" # "מדובר בחצי מיליון מועסקים העובדים בישראל בייצור מוצרי צריכה לשוק המקומי ובמכירות בשוק המקומי, האחראים לפרנסת אוכלוסייה של לא פחות משני מיליון איש. מוטב ששרי הכלכלה בישראל יתעשתו ויבחנו מחדש את המדיניות המפלה, קודם שיגרמו נזקים גורפים למגזר העסקי"

באחרונה התפרסמו נתונים המדווחים על התרחבות מואצת של קניות ישראלים באון ליין. לדעת עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, "נתונים אלו מוכיחים שמדיניות שרי הכלכלה בכל הקשור לעידוד מלאכותי של היבוא האישי שגויה ביותר. הנתונים מצביעים על כך שגם ללא מדיניות מכוונת המבוצעת כיום, המבוססת כולה על אפליות חמורות נגד המגזר העסקי הלגיטימי בישראל, היבוא האישי מחו"ל הוא כאן כממשות כלכלית צרכנית, שאינה זקוקה כלל לסיוע אפלייתי של המדינה."

כחלק ממגמה זו, מדווח דואר ישראל על גידול של 22% במחצית הראשונה של 2018 של קניות און ליין. הצפי הכולל ל-2018 הוא 75 מיליון חבילות וגידול של 19% גם במשקל החבילות. "מול נתונים אלה", אומר לין, "ברור לחלוטין שהמדיניות העקבית של שרי הממשלה, המבוססת כולה על עידוד היבוא האישי בדרך של אפליה לרעה של המגזר העסקי, מסכנת קיומם של עסקים רבים ללא כל צורך, וללא סיבה טובה".

"התחרות קיימת והיא צפויה רק לגאות ולעלות", מבהיר לין. "מדיניות הממשלה והשרים הכלכליים כיום המכוונת ישירות נגד המגזר העסקי בישראל היא תמוהה, בלתי נסבלת, וחסרת כל טעם והיגיון. על פי מדיניות זו, ומה שמוצע היום הוא שהיבוא האישי יהפוך להיות ליבוא מסחרי פרוץ המסכן את בריאות הציבור. "
לין מדגיש כי "איגוד לשכות המסחר אינו מתנגד ליבוא אישי, אלא לאפליה שתזכיר 'צו היבוא האישי' -המאפשר לייבא 30 מוצרים מאותו סוג עד 1,000 דולר או 5 מוצרים מאותו סוג ללא הגבלת סכום - מוליד מול המגזר הקמעונאי: מערכת של יבוא מסחרי מקביל ופרוץ בתחפושת של יבוא אישי, ועל גב זאת עוד 3 אפליות חמורות: אפליית המיסוי של המגזר הקמעונאי לעומת היבוא האישי; אפליה בדרישות תקינה וחוקיות היבוא בהגנה על בריאות ובטיחות הציבור; ואפליה בהתמודדות המגזר הקמעונאי מול עומס הרגולציה אדיר המימדים המוטל עליו, בהשוואה לצרכנים פרטיים".

"כאשר כל הדרישות המוטלות על המגזר העסקי על מנת להגן על הציבור כמו עמידה בדרישות תקינה של איכות מוצרים ובטיחותם לא נדרשות מהיבוא האישי- על שום שהוגדר כ 'יבוא אישי', נוצרת אפליה חמורה, שכן 'יבוא אישי' זה הוא בפועל יבוא מסחרי בלבוש של יבוא אישי. יתר על כן, ככל שהיבוא האישי גדל, כך גדל ההפסד של המדינה מהכנסות ממס ערך מוסף - שהוא כידוע מס טוטאלי".

"זה פשוט בלתי נתפס", מדגיש לין, "שמדינה במו ידיה תיצור אפליית מס לרעת הייצור המקומי והמכירות המקומיות, לטובת ספקים מחו"ל. זהו מצב של עולם הפוך. בדרך כלל, מדינות משתדלות להגן על המגזר העסקי שלהן, ולא להפלותו לרעה לעומת ספקי חוץ. אם אי פעם היו נחוצים צעדי עידוד מיוחדים כדי להגביר את התחרות במשק בדרך של עידוד היבוא האישי, הרי כיום לא יכולה להיות הצדקה כלשהי לכך. העובדות מעידות על חוסר יכולת של התאמת מדיניות כלכלית למציאות הקיימת".

לין מבהיר כי "אין מדובר בסיכון שולי של המגזר העסקי. מדובר בחצי מיליון מועסקים העובדים בישראל בייצור מוצרי צריכה לשוק המקומי ובמכירות בשוק המקומי. חצי מיליון מועסקים אלה אחראים לפרנסת אוכלוסייה של לא פחות משני מיליון איש. מוטב ששרי הכלכלה בישראל יתעשתו ויבחנו מחדש את המדיניות המפלה שלהם, קודם שיגרמו נזקים גורפים למגזר העסקי בישראל".