מדוע נמנע הפיקוח על הבנקים מהפעלת סמכויות האכיפה שלו?

מצ"ב התשובה שקיבלנו זה עתה מבנק ישראל בתגובה לבקשת חופש מידע שהגשנו - שמכילה פרטי מידע חדשים ומרתקים
ראשית, העובדה שהפיקוח על הבנקים כמעט ולא מפעיל בכלל סנקציות כנגד הבנקים (ב-7 השנים האחרונות הוטלו רק שני עיצומים כספיים ושני קנסות ולא נעשה כל שימוש בסמכויות אכיפה אחרות שנתונות לו), וכן העובדה שהפיקוח על הבנקים לא עורך כל ליווי ובקרה אחר המקרים שמגיעים לאכיפה פלילית. לצד זאת, מעניינת מאוד הרשימה שקיבלנו של כותרות כלל דוחות הביקורת ב-7 השנים האחרונות, והעובדה שהיו שלושה מקרים שבהם הועבר מידע למשטרת ישראל לצורך ביצוע חקירה פלילית (בדעתנו לפנות למשטרת ישראל ולפרקליטות בבקשת חופש מידע על מנת להבין כיצד מקרים אלו הסתיימו).

עו"ד יעל קריב-טייטלבאום: "התנועה לאיכות השלטון מנהלת בחמש השנים האחרונות מאבק עיקש לקיומה של שקיפות מינימלית בפיקוח על הבנקים, המפקח על המערכת הבנקאית המחזיקה בלמעלה מטריליון שקלים מכספי הציבור. לצערנו, דומה שהפיקוח על הבנקים נותר הישות הארכאית האחרונה בשקיפות ובביקורת ציבורית כעול וחובה שהיא עליונה לה. לא נשקוט עד שכל המידע הציבורי המצוי בידי הפיקוח - כגון פירוט הסנקציות שנחשפו כעת לראשונה בזכות בקשתנו - יתפרסמו בצורה יזומה ושוטפת באתר בנק ישראל כפי שנהוג ברגולטורים הפיננסיים המקבילים. רק שקיפות תבטיח כי רגולטור חשוב וחיוני זה יהיה כפוף לביקורת ציבורית מינימלית ויפעל למען האינטרס הציבורי ולא כשבוי בידי מפוקחיו".

"הנתונים שנחשפו בעקבות בקשתנו מלמדים כי הפיקוח על הבנקים נמנע מהפעלת סמכויות האכיפה הנרחבות שהוקנו לו בחוק ואינו מבצע ולו בקרה מינימלית אחר תהליכי האכיפה הפליליים. מצב זה צריך להשתנות ואנו מקווים כי פעילותנו במקביל לשימועים הצפויים במסגרת ועדת החקירה הפרלמנטרית ללווים גדולים יובילו לכך".