פרסום סקירת "מערכת הבנקאות בישראל" לשנת 2017

בנק ישראל

בעולם מעריכים כי עד 2025 הטכנולוגיה תחליף שיעור גבוה מכוח האדם בבנקאות. כבר כיום יש בבנקאות תחומים שהטכנולוגיה מייתרת בהם עובדים רבים. לשם המחשה, בתחום התשלומים אפליקציות מחליפות רבות מהפעולות שעובדים עשו בעבר בתחום העברות וצ'קים, ועימן פוחתות גם העמלות לציבור והכנסות הבנקים מתחום התשלומים; הצורך בכספרים (טלרים) בממשק עם הלקוחות מצטמצם משמעותית הודות להרחבת הפעולות הבנקאיות שניתן לבצע במכשירים האוטומטיים ולכניסתן של אפליקציות בנקאיות ידידותיות; בתחום ייעוץ ההשקעות וניהול תיקים מוטמעים בימים אלה יועצים רובוטיים או רובוטיים למחצה, ואלה מצמצמים את הצורך בעובדים ומאפשרים להעניק ייעוץ השקעות לאוכלוסייה רחבה הרבה יותר, לרבות לקוחות שנכסיהם הפיננסיים מצומצמים, ובעלות נמוכה יותר; בתהליכי התפעול האחוריים בבנקים החלה מגמה להחליף את כוח האדם בטכנולוגיה, בכלל זה אוטומציה ובינה מלאכותית; ובפעילות העמדת אשראי למשקי בית ולעסקים קטנים נעשה שימוש הולך וגובר במודלים סטטיסטיים, ואלה מקצרים מאוד את תהליכי העבודה. הטכנולוגיה משפיעה ותשפיע גם על הוצאות הבנקים וגם על הכנסותיהם, והיא משנה את פני הבנקאות. את השינויים הללו מניע ביקוש הצרכנים לשירותים דיגיטליים נוחים ומהירים יותר, והטכנולוגיה מצידה מאפשרת זאת.

על רקע השינויים בסביבת הפעילות של הבנקים, בשנים האחרונות הפיקוח על הבנקים פועל להשיג יעדים נוספים לצד המשך שמירה על היציבות של הבנקים. לאחר המשבר הפיננסי העולמי שם הפיקוח את הדגש בעיקר על חיזוק יציבותם של הבנקים ועל יישום התובנות מהמשבר, ובשלוש השנים האחרונות הוא מדגיש גם את הצורך להתאים את המודל העסקי של הבנקים לעולם הטכנולוגי המשתנה, תוך עידוד הטמעת טכנולוגיה וחדשנות, שיפור היעילות והגברת התחרות. במקביל הפיקוח מתאים את הדרישות לחיזוק ניהול הסיכונים הגדלים הנגזרים מהעולם הטכנולוגי המשתנה (סיכוני סייבר, המשכיות עסקית וזליגת מידע), סיכוני ציות, והסיכון הגדל בתחום האשראי למשקי הבית.

התוצאות שהציגו הבנקים בשנת 2017 ובתחילת 2018 מעידות כי המערכת הבנקאית עוברת שינוי עמוק והמטרות שהפיקוח מקדם כבר משתקפות בשטח. נוסף לגידול המתמשך בהון ובנזילות ולאיכותו הגבוהה של תיק האשראי

הבנקים מציגים שיפור מתמשך ביעילותם – כתוצאה מצמצום בכוח אדם, סניפים ונדל"ן ומשינויים במבנים ארגוניים ובתהליכים, בהשפעת הוראה שהפיקוח על הבנקים פרסם ותמריצים שהוא העניק להתייעלות. מספר העובדים במערכת הבנקאית הצטמצם ב-2016 – 2017 בכ-3,200. שינויים אלה אינם קלים להנהלות הבנקים ולעובדים, ציבור שתרם רבות לבנקאות בעשורים האחרונים, אולם יש לערוך אותם כדי שהבנקים יוכלו להתאים את המודל העסקי לעולם הטכנולוגי-תחרותי החדש וכדי שהלקוחות יוכלו לקבל שירות תחרותי יותר.

הבנקים משקיעים בחדשנות ובטרנספורמציה דיגיטלית כדי לשפר את השירות ללקוחותיהם. בשנה האחרונה הוצעו לציבור אפליקציות תשלומים מתקדמות וכלים דיגיטליים חדשים ונוחים יותר לצריכת השירותים הבנקאיים מרחוק. אלה מעניקים ללקוחות אמצעים להתנהלות פיננסית אחראית ומאפשרים להם לחסוך זמן (הגעה לסניף והמתנה בתורים) וכן לחסוך כסף: הבנקים הפחיתו את העמלות על השירותים הניתנים באמצעים דיגיטליים, בעקבות דרישה שפרסם הפיקוח על הבנקים ונכנסה לתוקף בנובמבר 2017. חלק מהחדשנות מתפתח תוך שיתוף פעולה עם חברות פינטק.

התחרות בבנקאות הקמעונאית מתעצמת והיא כבר מתבטאת בכמה מימדים, בראשם האשראי הצרכני: חלה התרחבות במספר החלופות הפתוחות בפני הציבור וכיום הוא יכול ליטול אשראי צרכני מבנקים - ולא רק מהבנק שמנהל את חשבון העו"ש של הלקוח - וכן מחברות כרטיסי האשראי ומגופים חוץ-בנקאיים נוספים, חלקם חדשים. כתוצאה מכך מצטמצם משקל הבנקים בהעמדת אשראי צרכני, וכיום כ-20% ממנו אינו ניטל מהם. נוסף לכך מתגברת התחרות בין הבנקים הבינוניים לבנקים הגדולים; ניכרת תחרות ערה על חדשנות דיגיטלית וכתוצאה ממנה משתפר השירות ללקוחות; וגדלה התחרות בעולם התשלומים, דבר שמתבטא בין היתר בהפחתת העמלות שמשלמים עסקים בתחום הסליקה. התחרות בתחומי הבנקאות למשקי הבית ולעסקים הקטנים צפויה להוסיף להתגבר בשנים הקרובות, על בסיס הטכנולוגיה ועל רקע פרויקטים גדולים שמקודמים בעת הזו.

נוסף לשינויים מרכזיים אלה הנתונים מראים שב-2017- ותחילת 2018 המשיכו הבנקים להרחיב את האשראי למגזר העסקי ובכך לתמוך בצמיחה הכלכלית. הם התמקדו בעסקים הקטנים והבינוניים והרחיבו את האשראי לבינוי והנדל"ן (בכ-10.5%); בעוד שהאשראי למשקי הבית צמח בקצב נמוך מהקצב בשנים הקודמות. מרווחי האשראי באשראי הצרכני ובאשראי לעסקים הקטנים עלו מעט השנה, בעקבות עלייה בסיכון ובהפסדי האשראי בתחומים אלה. לעומת זאת, הריבית על המשכנתאות ירדה.

עוד התאפיינה השנה שחלפה בהגדלת שיעורי הדיווידנד לבעלי המניות של הבנקים, רובם משתייכים לציבור הרחב, ובעלייה בשוויין של מניות הבנקים. ב-2017 הגדילו הדיווידנדים את העושר של הציבור הרחב ב-1.6 מיליארד ש"ח. התפתחות זו התאפשרה לאחר שהבנקים הגיעו ליעדי הלימות ההון שקבע הפיקוח, וגורם זה לצד הטרנספורמציה שעוברת המערכת הבנקאית תרמו לעלייה משמעותית בשווי השוק של הבנקים ביחס לשווי בספרים (MV/BV): ערכו הממוצע במערכת הבנקאית הגיע ל-0.96.

בתחום המשכנתאות, נושא שנוגע למשקי בית רבים, נקט הפיקוח על הבנקים כמה צעדים שנועדו להקל על הלווים. הפיקוח הקל על נוטלי משכנתה בפרויקט "מחיר למשתכן" בכלל הארץ באמצעות הכרה בהערכת שמאי לגבי שווי הדירה. בהמשך הוא הוסיף הקלה לנוטלי משכנתאות בפריפריה וקבע כי מענקי המדינה ייחשבו לחלק מההון העצמי של הלקוח. בתחילת 2018 הקל הפיקוח על לקוחות ליטול משכנתאות ששיעור המימון שלהן גבוה מ-60% ומגיע עד 75%, שכן הוא הפחית לבנקים את ההון הנדרש כנגדן. במקביל לכל אלה ירדה הריבית על המשכנתאות במהלך השנה בכ- 0.5 נקודת האחוז.

טופלו סוגיות בנקאיות משמעותיות שהטרידו את הציבור. שכר הבכירים ירד מאוד, בעקבות חוק שכר בכירים, וכיום הוא נמוך משמעותית מהשכר של נושאי משרה בחברות ציבוריות מקבילות בגודלן. האשראי ללווים הגדולים והממונפים הצטמצם מאוד והבנקים הטמיעו את הלקחים מכשלי האשראי ללווים אלה. עמלות הבנקים פחתו מאוד בשנים האחרונות, והשירות הבנקאי בכללותו אינו יקר כיום ביחס לעבר ובהשוואה לעולם. כמו כן יושמו הלקחים שהופקו תוך כדי החקירות שהרשויות האמריקאיות מנהלות נגד הבנקים בנושא העלמות

מס; עם זאת, החקירות עדין בעיצומן בחלק מהבנקים ולאחר סיום החקירות יוודא הפיקוח על הבנקים שהפקת הלקחים תושלם.

סוגיות אחדות התעצמו והן מקשות על הלקוחות:

הבנקים מציבים ללקוחות דרישות מחמירות בכל הנוגע לפתיחת חשבון, העברת כספים וניהול חשבונות מרובי נהנים, ומחייבים אותם להציג אסמכתאות רבות. דרישות אלה נובעות משינויי חקיקה, כגון הכללת העלמת מס בעבירות המקור בחוק איסור הלבנת הון; ומהלקחים שהופקו מהחקירות האמריקאיות – אירועים שהובילו את הפיקוח להחמיר את הדרישות שנועדו להבטיח כי הבנקים ולקוחותיהם מצייתים גם לחוקים זרים. חשוב שהציבור הרחב יבין כי שינויי החקיקה והגברת האכיפה הם אלה שגורמים לבנקים לדרוש יותר מידע ואסמכתאות לפני שהם מבצעים פעולות מסוימות, ואין להם כל עניין להקשות על הציבור לבצען.
הבנקים סוגרים סניפים ועמדות כספרים: בישראל, כמו בעולם, חלק גדול מהשירותים הבנקאיים הבסיסיים עובר לאמצעים ישירים – מכשירים אוטומטיים (ATMׂ), אפליקציה בטלפון הנייד, אינטרנט, מוקדי שירות טלפוניים – והלקוחות מגיעים לסניפים במידה פחותה.

עובדה זו מחייבת את הבנקים לצמצם את מערך הסינוף ולארגנו מחדש, וחלק מהלקוחות נתקלים בכך כאשר מודיעים להם כי הסניף שבו ניהלו את חשבונם נסגר והבנק מעביר אותם לסניף אחר. רוב הלקוחות מסתגלים לשינוי מהר ורואים את היתרונות הגלומים בו. אולם ישנם לקוחות, בעיקר אזרחים ותיקים, שמתקשים להסתגל, ולכן הפיקוח על הבנקים מלווה את התהליך כדי לצמצם את הקשיים: הוא דורש מהבנקים לנקוט צעדים במטרה להקל על לקוחות שאוריינותם הדיגיטלית פחותה – להציב בסניפים דיילים שתפקידם לסייע ללקוחות להשתמש בכלים הדיגיטליים, לקיים הדרכות שיטתיות, להפעיל סניפים ניידים מגיעים גם לבתי גיל הזהב, ועוד. ב-2018 יוביל הפיקוח יחד עם איגוד הבנקים יוזמה ארצית שנועדה להעניק חינוך דיגיטלי לאזרחים ותיקים.

בשנה הקרובה ימשיך הפיקוח על הבנקים לקדם את היעדים הבאים:

התייעלות נוספת בבנקים: הפיקוח יוסיף לעקוב אחר המשך יישומן של תוכניות ההתייעלות ולדרוש מהבנקים להתאים את עצמם לסביבה המשתנה, כולל בהסכמי השכר המתגבשים. התאמת המודל העסקי לעולם הטכנולוגי החדש: הפיקוח ימשיך לתמרץ את ההתאמה ויקדם טרנספורמציה דיגיטלית ואוטומציה הן בתוך הבנקים (במערכי התפעול, השירות וניהול הסיכונים ובקרתם) והן בממשק עם הלקוחות; הגברת התחרות: הפיקוח יוסיף לעודד את היוזמות הרבות בתחום, ובראשן הוא ילווה את תהליך הפרדת שתי חברות כרטיסי אשראי מהבנקים ויתמוך בהתבססותן כשחקנים עצמאיים תחרותיים; ויקדם "בנקאות פתוחה", באמצעות פרסום סטנדרט API – דבר שיאפשר ללקוחות להעביר מידע ולהשוות חלופות. לצד זאת תעודד את התחרות מערכת לשיתוף נתוני אשראי שבנק ישראל מקים. הפיקוח יקדם את כל המשימות הללו תוך שהוא עורך ביקורת שוטפת, שומר על היציבות וממשיך לדרוש מהבנקים לחזק את ניהול הסיכונים החדשים והמתעצמים.

כדי להתמודד עם השינויים הגדולים בסביבת הפעולה, ובמטרה להבטיח קיומה של מערכת בנקאות יציבה ותחרותית לאורך זמן לטובת הציבור הרחב, הבנקים והבנקאים נדרשים להמשיך לפעול להתאמת המודל העסקי בנחישות ומתוך ראייה צופה פני עתיד. זאת באמצעות הטמעת חדשנות לטובת הלקוחות ולצורך ייעול תהליכים פנימיים, המשך התייעלות משמעותית והתאמת הסכמי העבודה שנחתמים, והגברת היכולת להתחרות. בנקים שיטמיעו את השינויים לאט וימשיכו לפעול בשיטות המסורתיות יגדילו את הסיכון שיהפכו לבלתי תחרותיים ובלתי רלוונטיים בעתיד הלא-רחוק.



​​​