עמדת איגוד לשכות המסחר בעניין הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון מס' 15), התשע"ח–2018

איגוד לשכות המסחר

לין: המחיר הכלכלי של שינוי הסטאטוס קוו בנושא העבודה ביום המנוחה יגרום לפגיעה בשירותים ומפעלים חיוניים רבים וישבש את עבודתם התקינה. כל תיקון חקיקתי חייב להיות מבוסס על הגינות גם מול המגזר העסקי.

לקראת דיון שיתקיים מחר (10.4.18) בוועדת הכספים של הכנסת, בנושא הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון מס' 15), התשע"ח–2018, איגוד לשכות המסחר, המייצג את מרבית מגזר המסחר והשירותים, ובכלל זה יבואנים, יצואנים, נתוני שירותים, סיטונאים וקמעונאים, שיגר נייר עמדה המתנגד לתיקון המוצע.

הצעת החוק נועדה לאפשר לעובדים לסרב לעבוד ביום המנוחה השבועית גם במקומות עבודה שקיבלו היתר להעסקה במנוחה השבועית, לרבות מטעמים של בטחון הגוף והרכוש, לגרום לפגיעה בתהליך העבודה ובאספקת צרכים חיוניים לציבור, וזאת על אף שהעובד ידע מראש כי יידרש לעבודה ביום מנוחה על פי הדת.

מנייר העמדה שהוכן על ידי עוה"ד סיגל סודאי, מנהלת האגף ליחסי עבודה באיגוד לשכות המסחר, עולה כי "ערך המנוחה השבועית חשוב למגזר העסקי, ואנו בהחלט מכבדים אותו, הן במובן הסוציאלי לאפשר יום מנוחה לעובדים, לשם מנוחה בילוי ופנאי, והן במישור הדתי של שמירה על יום מנוחה לפי מצוות הדת."

"יחד עם זאת, אנו סבורים שהמצב החוקי במתכונתו כיום משקף את האיזון הראוי בין הזכות החשובה למנוחה שבועית לבין צרכים אמיתיים, חיוניים והכרחיים, לציבור, למקום העבודה ולמשק כולו; במיוחד לאחר תיקון החוק לאחרונה שהחמיר עוד יותר את השיקולים למתן היתר העסקה במנוחה השבועית."

ברגע שהחוק יאפשר לכל עובד לסרב לעבוד במנוחה השבועית אנחנו בעצם מפרים את האיזון, תוך פגיעה קודם כל בציבור התמים שנזקק לאותם שירותים חיוניים לעסק ולמשק כולו.

לדברי עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, "במהלך השנים התבססה בישראל נורמה המקובלת עד היום, אשר יצרה את האיזון הרצוי ואין מקום לסטות ממנה. המחיר הכלכלי של שינוי הסטאטוס קוו בנושא העבודה ביום המנוחה יגרום לפגיעה בשירותים ומפעלים חיוניים רבים וישבש את עבודתם התקינה. כל תיקון חקיקתי חייב להיות מבוסס על הגינות גם מול המגזר העסקי."

לדבריו, "יש להבין כי לכל החלטה של הפסקת עבודה ביום המנוחה במקום עבודה חיוני כמקובל עד היום, יש השלכות רוחב משמעותיות ביותר על העלויות שיועמסו על המשק ועל המגזר העסקי. על כן, עובד שהתקבל לעבודה בידיעה ובהסכמה לעבוד ביום המנוחה, לא יתכן כי היום יסרב לעבוד ביום המנוחה וישבש את עבודת הארגון העסקי."

מנייר העמדה עולה עוד כי המצב החוקי כיום אוסר ככלל העסקה במנוחה השבועית והיא מותרת בכפוף ל- 2 סוגי היתרים:
1) היתר כללי לענף, שהסמכות לתת אותו היא לוועדת שרים המורכבת מראש הממשלה, שר הדתות ושר העבודה. היתרים כאלה ניתנו בענפי, שמירה, בתי אירוח, בתי חולים ומוסדות לטיפול בזקנים, סדרנים במקומות ציבוריים, שמשים בבתי כנסת, מצילים. ההיתר הכללי האחרון ניתן בשנת 1960 למצילי בבריכות שחיה.
2) היתר מיוחד למקום העבודה – הסמכות לתת אותו נתונה לממונה על חוק שעות עבודה במשרד העבודה. ההיתר מוגבל לשנתיים ימים, העובד זכאי לגמול של לא פחות מ- 150% משכרו וליום מנוחה חלופי, כמו כן, מעסיק שמקבל היתר כזה מחויב בדיווח בתקופת ההיתר לגבי אופן ניצול ההיתר.

היתר מיוחד ניתן רק אם הממונה שוכנע כי הפסקת העבודה במנוחה השבועית עלולה לפגוע בהגנת המדינה, בביטחון הגוף או הרכוש, בכלכלת המדינה, בתהליך העבודה, באספקת צרכים חיוניים לציבור. ובנוסף, בהתאם לתיקון לחוק מדצמבר 2017, בעת החלטה על מתן היתר על השר להתחשב גם בשיקולים אלה: קיומה של חלופה שלא תחייב העסקת עובדים במנוחה השבועית, רווחת העובד, מסורת ישראל, ההשפעה במתן ההיתר על אופי המרחב הציבורי שבו תתבצע העבודה שלגביה מתבקש ההיתר וכל שיקול אחר שיש בו כדי להגשים את תכליות של החוק.
מבקש ההיתר צריך להמציא, אסמכתאות, חוות דעת מקצועיות, לגבי תהליכי יצור, חומרים וכיוב' שיתמכו בבקשה, והוא ניתן רק לאחר בדיקה מדוקדקת ומחמירה שנמשכת מס' חודשים.

רק לסבר את האוזן, כיום מס' מקומות העבודה שקיבלו היתר, עומד על כ- 339 וזאת מתוך כ-500 אלף מקומות העבודה בישראל. כלומר, מדובר בשיעור זעום ביותר של 0.06%.

באיגוד לשכות המסחר מציינים כי אם ההצעה תעבור ייווצר מצב אבסורדי על פיו מעסיק לא יהיה רשאי לסרב לקבל עובד לעבודה רק בשל סירובו של העובד לעבוד במנוחה השבועית, גם אם מדובר בעובד שאינו שומר מצוות, ואף על פי שמדובר במקום עבודה שחייב לפעול במנוחה השבועית בשל תהליכי עבודה או בשל חיוניותו לציבור, לביטחון הגוף והרכוש או לביטחון המדינה; או במקרה שעובד שהתקבל למקום עבודה המספק שירות חיוני, ביודעו שהמקום מצריך עבודה ביום המנוחה, יודיע יום אחד שברצונו לא לעבוד ביום זה, ויפגע בפעילות התקינה של אותו מקום עבודה.

דוגמאות למקומות עבודה חיוניים הפועלים ביום המנוחה על פי היתר :
צרכים חיוניים לציבור:
רכבת ישראל
שירותים למערכות בקרה וגילוי אש
שירותי הסעדה במפעלים בעלי היתר, בצה"ל, בנתב"ג
שירותי ניקיון בנתב"ג, במעברי גבול
טיפול בתקלות קריטיות במערכות איתות
שירותי מערכות בקרה לתחנות כוח
שירותי רכב בנתב"ג – השכרת רכב
שירותי טיסה בשדה התעופה – חברות המספקות שירותים לנוסעים בחברות טיסה זרות כגון, רישום לטיסה, כרטוס, סיוע לנוסעים עם מוגבלות, רשום לטיסה
שירותי תמיכה טכנית ותיקון תקלות – תקשורת וסלולר
תחנות רדיו
שידורי כבלים
איתור וחילוץ גרירה של רכבים
תהליך עבודה
שירותי אחסנה בקירור כגון למוצרי מזון
בקרה על פיתוח וייצור תרופות פרמצבטיקה
בנקים – שירותי אבטחת מידע ומחשוב
בטחון הגוף והרכוש
שירותי סיעוד
תמיכה במערכות מידע קליניות בבתי חולים
טיפול בתלונות חירום בעניין צער בעלי חיים/סיכון לציבור
מערכות מיזוג בגופים חיוניים