התייחסות למגמות האחרונות בשוקי המניות

מאמר מאת שמואל קצביאן, אסטרטג שווקים, בנק דיסקונט
הירידות החדות בשוקי המניות בעולם בשבוע שעבר, ובפרט במדדי המניות בארה"ב, היו על רקע הצפי להטלת המכס על יבוא מסין לארה"ב. אתמול (26/3) נרשם תיקון חד במחירי המניות והמשקיעים מתלבטים האם המגמה השלילית תחזור.

שאלת המפתח העיקרית בהקשר זה היא : איזה תרחיש יתממש ?

תרחיש אחד הוא כי מדובר בתחילת מגמה של מלחמת סחר רחבה ומקיפה, שתפגע ברווחיות החברות ובצמיחה הגלובלית. אם תרחיש זה נכון הרי ששוקי המניות עשויים לרשום מהלך מתמשך של ירידות חריפות, תוך תנודתיות חדה סביב הודעות שונות בהקשר הסחר ובפרט מצד ארה"ב.

תרחיש שני הוא כי ההתפתחויות האחרונות מהוות בעיקר טקטיקת מו"מ של טראמפ מתוך מטרה להגיע להסכם מול הסינים. במצב זה לכל היותר תהיה מלחמת סחר מוגבלת (אם בכלל), שלא תפגע באופן ניכר בצמיחה הכלכלית וברווחיות החברות.

אנו מעריכים כי התרחיש השני הוא התרחיש שיתממש בסופו של דבר, אם כי בדרך לשם יתכן כי יהיו תנודות ומגמות הפוכות במסחר , בהתאם להתפתחויות במו"מ בין האמריקאים והסינים ובהתאם להודעות השונות שיפורסמו בנושא.

הערכתנו האופטימית נובעת ממספר סיבות:

ראשית יש לזכור שהצעדים עליהם הוכרז בימים האחרונים מאוד זניחים גם אם הם יתממשו בפועל. שווי הסחורות עליהם יוטל מכס לפי הצו האחרון של נשיא ארה"ב מהווה בסך הכל עד כ- 0.3% מהתמ"ג האמריקאי, ועד כ-0.5% מהתמ"ג הסיני.

צריך לזכור כי גם אם יוטל המכס חלק מהסחר באותם סחורות עשוי להימשך ,רק במחירים גבוהים יותר, או שהאמריקאים והסינים ימצאו שווקים תחליפיים לאותם סחורות. כמובן שאם מדובר רק ב"סנונית ראשונה" להחרפת מלחמת הסחר ההשפעה תהיה חזקה יותר.

ניתוח אופן ההתנהלות של הנשיא טראמפ מלמד כי הנשיא אוהב לנקוט בקווי פתיחה קשוחים שמתרככים בהמשך, כחלק מטקטיקה של "וותר לי ואוותר לך". כך למשל היה בעת הטלת המכס על פלדה ואלומיניום בתחילת מרץ, כשבסופו של דבר הוחלט כי לכ-70% מהיבוא האמריקאי יהיה פטור (זמני לפחות) ממכס זה.

המסרים שהושמעו ומושמעים כעת ע"י נציגי ארה"ב וסין מלמדים כי רצונם של שני הצדדים הוא "לשבת ולדבר", ולא לפתוח במלחמת סחר רחבה. מצד האמריקאים טרמאפ ציין כי הוא רואה בסינים כידידים ויש לו כבוד עצום לנשיא סין.

כמו כן, שר האוצר האמריקאי ונציג הסחר האמריקאי) ( Lighthizer ציינו כי ישנם שיחות והידברות בנושא עם הסינים.

מצד סין "צעדי הנגד" שלהם היו מוגבלים וגם הם השמיעו אמירות בדבר הצורך בהידברות מול האמריקאים.

בשורה התחתונה לסינים ולאמריקאים יהיה הרבה מה להפסיד אם תהיה מלחמת סחר רחבה והאינטרס של שני הצדדים הוא למנוע החרפה של המצב.

לסיום נציין כי הנשיא טראמפ מאוד רגיש להתפתחויות בשוק המניות, והוא ינסה למנוע תרחיש של מלחמת סחר חריפה שעשויה לגרור ירידה חדה בשוקי המניות. המחשה לכך היא כמות הציוצים (ב- Twitter) של טראמפ בהקשר של שוק המניות בארה"ב. מסוף ספטמבר 2017 עד כמעט סוף ינואר 2018 טראמפ הזכיר את שוק המניות 40 פעמים, במקביל לעלייה החדה של השוק.

מאידך, מאז ועד סוף השבוע הקודם היה רק ציוץ אחד שהזכיר את שוק המניות.

בשורה התחתונה: טראמפ מודע ורגיש מאוד לשוק המניות והוא ינסה להימנע מתרחיש של ירידות חדות לאורך זמן בשוק המניות.

ההשלכות על השווקים:
הקורלציה ההפוכה בין מחירי האג"ח למחירי המניות חזרה לשווקים.
באם החששות בנושא הסחר ירגעו או יוחרפו מחירי המניות והאג"ח ינועו בכיוונים מנוגדים. זאת, בניגוד לגל הירידות הקודם בשוק (26/1-8/2) בו החששות מאינפלציה פגעו הן במניות והן במחירי האג"ח הממשלתי.

שוק המניות ימשיך ככל הנראה לנוע בעצבנות ותנודתיות גבוהה. החששות ממלחמת סחר והודעות שונות בנושא מתלווים לעובדה כי שוקי ההון מקבלים פחות "תמריצים מייצבים" מצד הבנקים המרכזיים.
הירידה הצפויה במאזן הפד ,יחד עם הצפי לסיום ההרחבה הכמותית בגוש האירו עד סוף 2018 יצרו מצב שלשוקי ההון יש "פחות ביטוח חיצוני" בהשוואה לעבר.
העובדה כי השנה היו שני מהלכי ירידות חדים בשוק המניות האמריקאי (של כ-10% ו-7%) מעידה על כך.

עדיין, ככלל נראה כי שוק המניות הוא האלטרנטיבה ה"פחות יקרה" לעומת מרבית הנכסים האחרים. המשקיע בשוק המניות הגלובלי צריך להתרגל לסביבה יותר תנודתית, מושפעת יותר מחדשות פוליטיות, ועם "פחות ביטוח" מצד הבנקים המרכזיים.

בעולם כזה ישנה חשיבות לבחירת הנכסים וכדאי להתנהל דינמית.

כלומר, ללא שינוי מהותי בתנאי הרקע ומי שלא מאמין כי יתפתח משבר קיצון צריך לנצל חלונות זמן של ירידות לכניסה הדרגתית לשוק המניות.