אראל מרגלית בסייברטק

אראל מרגלית, צילום גלעד קוולרצ'יק

מרגלית נשא דברים בסייברטק 2018 בתל אביב ואמר כי להיעדר שיתוף פעולה בין מדינות למגזר הפרטי יהיו בעתיד השלכות קשת . "מידע רגיש על ישראל כבר נגנב בהתקפת סייבר על חברת טיסנקרופ ומחייב את כולנו לקדם ברית סייבר אזורית".

ד”ר אראל מרגלית, יו"ר ומייסד קרן JVP וחממת הסייבר בב"ש ומחלוצי הסייבר הישראלי, פתח את מושב הבוקר של כנס סייברטק שהתקיים היום (רביעי, 31.1) והזהיר בנאומו כי פרוייקט הסייבר של איראן כבר פועל בעוצמה נגד ישראל וללא הגנה על תשתיות אזרחיות אנו נראה בקרוב פגיעות גם בנפש כתוצאה מתקיפות סייבר. לטענת מרגלית: "פרויקט הגרעין הוא איום עתידי, פרויקט הסייבר הוא כבר איום מיידי.

איראן הפכה למעצמת סייבר ובאמצעות תקיפות מדינתיות על בסיס קבוע נגד יעדים בארה"ב, סעודיה וגם ישראל עורכת ניסוי כלים ושיפור יכולות לקראת מערכה גדולה. ישראל לא ערוכה להגן על התשתיות האזרחיות שלה, ולא על האזרחים שלה מול תקיפות סייבר מדינתיות. מדעני גרעין ישראלים מותקפים באופן יומיומי, זהו חלק מניסוי הכלים לקראת המערכה הגדולה. התשתיות האזרחיות הפכו למטרה מרכזית של הסייבר האיראני- במערכה הבאה תשתיות אזרחיות ייפגעו. בזמן שהעולם מנסה לעכב ולמנוע מאיראן להפוך למעצמת גרעין, היא כבר הפכה למעצמת סייבר. עם תקיפות מדינתיות נגד ישראל, ארה"ב סעודיה ועוד.

בכל עימות אפשרי עם חיזבאללה, ישראל תצטרך להתמודד עם יכולות סייבר איראניות שאיננו מכירים עדיין בשדה הקרב. בשנה האחרונה אנו עדים לתקיפות חוזרות ונשנות על כל הגופים הפיננסים המרכזים בארה"ב, על תשתיות לאומיות כמו סכר באומן בניו-יורק, הפרלמנט הבריטי ואף משרדי ראש ממשלת בריטניה. רק לפני חודש, איראן תקפה שוב את מפעלי האנרגיה של ארמקו הסעודית ולולא רכיבי הגנה סמויים, התקיפה הזו הייתה מסתיימת במאות נפגעים ישרים ומאות אלפים באופן עקיף. החשודה העיקרית הינה איראן, באמצעות זרועות הסייבר הארוכות שפיתחה".

"באירופה 65 מתקני גרעין אזרחיים, תקיפות סייבר מכוונות בדיוק למקומות האלה. מדינות כמו איראן רוצות לשים את היד על המתג של 65 מתקני גרעין באירופה. הדגיש מרגלית וטען כי יש להקים נאטו בתחום הסייבר- כי פגיעה במדינה שלישית יכול להביא לפגיעה ישרה בישראל ובאינטרסים הביטחוניים שלנו".
לטענת מרגלית, התקיפות בסעודיה, בארה"ב ואפילו כאן בישראל במהלך צוק איתן הן רק ניסוי כלים לקראת המערכה האמיתית. במערכה הבאה התשתיות האזרחיות של ישראל יעמדו בלב המתקפה האיראנית. לדבריו, יש להכריז על הקמת ברית אזורית לאזור היורו-מד (אירופה, אגן הים התיכון וצפון אפריקה). ברית זו תתבסס על מרכזי CERT אזוריים להתמודדות עם איומי הסייבר. מדובר באינטרס אזורי אסטרטגי ולטענת מרגלית, ישראל היא זו שצריכה להוביל אותו.

בעולם גלובלי מדינות אחרות חשופות למתקפות סייבר, דבר שיכול לפגוע באופן עקיף גם באינטרסים הביטחוניים של ישראל. דוגמא כזו באה לידי ביטוי בעסקה המפוקפקת בה רכשה ישראל ספינות וצוללות מחברת טיסנקרופ. טיסנקרופ נמצאת בין היתר בבעלות גורמים לבנוניים בעלי קשרים חזקים באיראן.
בעקבות מתקפת סייבר נגנב לפני כשנה ממספנת תיסנקרופ, שבה נבנות הקורבטות הישראליות העתידיות והצוללות החדישות, מידע רגיש הכולל בין היתר את מפרטי הצוללות והספינות שישראל רכשה ועתידה לרכוש. העובדה שגורם לבנוני בכיר עם קשרים חזקים באיראן מחזיק במניות במספנה, מהווה איום ממשי ומרגלית טוען כי זה רק עניין של זמן עד שהמספנה תספוג תקיפה נוספת, ואיראן תוכל ליהנות מהמידע הרגיש שייגנב. מידע שכזה בידיהם של משמרות המהפכה מייצר נזק אסטרטגי לביטחון ישראל ואזרחיה.

ד”ר אראל מרגלית יו"ר ומייסד קרן JVP, אחת מ10 קרנות ההון סיכון הטובות בעולם, מחלוצי הסייבר הישראלי, הקים בבאר שבע את חממת הסייבר הראשונה בישראל , שהייתה הניצוץ שמשך אחריו חברות רב לאומיות כמו פייפאל, לוקהיד מרטין, EMC, אורקל ואחרות להקים מרכזי פיתוח סביב חממת הסייבר. מרגלית נהנה ממעמד ייחודי בתעשיית הסייבר נוכח הכרותו גם בתחום היזמות ההשקעות והפיתוח יכולות סייבר אך גם כמחוקק, וכמי שעמד בראש השדולה לקידום הסייבר בישראל וחבר ועדת המשנה לענייני סייבר מטעם ועד חוץ ובטחון. ככזה נחשף מרגלית גם לאתגרים וגם לסכנות העומדים בפני ישראל אך גם לפוטנציאל החברות הישראלית.

כנס ותערוכת "סייברטק" הנערכים במרכז הירידים בתל אביב, 29-31.1, מציגים אתגרים ופתרונות אסטרטגיים לאתגרים הרבים שמציבות התקפות סייבר במגוון רחב של מגזרים, כגון הפיננסים, ביג דאטה, בינה מלאכותית, הביטחון, תעבורה, שירותים, מחקר ופיתוח, אנרגיה, ייצור, שירות, בריאות, תקשורת ועוד.
הכנס משמש כפלטפורמה לקשרים עסקיים בין חברות ואנשי מקצוע, עם דגש על חיזוק בריתות קיימות ויצירת קשרים חדשים בין משקיעים, בכירים מהתעשיות, נציגי ממשל, מומחים מתחום הסייבר, אנשי צבא, מקבלי החלטות, האקרים, מובילי דעה בתחום החדשנות, סטארט-אפיסטים, ראשי תאגידים, מנהלי מערכות מידע בארגונים מכל מגזרי המשק, נספחים זרים, שגרירים, משלחות מחו"ל ועוד.