מפקדת ממר"ם

אלון בן צור

בין הדוברים הבולטים בוועידת יערות הכרמל 2018: קשר"ר, תא"ל נתי כהן, מפקדת ממר"ם, אל"מ טליה גזית, יו"ר קבוצת רד בינת, יהודה זיסאפל, מנכ"ל סיסקו ישראל, אורן שגיא ועוד

קשר"ר, תא"ל נתי כהן: "2018 משמעותית מאוד - מכרז הענן יחבר בין הענן הצה"לי לאינטרנט המבצעי"
אלון בן צור, מנכ"ל בינת תקשורת מחשבים: "ארגונים רבים עדיין מהססים לאמץ טכנולוגיות עדכניות"
"צה"ל נמצא בעיצומה של מהפכת טרנספורמציה דיגיטלית. הצבא שינה את יחסו לתקשוב ו-2017 הייתה שנה של מעשים, לא דיבורים. כל אמל"ח הוא רכיב רשתי לכל דבר ועניין כיום בצה"ל. הזרקנו יוזמה של התחדשות טכנולוגית ומבצעית, תוך מענה לדרישות ולצרכים המגיעים מהשטח. פעלנו לחיזוק הגנת סייבר. הרשת הצה"לית נבנית באופן מודולרי, מה שמאפשר לנו לפעול בכל מתווה – בשגרה, בחירום, בלחימה ובין מערכות. הפוטנציאל של האינטרנט המבצעי הוא הרבה יותר גבוה ממה שחשבנו כשיצאנו לדרך. שנת 2018 תהיה משמעותית מאוד עם היציאה לדרך של מכרז הענן – פרויקט גדול שיחבר בין הענן הצה"לי לאינטרנט המבצעי". כך אמר ביום ה' האחרון קשר"ר, תא"ל נתי כהן, אשר מפקד על אגף התקשוב וההגנה בסייבר בצה"ל.

הקשר"ר, שהיה הדובר המרכזי ביומה השני של וועידת יערות הכרמל 2018, שערכה חברת בינת תקשורת מחשבים, יום שהתמקד בתקשוב במגזר הביטחון, הוסיף: "בנינו מערך טכנולוגי מבוסס ענן, כאשר לכל גורם בצבא יש את היתרון היחסי שלו בעוד הרשת פועלת על פי רגולציה אחת שמוגדרת על ידי אגף התקשוב, שהשנה אימץ לתוכו גם את מערך הגנת הסייבר באופן מלא. כיום קצין תקשוב הוא חלק מיכולת קטלנית יוצאת דופן. התקשוב הוא לא רק נחלתם של אנשי ממר"ם והיחידות הטכנולוגיות, אלא גם של אנשי המחשוב ביחידות הקצה הצבאיות – התקשוב מגיע לרמה הטקטית ואנו מעניקים יכולת רשתית מבצעית לחפ"ק של המגד, למפקד בנגמ"ש, או לחיילים הרגליים. קצין התקשוב החדש צריך להתאים לעולם הדיגיטלי ועליו לדעת להקים רשת מאפס למאה בשטח, לעבוד במרחב רווי גורמים עוינים ולנהל את המערכה התקשובית ברמה הרב זרועית. עליו לדעת לסגור מעגלים בין כל גורמי הצבא בים באוויר וביבשה".

"היכולות הטכנולוגיות שמפותחות כיום - יהפכו את צה"ל למכונה קטלנית, אפקטיבית ויעילה"
מול כ-700 בכירים מההיי-טק, מהמגזר העסקי, הציבורי והביטחוני שנכחו בוועידת יערות הכרמל שנערכה במלון יערות הכרמל זו השנה השישית, התייצבה השנה גם מפקדת ממר"ם, אל"מ טליה גזית שאמרה: "מזה שנה וחצי אנחנו מובילים את הענן הצה"לי וזוהי תקופה מכוננת במערכת הביטחון הישראלית. יצאנו לדרך עם הענן המבצעי לא מתוך אבולוציה, אלא מתוך תפיסה של שבירת פרדיגמות. לא עוד קישוריות בין זרועות הצבא, אלא הקמת מרחב טכנולוגי אחד לכל צה"ל שנותן מענה כולל בקצב גבוה ויעיל הרבה יותר".

מפקדת ממר"ם הוסיפה, "אנחנו נמצאים בעיצומה של מהפכה טכנולוגית שיש לה פוטנציאל אדיר לקדם את צה"ל לעתיד. היכולות הטכנולוגיות שמפותחות כיום - יהפכו את צה"ל למכונה קטלנית, אפקטיבית ויעילה. צה"ל חייב להישאר רלוונטי מבחינה מבצעית תוך שמירה על אפקטיביות משאבית. חדשנות ויצירתיות הם הנכס הכי משמעותי כדי להיות רלוונטי. אנחנו רוצים להגיע תוך שנתיים שלוש לענן היברידי ולשם כך אנחנו מסתכלים על צה"ל כעל קהילת פיתוח משותפת המתבססת על קוד פתוח משותף לממר"ם, לוטם וכל זרועות צה"ל. המפתח הוא זה שנמצא במרכז המערכת הפועלת לתת מענה לצרכים וליכולות המבצעיים בקצבים מהירים וברמת אבטחה גבוהה. הפעולה שלנו במרחב הרב זרועי תוך חיבור הענן לקצוות ותוך היתוך מאגרי המידע זה 'הדבר' שעושה את השינוי בתהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית בצה"ל".
"ארגונים רבים עדיין מהססים לאמץ טכנולוגיות עדכניות"

אלון בן צור, מנכ"ל בינת תקשורת מחשבים, שנשא דברים במליאת הפתיחה של ועידת יערות הכרמל 2018, אמר: "העולם הדיגיטלי הופך להיפר-אקטיבי. העולם עמוס בטכנולוגיות חדשות ובהזדמנויות חדשות שמזמנת הטכנולוגיה - אולם ארגונים רבים עדיין פועלים בדפוסי האתמול ומהססים לאמץ טכנולוגיות עדכניות. הטכנולוגיה מתפתחת במהירות וזו הביאה לכמות מידע עצומה שנוצרה רק בשנים האחרונות. כך, 90% מהמידע הדיגיטלי שקיים כיום, נאסף רק בשנתיים האחרונות. העולם הטכנולוגי צועד בצעדי ענק שלא הכרנו בעבר. במציאות שבה הטכנולוגיה מתקדמת באופן אקספוננציאלי ואילו החשיבה האנושית והארגונית נותרת לינארית – נוצר פער שקשה לתפוס אותו. אם בעבר היינו מחכים לטכנולוגיה שתגיע, הרי שהיום הטכנולוגיה רצה יותר מהר ממה שאנחנו יכולים לתפוס – ויש תחושה של אובדן שליטה. מצד שני, לכל אלה שמחפשים הזדמנות חדשה להשתלב בעידן הדיגיטל – יש שפע אדיר שמעולם לא היה קיים עבור חברות, למצוא את מקומן ולהשתלב במעגל".

אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל אמר: "ההכרזה הגדולה שלנו היא על פלטפורמה אחידה, מונחית-תוכנה, שמשתמשת בלמידה עמוקה ובבינה מלאכותית. זו תאפשר לנו לקלוט ב-2020 מיליון פרטי מידע בשעה ממכשירים, חיישנים וציוד קצה מסוגים שונים, שמספקים מידע שוטף למערכות המבוססות על האינטרנט של הדברים, ומנותחות באופן אוטומטי על ידי בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות אחרות. אי אפשר לעשות את זה ידנית. לשם כך צריך מערכת חדשה וסביבה מרובת עננים – ומכל המידע הזה גם צריך להפיק ערך עסקי ולשפר את חוויית המשתמש".

אופיר זמיר, דירקטור הנדסת מערכות בחברת Nvidia הציג את עתיד הבינה המלאכותית ואמר: "המעבדים הגרפים (GPU) שהמצאנו לפני 20 שנה מהווים היום את המוח של הבינה מלאכותית ומאפשרים מגוון יישומים פורצי דרך כמו זיהוי פנים, רובוטים, ערים חכמות ורכבים אוטונומיים. מגוון היישומים מבוססי AI הוא אין סופי. יש לנו פתרונות מחשוב מבוססי GPU ליישום בינה מלאכותית מקצה לקצה מהדטה סנטר דרך הענן ומכונות אוטונומיות. אנחנו בונים פעילות משמעותית בישראל בכדי לסייע ולהאיץ את אימוץ הבינה המלאכותית בכל ארגון".

חן אזולאי, סמנכ"ל בכיר למכירות ופרויקטים, בינת תקשורת ומחשבים, אמר: "הפוטנציאל בחיבור ה-Big Data לעולם הביטחוני הוא עצום. לצד פיתוח כלי נשק ואמל"ח אוטונומיים, הטרנספורמציה הדיגיטלית במגזר הביטחוני תביא לשילוב של Big Data עם הבינה המלאכותית, שילוב שיאפשר ניתוח נתונים בזמן אמת באמצעות כלים אנליטיים צופי פני עתיד. זה יעקוף מגבלות טכנולוגיות מסורתיות". בנוסף התייחס אזולאי לתחום הגנת הסייבר כאל "התחום החם ביותר. ההגנה היא זו המבטיחה הצלחה של התפעול. באחרונה חלה עלייה בכמות המתקפות, היו פריצות לארגוני ענק, מידע, זהויות וכסף נגנבו. זאת, לצד מתקפות כופרה ומתקפות מניעת שירות בעולם האינטרנט של הדברים. בתחום זה אנו רואים מעבר מהגנה – למניעה".