דו"ח האקזיטים IVC-Meitar לשנת 2017

ממצאים עיקריים:
בשנת 2017 שווי האקזיטים של חברות ישראליות טיפס ל-23 מיליארד דולר. שתי עסקאות ענק בשווי של מעל למיליארד דולר אחראיות לכ-72% מהערך הכספי הכולל של העסקאות.
בניכוי שתי העסקאות יוצאות הדופן האלו, שווי העסקאות הכולל הסתכם ב-6.6 מיליארד דולר, עליה של 19% לעומת 2016, אך נמוך בהשוואה ל-2014 ו-2015.
מספר האקזיטים מכל הסוגים – מיזוגים ורכישות, עסקאות Buyout והנפקות ראשוניות (IPOs) – עמד על 112, שמשקף המשך במגמת הירידה זו השנה הרביעית ברציפות, וירידה של 7% לעומת 2016.
בעוד מספר עסקאות המיזוגים והרכישות היה יציב בשנים 2014-2016, הוא ירד ב-13% במהלך 2017 ל-92 עסקאות.
13 הנפקות ראשוניות התבצעו ב-2017, למרות שרוב העסקאות האלו היו בסכומים נמוכים בשווקי הון אלטרנטיביים.
רכישות של חברות ישראליות בידי חברות ישראליות הסתכמו ב-393 מיליון דולר

סך עסקאות האקזיט בשנת 2017 המריא ל- 23 מיליארד דולר ב- 112 עסקאות, סכום יוצא דופן בהיקפו, בזכות שתי עסקאות ענק בנות יותר ממיליארד דולר כל אחת. שתי העסקאות אחראיות ל- 72 אחוזים מסך היקף האקזיטים השנה: רכישת מובילאיי בידי אינטל ב-15.3 מיליארד דולר, ורכישת נוירודרם בידי Mitsubishi Tanabe Pharma ב- 1.1 מיליארד דולר. בניכוי שתי עסקאות ענק אלה, האקזיטים בשנת 2017 הסתכמו ב- 6.6 מיליארד דולר, עלייה של 19 אחוזים במספר העסקאות בהשוואה לשנת 2016. מספר האקזיטים ירד בשמונה אחוז בהשוואה ל- 2016.

ללא עסקאות ביי-אאוט ועסקאות הגדולות ממיליארד דולר, מספר האקזיטים בשנת 2017 של חברות שאינן מגובות הון סיכון ירד ל- 57 עסקאות – המספר הנמוך ביותר בחמש השנים האחרונות. היקף האקזיטים של חברות שאינן מגובות הון סיכון, עלה במעט ל- 2.22 מיליארד דולר. מספר האקזיטים של חברות מגובות הון סיכון היה יציב יותר ושמר על הממוצע החמש-שנתי - 44 עסקאות שהסתכמו ב- 2.88 מיליארד דולר.
ניתוח של IVC גילה כי בשנת 2017 חלה ירידה של 18 אחוזים במספר האקזיטים בטווח קטן עד בינוני (עד 100 מיליון דולר). הירידה במספר האקזיטים בחברות שאינן מגובות הון סיכון היה משמעותי יותר בהשוואה לירידה הקלה במספר האקזיטים בחברות מגובות הון סיכון. מנגד, מספר האקזיטים הגדולים (מעל 100 מיליון דולר) עלה ביותר מ- 60 אחוזים בהשוואה להאטה בשנת 2016.

"בשעה שאנו מבחינים בסקטורים ושלבים בהם נרשמה האטה בפעילות בהיי-טק הישראלי בשנת 2017, הפרטים בדו"ח האקזיטים מגלים פעם נוספת את חוסנו של ההיי טק הישראלי", אומר בנצי שגב, מנכ"ל IVC Research Center: "למרות הירידה בשנת 2017 במספר האקזיטים בתחום הסייבר - מרכז חדשנות עולמי שהתפתח בישראל - שווי 13 עסקאות המיזוג והרכישה בתחום מוכיחים כי בישראל נוצרו ידע וערך רב, וביכולתם לספק פתרונות חדשניים גם לתעשיות השמרניות ביותר".

היקף ההון של האקזיטים בתחומי התוכנה ומדעי החיים עלה במעט בשנת 2017, אך מספר העסקאות נשאר בטווח הממוצע השנתי בהשוואה ל- 2016. מספר האקזיטים של חברות תקשורת (-29%) ואינטרנט (-28%) ירד בחדות, היקף ההון באקזיטים בחברות אלו ירד גם הוא, בהשוואה לארבע השנים האחרונות.
לדברי עו"ד אלון סהר, שותף במשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות': "אחד הנתונים המעניינים בדו״ח קשור לגידול בהיקפי העסקאות הגדולות. במקביל לעליה של 60% במספר האקזיטים בסכומים גבוהים, רואים גם עליה בגיוסי ההון הגדולים. נתון זה תומך בתזה לפיה יזמים ומשקיעים מנסים לבנות חברות גדולות יותר ומכוונים לשווי גבוה יותר בשנים הקרובות"

עו"ד דן שמגר, שותף במשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות', הוסיף: "אנו רואים בשנים האחרונות ירידה בכמות עסקאות המכירה אבל מאידך עליה בשווי הממוצע של עסקאות המכירה וריכוז של השקעות ההון בשלבים מאוחרים. בשנים הקרובות נראה חברות בשלות אשר מגיעות לצמתים של קבלת החלטות על עתידן. הואיל והנפקות לציבור בנאסדק ממשיכות להיות אתגר מורכב, יש לבחון חלופות כגון הנפקות בישראל ומיזוגים עם חברות בתחום."

מיזוגים ורכישות
בשנת 2017, מספר המיזוגים והרכישות בסכומים נמוכים ממיליארד דולר חשף ירידה של 19 אחוזים בהשוואה ל- 2016. 90 חברות היי-טק ישראליות נרכשו או התמזגו בסך כולל של 4.67 מיליארד דולר, בהשוואה ל- 111 עסקאות ב- 5.08 מיליארד דולר ב- 2016. הירידה בעסקאות מיזוגים ורכישות באה לידי ביטוי במיוחד בקרב חברות אינטרנט ותקשורת בהשוואה לשלוש השנים הקודמות.

ארבעים ותשע חברות ישראליות השלימו 68 עסקאות מיזוג ורכישה (של חברה ישראלית או זרה) בשנת 2017, בדומה לארבע השנים האחרונות. מנגד, סך ההון בעסקאות אלו ירד ל- 1.17 מיליארד דולר – ירידה ניכרת בהשוואה ל- 3.46 מיליארד דולר ב- 2016. הירידה התלולה בהיקף העסקאות המקומיות מיוחסת להיעדרן של עסקאות גדולות בתחומי האינטרנט והתוכנה – אלו תרמו להיקף הגבוה של מיזוגים ורכישות בשנים 2014–2016. רכישת Juno Lab בידי GETT ב- 200 מיליון דולר היא הגדולה ביותר בשנת 2017 בה מעורבות שתי חברות ישראליות.

הנפקות ראשונות
למרות שבשנת 2017 הושלמו 13 הנפקות ראשונות לציבור (IPO), הסכום שגוייס הסתכם ב- 440 מיליון דולר בלבד. שלוש ההנפקות הראשונות של חברות טכנולוגיה ישראליות התבצעו בארה"ב, אך רק אחת מהן נרשמה למסחר בנסדא"ק – Fourscout שגייסה 116 מיליון דולר. שש הנפקות ציבוריות של חברות ישראליות בוצעו בבורסה האוסטרלית (ASX) שגייסו בממוצע 5.2 מיליון דולר כל אחת. נראה כי הבורסה באוסטרליה משמשת כמקור לגיוס הון יותר מאשר מקור לנזילות.
גרף 2: אקזיטים של חברות היי-טק ישראליות לפי סוג עסקה: הנפקות ציבוריות, מיזוגים ורכישות וביי-אאוט

דו"ח האקזיטים המלא נגיש בדף האקזיטים של IVC. מידע מורחב על מיזוגים, רכישות והנפקות ראשונות (IPO) שבוצעו על ידי חברות היי-טק ישראליות בשנים 2017-2007 יתפרסם במגזין IVC בחודש מרץ 2018. מידע נוסף זמין למנויי IVC באתר וכן כליIVC Industry Analytics , דו"ח אקזיטים על חברות היי-טק ישראליות בעסקאות מיזוג, רכישה או הנפקה ראשונה לציבור, IPO וכן עסקאות ביי-אאוט בשנים 2013 עד 2017. עסקאות מגובות הון סיכון המוזכרות בדו"ח מייצגות עסקאות אקזיט שבהן לפחות קרן הון סיכון אחת הייתה מעורבת כמשקיע לפני האקזיט. נוסף לכך, הדו"ח מנתח עסקאות מיזוג ורכישה שבהן הייתה מעורבת חברת היי-טק ישראלית כחברה הרוכשת באותה התקופה.

על עורכי הסקר:
IVC Research Center היא חברת המחקר המובילה בישראל בתחום ההיי-טק, השקעות הון סיכון ופרייבט אקוויטי, וסוקרת תחומים אלה למעלה מ- 16 שנים תוך ניתוח מגמות והתפתחויות בענף. במחקרי החברה, שירותיה ופרסומיה נעשה שימוש נרחב על ידי גופים בארץ ובחו"ל בהם חברות היי-טק, קרנות הון סיכון, משקיעים ומוסדות פיננסים וגופים ציבוריים בהם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בנק ישראל, המדען הראשי במשרד הכלכלה ואחרים.

IVC מפעילה את מאגר המידע המקיף www.ivc-online.com המכיל מידע על למעלה מ- 16,000 חברות היי-טק לפי סקטור ושלב פיתוח, מאות קרנות הון סיכון ופרייבט אקוויטי ישראליות וזרות, חברות השקעה, אנג'לים, חממות טכנולוגיות, אקסלרטורים ועוד.

על מוצריה של IVC נמנים ניוזלטרים, אלרטים יומיומיים, סקרים רבעוניים, דו"חות, ו- IVC High-Tech Magazine שיצא לאור במרץ 2018. כמו כן מציעה IVC כלים אנליטיים במסגרת IVC Industry Analytics הסוקרים את תעשיית ההון סיכון ומציעים מחקר וניתוחים של התעשיה, המגמות המובילות, השקעות, הזדמנויות ואקזיטים של סטארט-אפים, גיוסים ומשקיעים בתעשיית ההון סיכון, ועוד.

מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות' הוא משרד עורכי הדין הבינלאומי הגדול והמוביל בישראל. המשרד הינו מהמשרדים הבולטים בשוק ההיי-טק והטכנולוגיה. הדומיננטיות של המשרד בתחום באה לידי ביטוי במעורבות הגבוהה של המשרד, יותר מכל משרד ישראלי אחר, בטיפול באקזיטים ובעסקאות השקעה משמעותיות בתעשיית ההיי טק הישראלי.

הצוות המשפטי העוסק בתחום הטכנולוגיה והי-טק מונה למעלה מ- 100 עורכי דין מנוסים, מטפל בכל ההיבטים הרלוונטיים לחברות טכנולוגיה וקרנות השקעה ומלווה יזמים, חברות סטארט-אפ (הזנק), חברות טכנולוגיה בשלות, קרנות הון סיכון, חברות רב-לאומיות, אנג'לים ומשקיעים תאגידיים בכל הכרוך בסיבובי גיוס, עסקאות מימון, ליווי משפטי שוטף ועסקאות מיזוג ורכישה בתחום. המשרד מייצג חלק ניכר מקרנות הון הסיכון הפעילות בשוק והיה שותף בהקמתן של כמה מהקרנות הבולטות בתעשייה.

לצד החברות הנמצאות בשלבי פיתוח, המשרד מלווה חברות בשלבי צמיחה וייצג את מרבית חברות הטכנולוגיה הישראליות שהונפקו במהלך השנים האחרונות בבורסות בארצות הברית כמו גם מספר נרחב של חברות רב-לאומיות מארה"ב, סין ואירופה.

במשרד מספר רב של שותפים ועורכי דין שעבדו בפירמות מובילות בארה״ב ובאירופה, והוא מקיים קשרים שוטפים עם משרדי עורכי דין מובילים ברחבי העולם במטרה לשמור על רמת המקצועיות והסטנדרטים הבינלאומיים הגבוהים ביותר.