איך ואיפה להשקיע בשוקי המניות בעולם?

דיסקונט

" יצאו נתונים טובים בארה"ב, כדאי להשקיע שם". "כן, אבל המכפילים שם מאוד יקרים", אני חושב שכדאי להשקיע ביפן שנחשבת לזולה יותר". "ממש עכשיו קראתי על זה מאמר מעניין באינטרנט".
"רגע, מה עם גוש האירו? "הוא נמצא בהתאוששות די חזקה ואפילו גורו ההשקעות XXX אמר בראיון אתמול ב-CNN שכדאי להשקיע שם". "כן- אבל ב-2018 יהיו בחירות באיטליה ואני מפחד להשקיע שם".
"אז מה עם סין? שם אין ממש משטר דמוקרטי ובחירות חופשיות , ומצד שני הכלכלה עוברת רפורמות" . " נו באמת לך תדע מה קורה בסין, החוב של החברות שם די גבוה- תראה את הגרף ששלחו לי בוואטצאפ". "טוב אז אולי אנגליה". "עזוב את אנגליה, הברקזיט מפחיד אותי".
"נו ראית מה שלחתי לך בוואטסאפ? " , " לא הסוללה נגמרה לי". "טוב אשלח לך את הגרף במייל".

המהפכה הגדולה ביותר שהיתה בעולם בשנים האחרונות היא מהפכת המידע והתקשורת. האינטרנט, מגוון היכולות של הסמארטפון, "הרכב החכם" ואפילו הביטקוין הם תוצרים של מהפכת המידע והתקשורת שמשפיעה על חיינו באופן דרמטי כל כך.

גם שוק ההון משתלב במהפכה זו. היכולת האדירה לייצר ולשלוח מידע מציפה אותנו בהמלצות ונתונים בתדירות גבוהה, בהיקף לא נתפס, ובערוצי תקשורת שנמצאים "בתוך הכיס". לא צריך ללכת רחוק כל כך בכדי להיזכר שפעם מידע על מניות בבורסה היה עובר דרך מסכים בסניפי הבנקים או בעיתונות הכתובה והיום המידע נגיש וממש "נמצא עלינו".

הזמינות והנגישות הגבוהה כל כך של מידע רב גורמת במקרים רבים לבלבול. איך ל"עשות סדר" בתוך הים האדיר של המידע? כיצד להבחין בין מידע מהותי ובין רעשי רקע? האם מה שהשפיע בעבר על שוקי ההון פחות מהותי בהשפעתו היום? והשאלה הכי חשובה: איך להתייחס למצב בו מידע מסויים סותר מידע אחר על אותו נכס פיננסי?

הרי בכל נכס פיננסי שנבחן ניתן יהיה למצוא "שיקולים בעד" ו"שיקולים נגד" ושאלת המפתח היא מהם הגורמים הדומיננטים יותר בהשפעתם.
במאמר הנוכחי ננסה להציג גישה ומודל "שיעשה סדר בנתונים". נדגיש כי איננו מתיימרים "לחזות תמיד את העתיד" ושוק ההון ימשיך להיות מושפע מאירועים עתידיים והפתעות שקשה מאוד לחזות אותם מראש .
בכל זאת נראה שגישה של "עשיית סדר בים המידע", תוך ניתוח מימדים ופרמטרים שונים באופן מובנה ומתן משקל מתאים לכל פרמטר יכולה לתרום רבות לניהול תיק ההשקעות לאורך זמן.

שיטת המודל וההקצאה: ראשית נציין כי אנו בוחנים 5 גושי מניות עיקריים. השוק הראשון הוא כמובן ארה"ב המהווה כיום קצת יותר מחצי מהמשקל במדדי המניות הגלובליים כמו MSCI all World.
שווקים נוספים הם: גוש האירו, יפן, אנגליה והמדינות המתפתחות (בהם סין תופסת את החלק העיקרי).
הניתוח יעשה אחת לרבעון (בסוף רבעון שאז מידת הדיוק אופטימלית) ויבחנו 4 מימדי נתונים שונים כפי שניתן לראות בתרשים הזרימה שלעיל: סנטימנט ומדדי שוק, מצב כלכלי, תמחור וסיכונים.
חישוב המשקל של כל רכיב הינו למעשה החלק העיקרי של המודל כשמשקל זה יכול להשתנות ולהיות דינמי. המשקל של כל רכיב איננו החלטה סובייקטיבית שלנו, אלא הוא נבחן על סמך ההשפעות בעבר הארוך והקצר טווח.

לכל גוש ינתן בסופו של דבר ציון יחסי סופי שמהווה המלצה של תשואת יתר/חסר או משקל שוק.
נדגיש ונאמר כי ההמלצות הינן יחסיות, כלומר הגוש/גושים שלהם יש את המלצת היתר אמורים להניב תשואת אחזקה גבוהה יותר מהגושים עם תשואת החסר. יתכן כמובן מצב שבו כל השווקים רשמו ירידה או עלייה במקביל (ברבעון מסויים) , אך עוצמת העלייה/ירידה צפויה לפי המודל להיות שונה בין הגושים השונים.

סנטימנט ומדדי שוק – אחד המימדים החשובים ביותר
מדוע הביטקוין עלה באופן חד כל כך השנה ובשבועיים האחרונים רשם דווקא ירידה? מדוע שוק מניות מסויים שנחשב יקר יכול לפעמים להמשיך ולעלות באופן חד?
התשובות לשאלות אלו אינן חד משמעיות, אולם ללא ספק על שוקי ההון משפיעים גם גורמים פסיכולוגיים שונים כמו סנטימנט. ישנם מדדים טכנים ידועים רבים בנושא הסנטימנט , אולם יכולת החיזוי של המדדים הללו אינה גבוהה. אחת הסיבות לכך היא כי מדדים אלו נמצאים "בשימוש יתר" על ידי המשקיעים ובעיקר תוכנות מסחר שונות ולכן קשה לעשות בהם שימוש שיניב לאורך זמן תשואת יתר ובפרט בראיה 3 חודשים קדימה.
ניסינו ל"הרים את הכפפה" ולבנות מדד "סנטימנט ומדדי שוק" (לא טכני) שישלב בין משתני שוק שונים ויציג גם השפעות פסיכולוגיות כמו "תסמונת העדר" ופרמטרים נוספים. תת רכיב של מימד זה הוא "אינדיקטור סנטימנט". מניסיון העבר עולה כי משקיע שבחר בשוק הכדאי ביותר לפי מדד זה ומאידך היה באחזקת חסר בשוק הפחות כדאי הניב תשואה רבעונית ממוצעת של 4.4% בתקופת המדגם שעל בסיסו נבנה האינדיקטור (דצמבר 2014 עד ספטמבר 2017).

כמו כן נרשמה תשואה רבעונית ממוצעת של 3.2% במהלך התקופה שמחוץ למדגם (יוני 2010 עד ספטמבר 2014). נדגיש ונאמר כי תיתכן תנודתיות ואירועים לא צפויים שעשויים להשפיע על העתיד, אבל בסך הכל נראה כי המודל ניבא בעבר באופן סביר יחסית. כמו כן, התשואה הממוצעת החיובית של המודל לא נגזרת מרבעון חריג אלא היא מושגת בכ-73% מהרבעונים לגבי המלצת היתר והחסר הגבוהות ביותר , וב-83% מהרבעונים לגבי 2 המלצות היתר מול 2 המלצות החסר מתוך 5 שוקי המניות אותם אנו בוחנים. כפי שציינו מקודם – התשואה בגוש המניות נבחנת לעומת יתר הגושים ולא באופן אבסולוטי.

אז מה התוצאות של המודל 3 חודשים קדימה?
כפי שצויין קודם אינדיקטור הסנטימנט הוא רק אחד מהרכיבים הנכנסים תחת "סנטימנט ומדדי שוק". תוצאות המודל מראות כי השוק הכדאי ביותר לפי אלמנט זה הוא השווקים המתפתחים וגוש האירו. מאידך, ארה"ב ולאחר מכן אנגליה הן בעלות ציון "הסנטימנט ומדדי שוק" הגרועים ביותר.

תמחור – מימד שמנהלי ההשקעות אוהבים , אולם ההשפעה שלו איננה דומיננטית
בבחינת מדדי התמחור השונים (זול/יקר) ישנם פרמטרים רבים. אחד הפרמטרים האהובים ביותר על מנהלי ההשקעות הוא מכפיל הרווח החזוי. ככל שמכפיל הרווח החזוי הינו גבוה יותר שוק המניות נחשב ליקר יותר.
כפי שניתן לראות בגרף שמשמאל המכפיל החזוי של ארה"ב (18.7 על מדד ה- S&P 500) הוא היקר ביותר ולאחריו המכפיל החזוי של מדד הניקיי היפני. גם כאשר בוחנים כל מדינה בפני עצמה ניתן לראות כי המכפיל החזוי של ארה"ב נמצא באחוזון ה-99.4% של הנתונים השבועיים של מדד ה- S&P 500 בעשור החולף. במילים אחרות ארה"ב יקרה גם ביחס להיסטוריה שלה עצמה.

לעומת זאת, המכפיל החזוי בשווקים המתפתחים נמוך יותר, אם כי גם הוא יקר יחסית להיסטוריה (אחוזון 91.5%). פרמטר נוסף שבוחן את התמחור הוא הפער שבין מכפיל הרווח ההפוך לתשואה לחמש שנים. כאשר בוחנים מימד זה עולה כי ארה"ב (שוב) יקרה יחסית, בעוד שגוש האירו ויפן נחשבות דווקא לזולות. נציין כי במודל שלנו יש מרכיבים נוספים , חלקם מורכבים יותר, שלא הוזכרו לעיל, אולם הם משפיעים על ציון התמחור הסופי של כל גוש מניות.

האם התמחור כל כך משפיע ?
נסיון העבר מלמד כי ההשפעה של התמחור (מכפיל/מכפיל חזוי או יחסים פיננסים אחרים) על הביצועים 3 חודשים קדימה מתונה יחסית. כך למשל המכפיל של מדד S&P 500 היה יקר יחסית גם בתחילת 2017 אז הוא עמד על 17.6 , גבוה יותר מאשר בגוש האירו ואנגליה למשל, וגם די גבוה לעומת ההיסטוריה בחמש השנים שלפני כן בארה"ב.
כל זה "לא הפריע" למדד האמריקאי לשבור שיאים 63 פעמים בשנת 2017 ולרשום ביצועים טובים יותר מאשר מדד המניות באנגליה או בגוש האירו.
בשורה התחתונה המודל שלנו מראה כי השוק הזול ביותר לאחר שקלול של מספר פרמטרים הוא השוק היפני ולאחר מכן שוק המניות בגוש האירו. מאידך, ארה"ב ואנגליה הן היקרות ביותר.

כלכלה- העולם ימשיך בצמיחה חיובית, תוך האצה בארה"ב ב-2018
גם המגמה הכלכלית בכל גוש משפיעה כמובן על שוקי ההון. המגמה הכלכלית במדינות רבות בעולם רושמת שיפור ניכר כששיעור הצמיחה הגלובלי ב-2017 עומד (לפי האומדנים) על 3.6%, הקצב הגבוה ביותר מאז שנת 2011. מה שבלט ב-2017 הוא שהצמיחה הקיפה מדינות רבות בעולם, מגמה שלא תמיד התרחשה בעבר. גם פרמטרים אחרים מצביעים על מגמה כלכלית חזקה וביטחון צרכנים גבוה הן של היצרנים והן של הצרכנים. מדדי אמון הצרכנים בשווקים המתפתחים למשל נמצאים ברמות שיא, ובארה"ב, גוש האירו ויפן מדדים אלו נמצאים ברמות הגבוהות מהרמה החציונית הממוצעת. באנגליה ביטחון הצרכנים נמוך במעט מרמתו החציונית, בשל תהליך הברקסיט ועליית האינפלציה. במימד הכלכלי במודל שלנו ישנם פרמטרים רבים נוספים, אולם נציין רק פרמטר נוסף והוא הצפי לצמיחה בכל אחד מהגושים. ניתן לראות כי על פי תחזיות האנליסטים קיים צפי לעלייה בצמיחה בארה"ב ב-2018 לרמה של 2.6% ,לעומת 2.3% ב-2017. אחת הסיבות לכך היא רפורמת המיסים של ממשל טראמפ שצפויה לתרום להאצה בצמיחה ולו בטווח הקצר . ביתר הגושים צפויה דווקא ירידת מדרגה קלה בצמיחה.

בשורה התחתונה את הציון הכלכלי הגבוה ביותר מקבלים ארה"ב ואנגליה ואלו הציון הכלכלי הנמוך ביותר הינו לשווקים המתפתחים ויפן. נדגיש כי הציון הכלכלי נבנה רק על סמך פרמטרים בעלי יכולת חיזוי טובה לשוקי המניות, והם אינם מבטאים לכשעצמם את האינדיקציה המלאה לכלל הפעילות הכלכלית.

סיכונים- בדרך כלל מהווים הזדמנות קניה בירידות, אך תמיד כדאי לעקוב ולשמור על ערנות: סיכונים בשוק ההון ובכלכלות תמיד היו ותמיד יהיו, אולם ניסיון השנים האחרונות מלמד כי בראיה גלובלית שוקי המניות התגברו על הסיכונים וגם תקופות של ירידות היוו בדרך כלל בעיקר הזדמנות קניה.

גם במבט ל-2018 לא חסרים סיכונים: החששות מהמצב הפוליטי בארה"ב, אפשרות לעלייה באינפלציה בארה"ב או במקומות אחרים בעולם באופן שיגביר את קצב העלאות הריבית ואולי יפגע בביצועי המניות. בגוש האירו אלו הקשיים של מרקל בהקמת קואליציה בגרמניה, הבחירות הצפויות באיטליה והחשש מהתחזקות נוספת של האירו שתפגע בביצועי המניות בגוש.

בסין החשש מחוב גבוה עדיין קיים ועל כל העולם מאיים החשש מהידרדרות גרעינית מול צפון קוריאה.
בשורה התחתונה – לרבעון הקרוב איננו מזהים כעת התממשות של סיכון מערכתי שעשוי לגרום לירידות מתמשכות בשווקים, אבל מאחר והדינמיקה עשויה להשתנות במהירות כדאי להמשיך לעקוב אחר המצב.

אז מה התוצאה הסופית???
לאחר הרצה של כל הפרמטרים שהוזכרו מתקבל כי הציון הגבוה ביותר ניתן לשווקים המתפתחים ולאחר מכן לגוש האירו. מהצד הפחות חיובי עומדות אנגליה ,יפן וגם ארה"ב שנכנסה כעת לטריטוריה השלילית. בפרט נראה כי הסטת כסף משוק המניות האמריקאי ויפן לשווקים המתפתחים וגוש האירו מהווה החלטת השקעה נכונה בראיה 3 חודשים קדימה.