צח ברקי סמנכ"ל בכיר מנהל אגף כלכלה מידע ומחקר בדן אנד ברדסטריט מציג תמונה מצב העסקים במשק לשנת 2017 ותחזית לשנת 2018

דן אנד ברדסטריט

תוספת העסקים נטו למשק הגיעה לרמת שיא של 14,900 עסקים בשנת 2017 , מהווה גידול של כ- 26.3% בהשוואה לשנה קודמת
ענף המסחר והשירותים מתחזק, 82.4% מכלל העסקים שנפתחו הם מענפי המסחר והשירותים, מהווה גידול של 0.3% בהשוואה לשנה קודמת, בעוד שענף התעשייה נחלש

סקטור השירותים המהווה כ- 65.6% מכלל העסקים במשק מעסיק כמיליון וחצי עובדים, ואחריו סקטור המסחר המעסיק כחצי מיליון עובדים. בתחתית הרשימה, סקטור החקלאות המהווה כ- 2.6% מכלל העסקים ומעסיק כ-46 אלף עובדים.

עליה משמעותית בהיקף הפידיונות נרשמה בענף בתי הקפה והמסעדות, מהווה עליה של כ-5% בהשוואה לשנה קודמת, בעוד ענף הדלקים וענף בתי המרקחת חלה ירידה של כ-2.3% וכ-3.2% בהתאמה, בהיקף הפידיונות בשוק המקומי, בהשוואה לשנה קודמת.

מוסר תשלומים – התארכות חריגה בימי האשראי שהגיע לשיא של 96 יום בהשוואה ל- 84 ימים בשנה שעברה. התארכות ימי האשראי נובעת מלחצים להאריך את ימי האשראי המוסכמים

מספר העסקים שנפתחו בשנת 2017 עמד על מספר שיא של כ-57,600 עסקים, בעוד שמספר העסקים שנסגרו עמד על כ-42,700. תוספת העסקים נטו למשק הגיעה לרמת שיא של 14,900 עסקים. הגידול במספר העסקים שנפתחו מבטא את רמת הביקושים המקומיים הגבוהה, והקיטון במספר העסקים שנסגרו מבטא את הירידה בהסתברות לכשל פרעון במשק. הגידול בביקושים בענפי המסחר והשירותים, בשילוב הנגישות הגוברת למימון, מאפשר את הגדלת תוספת העסקים נטו בשנים האחרונות, ואת הירידה בהסתברות לכשל פיננסי לרמת שפל.

חלקם של העסקים בענפי התעשייה, מסך העסקים במשק, ממשיך לרדת, בגלל שהתוספת נטו של עסקים תעשייתיים היא נמוכה מאוד ובגלל שתוספת העסקים נטו בענפי המסחר והשירותים עולה בקצב גבוה. 82.4% מכלל העסקים הם מענפי המסחר והשירותים, זהו גידול של 0.3% לעומת שנה קודמת. מספר החברות שנוספו בענף הבניה עמד על כ-1,700 (תוספת נטו).

במרבית הענפים חלה עלייה בפדיונות, אמנם רק בחלק מהם חל גידול ריאלי (בנטרול קצב הגידול באוכלוסייה). בענף הדלקים וענף בתי המרחקת חלה ירידה בהיקף הפדיונות לעומת השנה הקודמת, כאשר הקיטון נובע מירידות מחירים ולא מירידה כמותית. עלייה משמעותית בהיקף הפדיונות נרשמה בענף בתי הקפה והמסעדות, כאשר העלייה נבעה משילוב של ביקושים מוגברים ועלייה בעלויות ההפעלה (עלייה בהוצאות שכר ומזון).

מוסר התשלומים במשק
התפתחות ימי האשראי במשק בשנים האחרונות מעיבה על היכולת של עסקים לשרוד, גם היום כ-20% מהעסקים שנסגרים, נסגרים כתוצאה מקשיים תזרימיים. התלות הגבוהה בעיתוי התקבולים מלקוחות עלולה ליצור כשל פיננסי, שקשה להשתקם ממנו. בשנים 2015 ו-2016 ימי האשראי הממוצעים עמדו על 87 יום, אך מתחילת השנה חלה התארכות חריגה בימי האשראי, שהגיעו במרץ לשיא של 96 יום. מאז חלה התמתנות בעליית ימי האשראי, אך לקראת סוף השנה, החל שוב לטפס והגיע ל-94 יום. כתבנו בעבר שלהערכתנו ההשפעה של חוק מוסר תשלומים על ימי האשראי הממוצעים במשק תהיה נמוכה באופן יחסי: חוק מוסר תשלומים החל להיות מיושם בפועל בחודש יולי בקרב רשויות מדינה ומשרדי ממשלה, ובחודש אוגוסט בקרב הרשויות המקומיות. להערכתנו, היקף אשראי הספקים בישראל נאמד בכ-450 מיליארד ₪. הרכש הלוגיסטי של משרדי הממשלה נאמד בכ-25 מיליארד ₪, כאשר כ-85% מההזמנות הן בסכומים נמוכים מ-50 אלף ₪, אבל הסכום הכולל שלהם מהווה רק כ-3% מסך הרכש הלוגיסטי של משרדי הממשלה. הרכש ברשויות המקומיות נאמד בכ-40 מיליארד ₪, כאשר חלקו עובר לפיתוח תשתיות. ביחס להיקף אשראי הספקים במשק, חלקה של המדינה עומד להערכתנו על כ-10% מסך אשראי הספקים במשק ולכן ההשפעה של חוק מוסר תשלומים צפויה להיות נמוכה באופן יחסי, על ימי האשראי במשק.

התפתחות עומק הפיגור הממוצע הינה במגמת הרעה, בהשוואה לשנים האחרונות (למעט 2014), עם 31 ימי פיגור מינואר עד דצמבר 2017. הסכום הממוצע של עסק בפיגור בשנת 2017, נאמד בכ-27.1 אלף ₪ לעומת 26.7 אלף ₪ בשנת 2016.

צח ברקי סמנכ"ל בכיר מנהל אגף כלכלה מידע ומחקר בדן אנד ברדסטריט ישראל מציין כי,
הסיפור הגדול ביותר במשק הישראלי השנה הוא הגידול העצום בהכנסות המדינה ממסים, הרבה מעבר להערכות של משרד האוצר. מרבית עודפי הגביה נובעת מהכנסות חד פעמיות, ואינן מבוססות על התרחבות ריאלית גדולה יותר מהצפוי במשק. הגידול בהכנסות הממשלה מאפשר לה להגדיל את ההוצאה האזרחית מהתקציב ובכך לצמצם את אי השוויון באוכלוסיה, שגדל בשנים האחרונות כתוצאה מעליית ערך הנכסים.
הסיפור הגדול ביותר במגזר העסקי השנה הוא ההאטה בשוק הנדל"ן למגורים. שוק הנדל"ן היה אחראי, להערכתנו, באופן ישיר ועקיף לכ-1.2% מהצמיחה השנתית, כלומר הוא אחד ממנוע הצמיחה המשמעותיים כיום. ההאטה בשוק הנדל"ן משפיעה על ענפים רבים במשק, החל מנותני שירותים בפרויקטי בינוי וכלה בספקי ריהוט, מטבחים ומוצרי חשמל. בחודשים האחרונים היקף העסקאות הוא נמוך באופן משמעותי ממה שהורגלנו אליו בשנים האחרונות, אך רמת המחירים לא פחתה ואף עלתה מעט בחלק מהאזורים. התחלות הבניה פחתו בשנה האחרונה, בגלל שינויים בעקומת הביקוש, שהאטו את הביקוש בשוק החופשי בטווח הקצר.

ולמרות זאת, אי אפשר שלא להתפעל מהמצב הכלכלי הנוכחי במשק הישראלי. מהסתכלות על הנתונים המאקרו כלכליים, המשק הישראלי נמצא במצב הטוב ביותר שהיה בו מאז קום המדינה. הגרעון המצטבר בתקציב השנתי צפוי להיות הנמוך ביותר מזה כעשור וביחס להערכות בתחילת השנה, וזאת למרות שההוצאות הציבוריות עלו מעבר לתקציב, ההכנסות ממסים גבוהות משמעותית ביחס להערכות בתחילת השנה, החוב החיצוני הציבורי ממשיך לרדת, המשק בתעסוקה מלאה, השכר הריאלי עולה (ולא רק בגלל העלייה בשכר המינימום) וההכנסה הפנויה של משקי הבית עולה. לעומת זאת, האם ניתן להעריך שהשיפור בנתונים המאקרו כלכליים מבטא את השיפור במצב העסקים במשק?, בהמשך הסקירה, ננתח את המצב העסקים במשק, בהרחבה.

ריבית בנק ישראל הנמוכה, תומכת בהמשך התרחבות הביקושים המקומיים למסחר ושירותים ואלו מניעים את שיעור המועסקים במשק כלפי מעלה. שוק העבודה המשיך להתחזק השנה, ומספר המשרות הפנויות ממשיך לעלות. שיעור האבטלה הנמוך, מייצר מחסור בכח אדם בכל המשק, ועסקים חווים בעיות באיתור וגיוס עובדים חדשים. התהליכים הללו מניעים את השכר הריאלי במשק כלפי מעלה ואת ההכנסות של משקי הבית. בצד ההוצאות של משקי הבית, מעבר לעלייה מסוימת בהוצאות על דיור, לא חל שינוי מהותי ברמת ההוצאות, ולכן ניתן לראות שההכנסה הפנויה של משקי הבית ויכולת ההחזר שלהם השתפרה.
הצמיחה בתוצר בשנים האחרונות, מקורה בעיקר בעלייה בצריכה הפרטית. הביקושים הערים בשוק הנדל"ן למגורים והגידול בהתחלות הבניה, תרמו משמעותית לעלייה בתוצר. להערכתנו, שוק הנדל"ן תרם באופן ישיר ועקיף כ-35% מקצב הצמיחה בתוצר בשנת 2017.

העלייה בשכר הריאלי בשנה האחרונה, הושפעה בין היתר מהעלאת שכר המינימום במשק, אך לא פחות, התחזקה המגמה שאנחנו נמצאים בשוק של מועסקים. המחסור בכח אדם בתחומים רוחביים מתחילה לייצר לחצים להעלאת שכר, וכשאנחנו מחברים את זה לביקושים החזקים בשוק המקומי, אנו מעריכים שבשנת 2018, נראה עלייה חיובית בשכר הריאלי במשק.

העלייה בהכנסות הממשלה, שמאפשרת גידול בהוצאות האזרחיות ובעיקר לשכבות החלשות, יחד עם העלאה בשכר המינימום, שוק עבודה חזק, אינפלציה נמוכה וריבית נמוכה, מאפשרים את שיפור היכולת הכלכלית של משקי הבית.