משה אשר: נחסל את תופעת החובות האבודים בהעברת יותר עסקים קטנים לבסיס מזומן

רשות המיסים

בכנס לשכת רואי החשבון העוסק בתמריצים לעסקים קטנים ובינויים אמר מנהל רשות המיסים משה אשר כי :" בנושא עסקים קטנים ובינוניים אנו פועלים "נגד הזמן" במסגרת חוק ההסדרים ונדרשים עד סוף מארס לסיים את הכל , באפס לוחות זמנים ובין היתר להניח את התמריצים לעסקים קטנים לפי התקציב שיוגדר לנושא הזה במשרד האוצר בין היתר, בכוונתנו לאפשר פחת מואץ, התאמת מושכר, ולהעביר יותר עסקים לבסיס מזומן, כלומר להגדיל ל- 5 מיליון ₪ את המחזור המאפשר דווח על בסיס מזומן.

זה אומר שכל העסקים הקטנים יוציאו חשבוניות על בסיס מזומן ובכך נמנע את הבעיה של תופעת החובות האבודים."
נשיא לשכת רואי החשבון יזהר קנה ציין כי לשכת רואי החשבון תקדם עם משרד הכלכלה כמו גם עם משרדי ממשלה ורגולטורים נוספים את הנגשת הכלים לבעלי העסקים הקטנים והבינוניים ואמר: "אנו רואי ורואות החשבון שמקיימים שיח מייעץ רחב גם עם רשות המיסים וגם עם משרד הכלכלה נסייע לבעלי העסקים בהנגשת הכלים , ההטבות, התמריצים והמענקים הקיימים ובכך נתרום לקידום הצמיחה והפעילות העסקית במשק. מקצוע ראיית החשבון התרחב מאוד בשנים האחרונות וחיזק את ההשפעה והמעורבות שלו גם בנושאי מאקרו, עתידו וחוסנו של המשק הישראלי".

מנהל רשות מיסים התייחס גם לסוגיית עודפי הגבייה ממסים ורמז על הכיוונים אליהם ינותב הכסף: " נדרשנו לארגן בסיס מס חזק , אנו עוברים את ה -300 מיליארד שקל והשנה צפוי עודף של 20 מיליארד. נכון , חלק חד פעמי שנובע מהדיבידנד המוטב , גבינו כ -13 מיליארד עודפים חלקם לא על חשבון השנים הבאות והמטרה בין היתר שיגיעו גם לשכבות הנמוכות . אני מניח שחלק יוסב להקטנת הגרעון הממשלתי ויש לזה חשיבות כי ברגע שאתה מקטין את החוב ומקטין את היחס חוב תוצר (שהיום עומד על 62% ונרצה להגיע לפחות מ- 60 אחוז) אז גם נשאף להגדיל את התוצר וגם להקטין את החוב כי זה ישפיע על הגיוסים העתידיים והוצאות הריבית .

השנה היו 37 מיליארד שקל הוצאות ריבית על חוב של 750 מליו"ש.!! ככל שנראה חוסן כלכלי -הוצאות הריבית יקטנו במחזורי חוב וגיוסי חוב הבאים, וכמובן זה מייצר כרית גדולה בגיוסים הבאים. לצד הפחתות מיסים , נשקלות הפחתות נוספות בתחום המכסים והורדת יוקר המחייה במוצרים מסוימים , מיסוי פרטי, מיסוי אישי אולי עוד הפחתה במס חברות כל אלה נשקלים".

אשר התייחס גם לנושא התמריצים ומדיניות המס-ואמר: " אנחנו פועלים לצד הרחבת בסיס המס ובדיקת הנישומים לתמרוץ וגידול התוצר במשק. בחוק ההסדרים 2016 הובלנו את הנושא סביב חברות ההי טק, החגיגה נגמרת נפעל על פי נוסחת נקסוס, והיכן שה IP פותח לשם נתווה את הטבות המס.

אנחנו רואים זאת גם כאיום וגם כהזדמנות. אם יוצאת טכנולוגיה מאתנו, מחוץ לישראל זה איום, מצד שני זו הזדמנות כי יש כל כך הרבה מהנדסים והי טק - 10% מכוח העבודה הוא בתחום ההי טק זהו קטר משמעותי מאוד אז אנו מחברים : יש כאן את הטכנולוגיה ו ההון האנושי – נביא גם את התעשייה לכאן, אז אנו מקדמים חקיקה שתביא IP מחוץ לישראל וכל חברות שמוגדרות "קוסט פלוס" שבהן הפיתוח בישראל אך הן רשומות במקומות אחרים- ניתן להם 100 אחוז הטבות לפי חוק עידוד השקעות הון כדי לפתח את הכלכלה הישראלית".

עוד אמר מנהל רשות המיסים "במקביל לזה רשות המיסים רואה לנגד עיניה את קידום הכלכלה סעיף 16 א' להביא משקיעים זרים לקרנות הון סיכון ולאפשר להם לפעול בתנאים סבירים תחת בקרה והכוונת המקורות למקומות שאנו רוצים. צריך לזכור תעשיית ההי טק לא הייתה קיימת בישראל לולא הסעיף הקטן הזה של יצירת רולינג והבאת עשרות מיליארדי שקלים למשק. אף בנק לא נותן לסטארט אפ הלוואה, בעלי מניות ישראלים לפני עולם האקזיטים לא היו משקיעים והיום יש כאן תעשייה משגשגת מאוד".