נשיא איגוד לשכות המסחר לראש הממשלה

המגזר העסקי בישראל כבר עייף ומדוכא מעודף הרגולציה הבלתי פוסקת
עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, שיגר הבוקר פנייה לראש הממשלה חה"כ בנימין נתניהו, בדרישה כי ינחה לקבל החלטת ממשלה דרסטית שתחייב את הקואליציה כולה להקפאת כל רגולציה נוספת מכל סוג או מין שהוא לתקופה של חמש שנים, להוציא רגולציה שתוערך כחיונית לשמירה על בריאות הציבור או בטיחותו, על פי החלטה מיוחדת וספציפית של הממשלה.

עותק מהפנייה נשלח אל שר האוצר חה"כ משה כחלון, שר הכלכלה חה"כ אלי כהן, ולמנכ"ל משרד ראש הממשלה מר אלי גרונר.

כידוע, ממשלת ישראל העבירה ביום 22.10.2014 החלטה מס' 2118 אשר תוכנה מתמודד בדייקנות רבה עם בעיית עודף הרגולציה בעבר והמוטיבציה להוסיף על רגולציה זו בעתיד.
החלטה 2118 מתחלקת לשניים:
הפחתת עול הרגולציה ב- 5% מדי שנה במהלך חמש שנים;
RIA – קביעת תנאים ברורים ומחייבים, כולל חובת קיום דיון מוקדם עם המגזר העסקי וחובת פרסום ושקיפות מוקדמת.

על פי החלטה זו, רגולציה הוגדרה ככל כלל התנהגות מחייב במסגרת התנהלות כלכלית, אם מכוח חוק או תקנה.

לדברי לין, "אני אישית מעריך מאוד את המאמץ הרציני והשקעת העבודה המבוצעת על ידי מנכ"ל משרדך בביצוע החלטה זו, אולם התוצאות בשטח הן עגומות ביותר. לא רק שנטל הרגולציה לא ירד, אלא שתנופת רגולציה חדשה ממשיכה, אם מכוח תקנות או מכוח חוק."

לין מציג בפנייתו דוגמה מהשטח הקשורה לפעילות המגזר הקמעונאי:
"אחד המגזרים החשובים במשק זהו המגזר הקמעונאי. זוהי הפלטפורמה בה הצרכן הישראלי פוגש את שלל המוצרים בהם הוא מעוניין. מגזר זה מעסיק במשרות שכיר לא פחות מ- 267 אלף איש, ויחד עם אלה שאינם שכירים, אך שיש להם זיקת בעלות, מספר המפרנסים מגיע לחצי מיליון. הם פזורים על פני 54 אלף עסקים ברחבי המדינה. מעטים מהם הם רשתות. כל יתר עשרות האלפים הם חנויות רחוב בבעלות פרטית."

מגזר זה מתמודד עם עומס רגולאטורי כבד:
מתחילת המאה הנוכחית ועד היום הועברו לא פחות מ- 41 דברי חקיקה ראשית ועוד 17 תקנות המטילים עול רגולאטורי על מגזר זה. מכל אלו עד כה לא הופחת מאומה.
בעצם ימים אלה מקודמת בכנסת הצעת חוק שנועדה למשטר את פעולת המבצעים במגזר העסקי. במקום לקבוע נורמה פשוטה של איסור הטעיית הצרכן, קוצבים זמן שבו חייב לנהוג המחיר אותו רוצים להפחית וגם עד איזו תקופת זמן יכול להתנהל מבצע. זוהי רגולציה כבדה הנופלת שוב על גב המגזר הקמעונאי וכן התערבות גסה ובוטה בעצם הניהול.
ובנוסף לכל הרגולציה הקיימת, תוקנו גם תקנות אשר תחייבנה רשתות לא רק בשקיפות מחירים וסימון מחירים בדרך הפרימיטיבית של מדבקות, אלא גם פרסום המחירים בחו"ל.

דוגמאות אלה ממחישות כי למרות החלטה מס' 2118 של ממשלת ישראל, תנופת הרגולציה ממשיכה ותכלית החלטה זו מושמת לאל. "בלי תמיכת הקואליציה, שכרגע אינה תומכת כיאות בהחלטת הממשלה, אי אפשר למנוע חקיקה רגולטורית חדשה. ניסיון החיים מראה כי משרדי ממשלה וכן ועדות בכנסת מפירים את תכלית מטרותיה של החלטה 2118. "

"גודל האבסורד נעוץ בכך שבעוד ששואפים להוריד את יוקר המחיה מטילים עוד רגולציה הממררת את חיי הקמעונאים והמייקרת את המוצרים"

על כן, מציע לין לראש הממשלה: "אין מנוס מלקבל החלטת ממשלה נוספת המחשקת את החלטה 2118. החלטה דרסטית שתחייב את הקואליציה כולה להקפאת כל רגולציה נוספת מכל סוג או מין שהוא לתקופה של חמש שנים, להוציא רגולציה שתוערך כחיונית לשמירה על בריאות הציבור או בטיחותו, על פי החלטה מיוחדת וספציפית של הממשלה."