יו"ר קק"ל: "הצורך בניצול מי נגר הוא צורך אסטרטגי במדינת ישראל"

קק"ל

מנכ"ל השלטון המקומי: "הרגולטורים צריכים להתגייס אפילו בחקיקה". רון חולדאי: "אסור לשקוט על השמרים. חייבים לטפל נכון במי הנגר"

עם פתיחת כנס "ערים רגישות מים", אמר יו"ר קק"ל דני עטר, כי הצורך בניצול מי נגר הוא צורך אסטרטגי במדינת ישראל כגיבוי לכל נושא ההתפלה, למניעת זיהום מי התהום וזיהום הים. "די לראות הצפות אשר מתרחשות בכל מערכת גשם כדי להבין את גודל ועצמת הבעיה אשר תלך ותחריף בשנים הבאות בעקבות שינוי האקלים במקביל להתרחבות הערים והנגיסה בשטחים הפתוחים. לדבריו, קק"ל תקים ועדת היגוי לאומית בשיתוף גורמי רגולציה אשר תקבע הנחיות ליישום טכנולוגיית ניצול מי הנגר.
עטר אף התחייב כי כל פרוייקט של קק"ל יעמוד בקריטריון "רגיש מים" לטובת חיסכון במים.

בכנס שנערך אתמול בכפר המכביה, אמר רון חולדאי ראש עיריית תל אביב, "אסור לנו לשקוט על השמרים. לנוכח הצטופפות הולכת וגוברת בערים אנו חייבים למצוא ניצול יעיל של המים, למצוא מקורות נוספים, לנצל מים אפורים ולטפל נכון במי הנגר. "אנו מעודדים אימוץ טכנולוגיות חדשות ומוכנים להשקיע ולשתף פעולה בכל מיני פרויקטים כמו קירוי איילון, בו אנו משתפים פעולה עם קק"ל".

מנכ"ל השלטון המקומי, משה דולברג: "אמרנו לרשות המים- כל מטר קוב שנכנס להחדיר לאקויפר, נא לדאוג שהרשות המקומית תקבל זיכוי על צריכת המים של בתיה"ס. הרגולטורים צריכים להתגייס אפילו בחקיקה כדי ליישם את נושא ניצול מי הנגר. אני רוצה להביע הערכה רבה לקק"ל שכל השנים עסקה בהשקעה בערכים לאומיים ועכשיו גם דואגת לנושא החיסכון במים".

לדברי חיים מסינג, יו"ר המרכז לערים רגישות מים בישראל ומנהל מרחב מרכז, קק״ל רואה בניקוז הזדמנות ליצירת מקור מים חדש ומניב תוך שיקום והעשרת אקוויפר החוף כגוף מים לשעת חירום. לדבריו, החזון של ערים רגישות מים הינו ניהול והשבת מי נגר עירוני במקור, באגן ההיקוות ללא צורך בצנרת ומובילי בטון יקרים.

אחת הדרכים החדשניות בהן ישראל מתמודדת עם הסוגיה של מניעת בזבוז מי נגר עירוני הינה טכנולוגיית הביופילטר, אשר פותחה בתמיכת קק"ל באמצעות המרכז לערים רגישות מים בישראל. מדובר בפיתוח הנדסי ירוק של מערכת לטיפול במים, אשר אוגם מים מזוהמים ומטהר אותם. הביופילטר הראשון בישראל הפועל בהצלחה הוקם בכפר סבא, מכיל אגן רדוד עם מערכת סינון רב-שכבתית, המורכבת מחול, חצץ וצמחים מיוחדים שנבחרו בזכות יכולתם בסילוק מזהמים מהמים. תהליך טיהור המים נמשך כשעתיים ובסיומו מתקבלים מים באיכות טובה לשימוש בהשקיה ולטובת צרכים סניטריים. מתקן הביופילטר בכפ"ס כמו גם אלה שהוקמו ברמלה ובת-ים, נוטרו בהצלחה והם עומדים בתקניי איכות מים קיימים להשקיה בלתי מוגבלת, שחרור לנחלים, החדרה ואף איכות מי שתיה ברמה הכימית.

לדברי ד"ר ירון זינגר, מנהל "מרכז לערים רגישות מים בישראל", בעידן העיור המואץ בעולם ובישראל ולאור שינויי האקלים אותם חווה אזורנו, בעת גשמים מי הנגר במרחב העירוני הפכו למטרד כבד הגורמים להצפות חוזרות ונשנות, נזק לרכוש ובנפש לרבות זיהום גופי המים במורד כגון הנחלים והים אליהם מסולקים מי הנגר העירוני.

ד"ר זינגר מסביר כי טכנולוגיה רגישת מים ניתנת למימוש בתקציב יחסית נמוך ותוך עלויות תפעול שוליות, שהינן פחותות מעלויות גינון עירוני קיים, כל זאת תוך יצירת משאב מים זמין למגוון שימושים. לאחרונה אושר ברשות המים תמריץ החדרה על 2 ש״ח למ״ק מוחדר. לדבריו, המלצת "המרכז לערים רגישות מים" היא על מד מונה נטו -תמריץ ״קוב מול קוב״, בדומה למונה נטו הנהוג בתחום האנרגיה הסולארית. המדינה תקזז מהרשות המקומית או יזם אחר בעבור נפח החדרת המים למי תהום בכמות זהה של מים לשימושי צריכה ביתית, השקיה ו/או אחר בשטח שיפוט של אותה רשות בתנאי כמובן בעמד באיכות המים הנדרשת.