לין למנכ"ל משרד רה"מ ולמנהל הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן

"האם ברצונכם להפוך את החלטת ה- RIA של הממשלה לחסרת כל ערך?"
# משרד הכלכלה פרסם צו הגנת הצרכן (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) תוך התעלמות ובניגוד להחלטת הממשלה בתחום ה-RIA. כידוע, החלטת הממשלה בעניין זה דורשת כי מול כל יוזמה רגולטורית נוספת תעשה בדיקה מדוקדקת, תוך התייעצות עם המגזר העסקי, על מידת ההשקעה הרגולטורית הנדרשת מהמגזר העסקי

# משרד הכלכלה עשה שימוש ב"כסא מפלט" הקרוי 'השפעה זניחה' וטען שהשפעת הרגולציה המוצעת היא זניחה, על אף שהיא חדשנית במהותה, חסרת כל תקדים ומטילה עול נוסף שטרם היה דוגמתו במדינת ישראל

# לין: "לא ברור על איזה מידע התבססה ההחלטה ועם מי התייעצו הגורמים, שאפשרו את הדילוג על הליך ה- RIA, ואילו בדיקות הם ביצעו טרם שהם קיבלו את ההחלטה כי המדובר בהשפעה זניחה"

בשנים האחרונות קיבלה ממשלת ישראל שתי החלטות חשובות, האחת: צמצום הרגולציה הקיימת והמוטלת על המגזר העסקי ב-25% במהלך חמש שנות עבודה; והשנייה, ה-RIA: החלטה מדוקדקת ומפורטת הקובעת קריטריונים ברורים מתי ועל פי אלו אמות מידה מותר לייצר רגולציה חדשה (החלטת ממשלה מספר 2118 מיום 22.10.2014 בעניין הפחתת הנטל הרגולטורי).

על מנת שה-RIA לא תהפוך למכשול לרגולציות חדשות הנחוצות באמת, שאין בהן חדשנות או הכבדה נוספת, נקבע גם שניתן לקבל פטור מהליך ה-RIA במידה ומדובר ברגולציה בעלת 'השפעה זניחה'. במסגרת זו הודגש שיש צורך להתייעץ עם המגזר העסקי.

לאחרונה פורסם צו הגנת הצרכן בנושא סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל (צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה), התשע"ז - 2017). מטרת הצו הינה להצביע על פערים לכאורה, ככל שאלו קיימים, בין מחיר המוצר בישראל לבין מחירו הממוצע בחו"ל, ובדרך זו להביא לידיעת ציבור הצרכנים מידע לגבי הפער, ולהשפיע בדרך עקיפה לכאורה על הורדת יוקר המחייה. הצו יחייב את הקמעונאים הגדולים (על פי חוק קידום התחרות בענף המזון) להציב שלט בסמוך למוצרים מסוימים ובו יופיע המחיר הממוצע של אותו מוצר מחוץ לישראל.

ההחלטה לגבי אלו מוצרים יש להציב שלט תתקבל על ידי ועדה לבדיקת פערי מחירים שחבריה הם מנכ"ל משרד הכלכלה, שני עובדי משרד הכלכלה, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן ועובד הרשות; לפחות שניים מתוכם חייבים להיות בעלי השכלה בכלכלה או במנהל עסקים. אין בוועדה נציג שאינו מטעם רשויות המדינה.

מאחר ומדובר ברגולציה חדשה שאינה עומדת בקנה אחד עם מדיניות הממשלה לצמצם את הרגולציה ולפעול על פי דרישות ה-RIA, שיגר עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, פניה דחופה אל מנכ"ל משרד ראש הממשלה מר אלי גרונר, ולממונה על הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן מר עו"ד מיכאל אטלן.

לדבריו, "אין המדובר ברגולציה בעלת 'השפעה זניחה', אלא ברגולציה מכבידה, שיש לה משמעויות כלכליות לעוסקים החייבים בקיומה. ברור כי רמת ההשפעה כלל לא נבחנה בעבודה מעמיקה, הנדרשת בנסיבות העניין, טרם הכרזה על 'השפעה זניחה', שכן לא קוים אפילו דיאלוג בעניין עם המגזר העסקי." באיגוד לשכות המסחר מתריעים כי מדובר במדרון חלקלק שעלול להוביל לעיצומים כספיים ותביעות ייצוגיות במיליוני ₪.

"אני חייב להזהיר שאם אכן ייעשה שימוש באפשרות שלא לקיים הליכי RIA באמצעות המילוט של 'השפעה זניחה', שאינה זניחה, וללא כל התייעצות עם המגזר העסקי, התכלית כולה של הליכי ה-RIA תהיה חסרת ערך. זה ישמש כמעיין צינור מילוט המאפשר העמסת רגולציות נוספות על גב המגזר העסקי."

"מכל מגזרי המשק, המגזר שנושא ברגולציה המכבידה והחמורה ביותר, הוא המגזר הקמעונאי", אומר לין ומזהיר כי "לא צריך להיות בעל מיומנות גבוהה כדי להבין שהעול המצטבר של עומס רגולטורי זה יישחק את המגזר הקמעונאי ויעלה את עלויות השיווק. אסור לראות כל מהלך כעומד בפני עצמו, יש לראות את המשקל הכולל של הרגולציה כולה ואת המשמעות הדורסנית של עוד דרישות ועוד הכבדות המוצעות מחדש."

החלטת הממשלה המחייבת בביצוע הליכי ה- RIA, תוך היוועצות עם המגזר העסקי, היא דרך המלך ואותה יש ליישם בכובד ראש, ולא שימוש ב"כסא המפלט", המהווה מעקף המרוקן מתוכן את ההחלטה החשובה, ושמור לרגולציה זוטא. לדברי לין, עלינו לשנות כיוון; במקום להעמיס עוד ועוד על המגזר העסקי המתמודד כיום בתנאים קשים גם ככה, יש לפעול לחינוך הצרכן לאחריות.