אקסלנס: שוק האג"ח המקומי ימשיך להיות עמיד בהרבה בהשוואה לשוקי האג"ח בעולם בעקבות ההערכה שרמת הריבית בישראל תיוותר ללא שינוי בעתיד הנראה לעין

אקסלנס

אביתר בן-דוד, אנליסט מאקרו במחלקת מחקר ואסטרטגיה באקסלנס מגיב להחלטת בנק ישראל להותיר את הריבית ברמה של 0.1%. "ריבית בנק ישראל נותרה גם הפעם ללא שינוי, ללא הפתעות מיוחדות וללא שום שינוי טון סביב הציפיות לשינוי כיוונה של המדיניות המוניטרית בישראל".

בן-דוד ממשיך להעריך כי "רמת הריבית בישראל תיוותר ללא שינוי בעתיד הנראה לעין. בהינתן הערכה זו, גם שוק האג"ח המקומי ימשיך להיות עמיד בהרבה בהשוואה לשוקי האג"ח בעולם".
בן-דוד מוסיף כי "אחרי שני המדדים האחרונים שהיו סופר מאכזבים וחזרת סביבת המחירים המקומית לדפלציה עמוקה, בבנק ישראל ימשיכו לשלב ידיים ולעמוד במקום. אז נכון, בבנק מדגישים כי המשך ירידת המחירים אינה נובעת מחולשה בביקושים המקומיים, תולים את ההתמתנות הקלה בקצב הצמיחה דווקא בצד ההיצע המושפע מהיותו של המשק במצב של תעסוקה מלאה ומביעים שביעות רצון מהצמיחה בקצב הסחר העולמי ומההיחלשות האחרונה בשערו של השקל".

עם זאת, מעריך בן-דוד כי "הערות כגון "האינפלציה מוסיפה להיות נמוכה משמעותית מהיעד", "בחודשיים האחרונים חלה ירידה חדה באינפלציה" ו- "הייסוף שהצטבר עד תחילת יולי בשער החליפין השפיע בחדות על מחירי המוצרים הסחירים" ממשיך לחזק את ההערכה ששני הגורמים המרכזיים שימשיכו להוביל את מקבלי ההחלטות בבנק בקביעת מידת הרחבתה של המדיניות המוניטרית יהיו המטבע והאינפלציה. לא בכדי, בבנק ממשיכים לשמר את המדיניות המכוונת לפיה "בכוונת הוועדה המוניטרית להותיר את המדיניות המרחיבה על כנה כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את האינפלציה בתוך תחום היעד".

בן-דוד מציין כי "ב-12 החודשים האחרונים ירדה האינפלציה בישראל ב-0.7%, והציפיות הנגזרות כיום משוק ההון לאינפלציה ל-12 החודשים הבאים עומדות בסביבה של 0.4%. כלומר התבססות בתוך תחום היעד כלל אינה נראית באופק. נוסיף לכך את ההערות הנוגעות להאטה הנוכחית בשוק הדיור ונוכל לתהות האם גם ההתמתנות השנתית בשיעור עליית מחירי השכירות תימשך בחודשים הבאים. במידה וזו תגיע, אז מצבה של האינפלציה בישראל עשוי להיות גרוע בהרבה".

לדברי בן-דוד, "מי שחושב שפער התשואות בין אג"ח ישראל לאג"ח ארה"ב המצוי בשפל היסטורי (כך לפי הודעת הריבית) לא יכול להמשיך ולהיפתח, היינו מציעים שלא למהר להסיק מסקנות. ללא היחלשות מקבילה בשערו של הדולר מול השקל, כתוצאה מפתיחתו של הפער, אין שום סיבה שנראה את ציפיות הריבית בישראל משתנות ומכאן את הפער מצטמצם (לפחות מכיוונה של ישראל). מה שכן, אפשרות להצטמצמות הפער עשויה להגיע דווקא מכיוון ארה"ב, במצב בו תימשך ההסלמה ביחסי ארה"ב- צפון קוריאה או במצב בו בממשל ייכשלו באישור העלאת תקרת החוב ו/או תקציב הממשלה בסוף חודש ספטמבר. ללא התממשותם של מצבי קיצון אלה, אנו לא רואים סיבה לכך שהפער יצטמצם בצורה משמעותית, אם בכלל, בתקופה הקרובה".