פאהן קנה יועצים: "102 עסקאות מיזוג ורכישה בוצעו בישראל במחצית הראשונה של השנה - בכ-3.7 מיליארד דולר"

פאהן קנה

עיקרי המגמות בשוק המיזוגים והרכישות בחציון הראשון של 2017 כפי שעולה מסקר שערכה פאהן קנה יועצים Grant Thornton Israel:
נתוני העסקאות שנסגרו סופית מתחילת 2017 מצביעים על יציבות במספר העסקאות (ירידה קלה מ- 107 ל- 102) וירידה משמעותית בהיקף העסקאות ביחס למחצית הראשונה אשתקד
שווי העסקה הממוצע עמד על כ- 37 מיליון דולר בלבד לעומת 77 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד
כמות גבוהה של עסקאות קטנות- 93 עסקאות מתחת ל- 50 מיליון דולר.
90% מהעסקאות במחצית הראשונה של 2017 הן עסקאות מתחת ל 50 מיליון דולר
עלייה בפעילות הבורסה בתל-אביב על חשבון שוק המיזוגים והרכישות
קרנות הפרייבט אקוויטי בישראל שהן שחקן מרכזי בזירת ה- M&A המקומית מבצעות אקזיטים דרך הנפקות של חברות הפורטפוליו בבורסה בתל-אביב
יתרות המזומנים העצומות בסין וההתעניינות בטכנולוגיה הישראלית מפנה הון סיני לשוק המיזוגים והרכישות בישראל.

"שוק המיזוגים והרכישות של חברות ישראליות עומד לסגור את 2017 עם כ- 200 עסקאות" - כך מעריך רו"ח שלומי ברטוב, מנכ"ל חברת פאהן קנה יועצים Grant Thornton Israel. הערכתו של ברטוב מבוססת על התפתחות השוק הישראלי במחצית הראשונה של 2017, שכללה עסקאות שנסגרו סופית (ולא רק עסקות שדווחו) בהיקף של 5 מיליון דולר ומעלה. הממצאים מעלים כי במחצית הראשונה של השנה נסגרו 102 עסקאות בשווי כולל של כ- 3.7 מיליארד דולר. מדובר בירידה ביחס למחצית הראשונה אשתקד, בה שוק המיזוגים והרכישות המקומי רשם 107 עסקות בסכום כולל של 8.2 מיליארד דולר.
הסקר הורחב השנה ונכללו בו גם עסקאות רכישה ע"י קרנות השקעה שלא הביאו לעלייה לשליטה (עסקאות מיעוט). עסקאות חריגות בגודלן נוטרלו מהסקר על מנת לאפשר השוואתיות בין התקופות. יצוין כי "עסקת השנה"- העסקה שבה רכשה השנה אינטל את "מובילאיי" תמורת כ 15 מיליארד דולר טרם נסגרה ולפיכך לא נכללה בסקר.

93 מתוך 102 עסקאות המיזוג והרכישה שנבחנו מוגדרות כעסקאות קטנות בהיקפים של 5-50 מיליון דולר. רו"ח ברטוב מציין כי בחציון הראשון של 2017 נרשמו קרוב ל- 40 עסקאות נוספות בהיקפים של פחות מ- 5 מיליון דולר שלא נכנסו לסקר של פאהן קנה יועצים. במחצית הראשונה של שנת 2017 שווי העסקה הממוצע עמד על כ- 37 מיליון דולר בלבד לעומת 77 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. בנוסף, שיעור העסקאות "הקטנות" (מתחת לחמישים מיליון דולר) עמד במחצית הראשונה של שנת 2017 על כ- 90%.
שלושת הגורמים לירידה בשווי עסקה ממוצע הם פיזור הסיכון, הפיכת הבורסה בתל-אביב לאטרקטיבית יותר בחציון הראשון של 2017 ושינוי באסטרטגיית האקזיט של קרנות פרייבט אקוויטי בישראל שהנפיקו חברות פורטפוליו בבורסה בתל-אביב.

לדברי רו"ח שלומי ברטוב "הבורסה הופכת לאטרקטיבית יותר. במחצית הראשונה של שנת 2017 גויסו בשוק המניות בתל-אביב כ- 6.8 מיליארד שקל – זינוק של כ- 68% לעומת המחצית המקבילה אשתקד. הרפורמה במדדים, הריבית הנמוכה ומאמצי הבורסה והרשות לניירות ערך להחיות את השוק המקומי - הצליחו לתרום לעלייה בפעילות הבורסה על חשבון שוק המיזוגים והרכישות. מלבד תל-אביב נרשמו הנפקות של חברות טכנולוגיה ישראליות גם בלונדון ובאוסטרליה".

ברטוב ציין כי "קרנות הפרייבט אקוויטי בישראל שהן שחקן מרכזי בזירת ה- M&A המקומית מבצעות אקזיטים דרך הנפקות של חברות הפורטפוליו בבורסה בתל-אביב. השקעות שבוצעו ע"י הקרנות "הבשילו" ובמחצית הראשונה של שנת 2017 הן הופכות גם למממשות. לאחר שקרן פימי הצליחה לבצע EXIT באמצעות הבורסה החלו לנצל אפשרות זו גם קרנות נוספות: נובולוג הנפיקה מניות בסך כ- 280 מיליון שקל בהצעת מכר ראשונה ע"י קרן פימי וחברת "מבט-אפ", חברת אירונאוטיקס הנפיקה מניות בסך כ- 404 מיליון שקל בהצעת מכר ראשונה לציבור ע"י קרנות "בראשית",KCPS" "ו"ויולה", וספקית פתרונות התקשורת טלרד נטוורקס גייסה מהציבור כ- 163 מיליון שקל, מזה כ- 83 מיליון שקל בהצעת מכר ע"י קרן "פורטיסימו" ו"כור תעשיות".

במחצית הראשונה של שנת 2017 הסתכם היקף הרכישות של המשקיעים הישראלים בחו"ל בכ- 1.5 מיליארד דולר ב- 11 עסקאות בדומה לשנים האחרונות. מניתוח העסקאות עולה כי העסקאות נפרסות על מגוון רחב של מדינות ברחבי העולם אשר משתנה מתקופה לתקופה.
משקיעים סינים ביצעו בישראל רכישות בהיקף משמעותי. לדברי ברטוב "בשנים האחרונות חברות סיניות פרטיות וחברות בבעלות ממשלתית יוצאות למסע רכישות בעיקר באירופה ובארה"ב. במחצית הראשונה של שנת 2017 אנו רואים חלק מיתרות המזומנים העצומות בסין מופנות לשוק המיזוגים והרכישות בישראל שמייצר עניין רב בעיני החברות הסיניות בשל כמות הגדולה של חברות הטכנולוגיה. הממשלה הסינית שמה כיום דגש על השקעות בטכנולוגיות תקשורת, חקלאות, מים, מזון ואנרגיה ובכל התחומים האלה יש לישראל מה להציע לסינים".

בשלהי 2015 פרסם ארגון ה- OECD בשיתוף ה- G20 את הדו"ח הסופי בעניין מאבק בתכנוני מס אגרסיביים הנעשים בחברות רב-לאומיות (MNEs), מה שמכונה פרויקט ה- BEPS. בתוכנית הוגדרו פעולות אשר מטרתם מתן הנחיות ליישום עקרון "אורך הזרוע" (Arm's length principle) בעסקאות שונות ע"י רשויות המס וכן מפורטות הנחיות חדשות בנוגע להערכת שווי של נכסים בלתי מוחשיים כחלק משינויים מבניים ב- MNEs. הכללים החשבונאיים לזיהוי והערכת הנכסים הנרכשים בעסקאות M&A שונים מהנחיות ה- OECD (שאומצו ע"י רשויות המס בישראל). לדברי ברטוב: "אחד האתגרים המרכזיים של בעלי מניות, מנכ"לים וסמנכ"לים בתחום המיזוגים ורכישות הינו להתמודד עם כך שמרכיבי העסקה מזוהים ומוערכים באופן שונה מבחינה כלכלית, חשבונאית ומיסויית.

ברטוב מוסיף כי: "מכיוון שהצרכים המשפטיים, החשבוניים והיבטי המס שונים אחד מהשני, לאותה עסקה ולמרכיביה, עשויות להיות נקודות מבט שונות המביאות לשוויים שונים של נכסים ספציפים, שכן כללי הזיהוי והמדידה אינם זהים. הבנת נקודת המבט של מס הכנסה (שמאמץ את רפורמת ה- BEPS) והכלים המיוחדים שניתנו למס הכנסה חייבים להילקח בחשבון בביצוע העסקה, כך שתקטין את החשיפות והסיכונים בעסקה לכל הצדדים המעורבים".