‏‏כלכלני לאומי: "למרות העלייה במדד המחירים לצרכן בחודש אפריל, סביבת האינפלציה נותרה מתונה"

בנק לאומי

השבוע במאקרו
אומדן צמיחה נמוך לרביע הראשון של 2017, בעיקר על רקע ירידה חדה ברכישות של כלי רכב
אומדן ראשון של הפעילות הכלכלית במשק הישראלי ברביע הראשון של 2017 מלמד כי התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) צמח בשיעור נמוך מאוד של 1.4%, לעומת הרביע הקודם (במונחים שנתיים, נתונים מנוכי עונתיות). זאת, לאחר חמישה רביעים רצופים של צמיחה מהירה יחסית (למעלה מ-4.0%, במונחים שנתיים). התוצר העסקי, שלא כולל את תרומת ההוצאה הממשלתית לתמ"ג, וכן רכיבי פעילות קטנים יחסית נוספים, צמח ב-0.6% (שנתי).
הירידה בקצב הצמיחה ברביע הראשון של השנה, לעומת הרביע הקודם, נבעה בעיקר מהתנודתיות החדה ביבוא של כלי רכב (לצריכה ולהשקעה) בשני הרביעים האחרונים. כך, ברביע הרביעי של 2016 נרשם יבוא מוגבר של כלי רכב, בין היתר, עקב הקדמה של רכישות על חשבון שנת 2017 בשל עדכון נוסחת המיסוי הירוק, וברביע הראשון של השנה חלה ירידה חדה ברכיב זה. יש לציין שתרומתו העיקרית של הסעיף לצמיחת התוצר היא דרך הכנסות המדינה ממסים, שכן מדובר ברכיב עתיר במס המוטל על היבוא. בהקשר זה, נציין כי התוצר המקומי הגולמי למעט מסים נטו על יבוא (אשר כוללים בין היתר מיסוי על יבוא כלי רכב) צמח בקצב של 3.3% (שנתי), נתון אשר משקף, להערכתנו, את סביבת הצמיחה הנוכחית של המשק.
נדגיש כי יש להתייחס לנתונים הרבעוניים בזהירות רבה מכיוון שמדובר באומדן ראשוני בלבד אשר עשוי להתעדכן באופן משמעותי בחודשים הבאים, כפי שכבר קרה מספר פעמים בעבר. לדוגמא, האומדן הראשוני לרביע הראשון של 2016 הצביע על צמיחה של 0.8% (שנתי), בעוד שהאומדן הנוכחי לאותו רביע עומד על 4.4%. במבט קדימה, אנו צופים האטה בקצב הצמיחה השנה ל-3.4% לעומת צמיחה של 4.0% בשנת 2016. יש לציין ששיעור זה, משקף צמיחה שנתית של למעלה מ-1% לנפש, זאת בדומה לצמיחה הצפויה באירופה ובמרבית המדינות המפותחות.
למעט רכישות של כלי רכב, לצריכה ולהשקעה, מרבית רכיבי הפעילות הציגו צמיחה חיובית ברביע הראשון של השנה
בחינת רכיבי התוצר ברביע הראשון של השנה מצביעה על ירידה ברכיבים הקשורים ביבוא של כלי רכב, ובראשם: צריכה של מוצרים בני-קיימא, השקעות בכלי תחבורה ומסים על סחורות מיובאות. על הרקע הזה, הצריכה הפרטית התכווצה ברביע הראשון של השנה, לראשונה מאז הרביע השני של 2012; וגם ההשקעות בנכסים קבועים, קטנו לראשונה מאז הרביע השני של 2015.
למעט הסעיפים שהוזכרו, מרבית רכיבי הפעילות הצביעו על התרחבות ברביע הראשון של השנה. כך, כל מרכיבי הצריכה הפרטית למעט רכישות של כלי רכב הציגו צמיחה חיובית, ובנטרול מוצרים בני-קיימא צמחה הצריכה הפרטית ב-2.4% (במונחים שנתיים). באשר להשקעה במשק, נציין כי נמשכת העלייה בהשקעות בבנייה למגורים, שצמחו ב-6.0% (שנתי), כמו גם בבנייה שלא למגורים. מנגד, חלה ירידה בהשקעות בענפי המשק זה רביע שני ברציפות, בין היתר, על רקע ירידה בהשקעה במכונות וציוד, ככל הנראה עקב סיומו של פרויקט שדרוג המפעל של אינטל. במקביל, יצוא הסחורות והשירותים צמח ב-10.6% (שנתי) בהמשך לצמיחה החיובית ברביע הקודם, זאת בעיקר על רקע צמיחה חדה ביצוא השירותים (24.2% שנתי). הצמיחה ביצוא השירותים היא תוצאה של צמיחה מהירה ביצוא שירותי תיירות, על רקע עלייה במספר התיירים הנכנסים לישראל בחודשים האחרונים, והמשך צמיחה ביצוא שירותים אחרים, רכיב שהוא מוטה היי-טק. צמיחה מהירה יחסית נרשמה גם ביצוא הסחורות, שמצוי במגמה הדרגתית של התאוששות. העלייה ביצוא במקביל לירידת היבוא הובילו לתרומה נאה של היצוא נטו (יצוא פחות יבוא) לצמיחה.
לסיכום, אומדני החשבונאות הלאומית מצביעים על התמתנות בקצב הצמיחה ברביע הראשון של השנה, אם כי, נראה שמדובר בעיקר בסיבות "טכניות" סביב היבוא של כלי רכב. מרבית רכיבי הפעילות הציגו צמיחה חיובית, זאת בהתאם לנתונים החיוביים של החודשים האחרונים, ביניהם: שיפור מתמשך בשוק העבודה, עליית השכר, סקרי הציפיות של בנק ישראל והלמ"ס שמצביעים על התרחבות בפעילות והמדד המשולב שמצוי בסביבת צמיחה של 5% בשנה. מגמות אלה צפויות להימשך.
למרות העלייה במדד המחירים לצרכן לחודש אפריל סביבת האינפלציה נותרה מתונה
בחודש אפריל השנה מדד המחירים לצרכן עלה בשיעור של 0.2%, אשר הינו נמוך יותר מזה של חודש אפריל 2016 (0.4%). לאור זאת, "סביבת האינפלציה", שמביאה בחשבון את ההתפתחות בפועל של המחירים בחודשים האחרונים ובשנה האחרונה, כמו גם את ההתפתחות הצפויה לשנה הקרובה, ירדה מעט בהשוואה לחודש הקודם. כך, האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים (אפריל 2017 בהשוואה לאפריל 2016) עמדה על 0.7% לעומת 0.9% בחודש הקודם, ונותרה נמוכה מהגבול התחתון של יעד יציבות המחירים של הממשלה, 1%-3%. באשר לאינפלציה הצפויה, להערכתנו, ב-12 החודשים הבאים המדד צפוי לעלות בכ-1.2%.
הסעיפים הבולטים במדד אפריל היו: חינוך, תרבות ובידור שעלה על רקע עליית מחירי ההבראה והנופש; וסעיף תחבורה ותקשורת שעלה עקב התייקרות מחירי הנסיעות לחו"ל. בנוסף, נציין כי סעיף הלבשה והנעלה עלה באופן מתון יותר בהשוואה לחודשי אפריל בשנים קודמות שהתאפיינו בעונתיות גבוהה, זאת על רקע הקדמת תחילת המדידה של פריטי הקיץ על-ידי הלמ"ס מחודש אפריל לחודש מרץ.
מנגד, נרשמה ירידה בסעיף הדיור עקב ירידה של 0.2% בתת-סעיף שירותי דיור בבעלות דייריהם (המשקף את מחירי שכר הדירה בחוזים מתחדשים). על רקע זה, קצב העלייה השנתי של מחירי השכירות (שיעור השינוי ב-12 החודשים האחרונים) ירד ל-1.8%, זאת לאחר שלושה חודשים רצופים של עליות. התפתחות זו מעט מפתיעה לנוכח התמורות בשוק הנדל"ן למגורים בעת האחרונה, ובראשן, ירידת משקלם של המשקיעים בשוק הדיור, שמשמעותה האטה בקצב ההתרחבות של היצע הדירות לשכירות. למרות הירידה באפריל, יש לציין שבארבעת החודשים הראשונים של השנה (ינואר-אפריל), תקופה אשר איננה מתאפיינת בעונתיות חיובית גדולה במיוחד, עלה תת-סעיף זה ב-0.5%, ובחודשים הבאים צפויה עלייה משמעותית יותר, בדגש על חודשי הקיץ (יולי-אוגוסט), כך שיש בסיס להערכה ששיעור עליית סעיף הדיור (מבוסס שכירות) יואץ בתקופה שנותרה עד לסוף השנה יחסית לקצב השנתי הנוכחי של 1.8% שהוזכר דלעיל.
במקביל, קצב העלייה השנתי של מחירי הדירות (על פי סקר הדירות החודשי של הלמ"ס שאינו נכלל במדד המחירים לצרכן) מצוי במגמה של התמתנות בחודשים האחרונים. כך, בחודשים פברואר-מרץ 2017 היו מחירי הדירות גבוהים בשיעור של 4.7% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה הקודמת, לאחר עלייה שנתית של 6.0% בחודש הקודם. לסיכום, אנו מעריכים כי "סביבת האינפלציה" צפויה לעלות באופן הדרגתי ולהגיע לסביבת הגבול התחתון של יעד יציבות המחירים (1%-3%) במהלך המחצית הראשונה של 2018 (ראה/י תרשים). חזרתה של האינפלציה לטווח היעד (ואולי אף לאמצע הטווח), מהווה תנאי הכרחי, אך לא מספיק, להעלאת ריבית ראשונה בישראל במהלך המחצית הראשונה של 2018.
ירידה ביצוא הסחורות בתחילת הרביע השני של השנה
בחודש אפריל השנה הסתכם יצוא הסחורות של ישראל בכ-3.6 מיליארד דולר (נתונים מנוכי עונתיות, ללא אניות, מטוסים ויהלומים), נתון המשקף ירידה של כ-7.8% (במונחים דולריים נומינאלים) בהשוואה לחודש הקודם. הירידה חלה בעיקר על רקע ירידות ביצוא של הענפים: ייצור כלי תחבורה, תרופות ורכיבים אלקטרוניים. נתונים אלה, מצביעים על ירידה ביצוא הסחורות בתחילת הרביע השני של השנה, אם כי, מדובר בחודש בודד ולפיכך יש להמתין ולבחון את נתוני החודשים הבאים.
בחינה של הנתונים לתקופות זמן ארוכות יותר, מלמדת כי בשליש הראשון של השנה (ינואר-אפריל) חלה עלייה של כ-2.3% ביצוא הסחורות לעומת התקופה המקבילה אשתקד, נתון אשר מצביע על התאוששות הדרגתית בפעילות.
במבט קדימה, אנו צופים צמיחה מחודשת ביצוא הסחורות הישראלי במהלך 2017, לאחר שנתיים רצופות של ירידות. זאת, בין היתר, לאור הערכתנו כי תוצאות מהלך ההשקעה של אינטל יבואו לידי ביטוי בנתוני היצוא כבר במהלך 2017. בנוסף, גם ההתאוששות ההדרגתית בקרב שותפות הסחר של ישראל צפויה לתמוך ביצוא הסחורות. מנגד, השקל החזק עדיין מהווה גורם אשר מכביד על הפעילות, בפרט בענפים אשר אינם עתירי טכנולוגיה.