הסקירה הכלכלית השבועית "השבוע במאקרו"

של אגף הכלכלה בחטיבה הפיננסית של לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן
צמיחה מהירה יחסית גם ברביע השלישי של השנה. תחזית הצמיחה לשנת 2016 צפויה להתעדכן כלפי מעלה

אומדן ראשון של הפעילות הכלכלית במשק הישראלי ברביע השלישי של 2016 מלמד כי התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) צמח בשיעור של 3.2%, לעומת הרביע הקודם (במונחים שנתיים, נתונים מנוכי עונתיות). התוצר העסקי, שלא כולל את תרומת ההוצאה הממשלתית לתמ"ג, וכן רכיבי פעילות קטנים יחסית נוספים, צמח בשיעור שנתי של 3.6%.



נדגיש כי יש להתייחס לנתונים הרבעוניים בזהירות רבה מכיוון שמדובר באומדן ראשוני בלבד אשר עשוי להתעדכן באופן משמעותי בחודשים הבאים. בהקשר זה, נציין כי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עדכנה כלפי מעלה את שיעורי הצמיחה לשני הרביעים הראשונים של השנה. כך, נתון הצמיחה המעודכן לרביע הראשון של השנה עומד על 3.2%, גבוה משמעותית בהשוואה לאומדן הראשון שעמד על 0.8% (במונחים שנתיים), ושיעור הצמיחה המעודכן לרביע השני עומד על 4.9% לעומת אומדן ראשוני של 3.7%. כפי שניתן לראות בתרשים, מדובר בקצבי צמיחה מהירים יחסית, הגבוהים מהממוצע הרבעוני של שיעור הצמיחה בשנתיים הקודמות (2014-2015) אשר עמד על כ-2.7% (במונחים שנתיים).

לאור האמור, תחזית הצמיחה של בנק לאומי לשנת 2016 צפויה להתעדכן כלפי מעלה לכ-3.0%-3.5%, המהווה צמיחה בשיעור גבוה יותר בהשוואה לשנתיים הקודמות (וביחס לתחזית קודמת של כ-2.8%). לנוכח הגידול המהיר יחסית באוכלוסיית מדינת ישראל, מדובר בנתון תוצר המשקף צמיחה שנתית של כ-1%-1.5% לנפש, זאת בדומה לצמיחה באירופה ובמרבית המדינות המפותחות. אולם, יש לציין שרמת התוצר לנפש בישראל נמוכה בכ-40% מזה של ארה"ב ובכ-30% מזה של מדינות אירופה המערבית. על כן, בכדי לצמצם את הפער ברמת החיים בין ישראל ל-OECD, על התוצר לנפש בישראל לשוב ולצמוח בקצב מהיר במידה משמעותית מזה של המדינות המפותחות, זאת כפי שהיה עד לשנת 2011.

ברביע השלישי של השנה נרשם גידול במרבית רכיבי התוצר
בחינת רכיבי התוצר ברביע השלישי של השנה מצביעה על גידול במרבית רכיבי התוצר, כשהצריכה הפרטית (שמשקלה כ-60% מהתוצר) ממשיכה להיות מנוע הצמיחה העיקרי והיציב של המשק, בדומה למגמה בשנים האחרונות בהן ישנה חולשה ביצוא הסחורות הישראלי.
כפי שניתן לראות בתרשים, הצריכה הפרטית מציגה צמיחה יציבה מאז תחילת שנת 2011, אם כי, יש לציין כי ברביע השלישי של השנה הצריכה הפרטית צמחה בקצב מתון יותר מאשר במחצית הראשונה של השנה. זאת, על רקע גידול חד ברכישות של מוצרים בני-קיימא (שהינם עתירי יבוא), ובעיקר של כלי רכב.
במקביל, נמשך הגידול המהיר בהשקעות בנכסים קבועים, על רקע עלייה חדה בהשקעות בענפי המשק, שבאה לידי ביטוי בעלייה של מכונות וציוד מיבוא, המשתקפת בהמשך הגידול ביבוא של סחורות ושירותים. נציין שהגידול בהשקעות בענפי המשק חל, לפחות באופן חלקי, על רקע השקעה ניכרת מצד חברת אינטל בעקבות הרחבת הפעילות שלה בישראל, ולפיכך ייתכן שמדובר בגידול זמני בהשקעות שייעצר במהלך 2017. עם זאת, הרחבת הפעילות של אינטל בישראל לכשהרחבת המפעל תושלם, ככל הנראה במהלך 2017, צפויה להתחיל לתרום לעליית התוצר דרך גידול ביצוא בשנים 2017-2018. במקביל, נמשך הגידול בבנייה למגורים. מנגד, רכיב היצוא נטו (יצוא פחות יבוא) ממשיך לקזז את קצב הצמיחה גם ברביע השלישי של השנה, זאת כתוצאה מירידה ביצוא הסחורות והשירותים ועלייה ביבוא.

לסיכום, נתוני הצמיחה מלמדים כי הפעילות הכלכלית במשק מסתמכת על ביקושים מקומיים, במידה רבה יותר מאשר על ביקושים חיצוניים. עד להתאוששות הסחר העולמי, ויישום צעדים שיתרמו לשינוי מגמה בהתפתחות היצוא הישראלי (בעיקר של סחורות), ובפרט שיפור הסביבה העסקית המאתגרת כפי שבאה לידי ביטוי בדרוג הנמוך יחסית של ישראל במדד הקלות בעשיית עסקים (52), ניתן לצפות לכך שהצריכה הפרטית בישראל תמשיך להוות את מנוע הצמיחה העיקרי של המשק.

"סביבת האינפלציה" צפויה להגיע לגבול התחתון של היעד (1%) לקראת המחצית השנייה של 2017
מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר עלה בשיעור של 0.2%, זאת לאחר חודשיים רצופים של ירידות. למרות העלייה, "סביבת האינפלציה", אשר מתחשבת בהתפתחות בפועל של המחירים בחודשים האחרונים ובשנה האחרונה וכן בהתפתחות הצפויה לשנה הקרובה, נותרה מתונה מאוד. ב-12 החודשים האחרונים ירד המדד ב-0.3% (אוקטובר 2016 בהשוואה לאוקטובר 2015), ובנטרול השפעת סעיף הדיור, המתבסס על מחירים בחוזים מתחדשים של שכר הדירה, המדד ירד בשיעור משמעותי של 1.1%.

עליות מחירים בסעיפי המזון, פירות וירקות והלבשה והנעלה תרמו לעליית המדד בחודש אוקטובר. מנגד, נרשמה ירידה של 0.4% בתת-סעיף שירותי דיור בבעלות דייריהם (המשקף את מחירי שכר הדירה בחוזים מתחדשים). עם זאת, קצב העלייה השנתי של מחירי השכירות (שיעור השינוי ב-12 החודשים האחרונים) עלה מעט ל-2.2% לעומת 2.0% ו-2.1% בחודשיים הקודמים. במבט קדימה, סעיף הדיור (מבוסס שכר דירה) צפוי להמשיך ולהיות גורם ההתייקרות הדומיננטי במדד.

להערכתנו, "סביבת האינפלציה" צפויה לעלות באופן הדרגתי ולהגיע לסביבת הגבול התחתון של יעד יציבות המחירים של הממשלה (1%-3%) במהלך המחצית השנייה של 2017 (ראה/י תרשים). התפתחות זו, מהווה תנאי הכרחי, בשילוב עם גורמים נוספים כמו: מספר העלאות ריבית בארה"ב והמשך ההתפתחות החיובית בנתוני הצמיחה של המשק (כפי שהוסבר בפסקאות הקודמות), להעלאת ריבית ראשונה מצד בנק ישראל, אשר עשויה להתרחש במהלך המחצית השנייה של 2017.



בחודש אוקטובר ירד שיעור האבטלה בגילאי העבודה העיקריים (25-64) לרמת שפל של 3.9%
בחודש אוקטובר השנה, שיעור האבטלה בקרב בני 15 ומעלה, ירד לרמת שפל היסטורית של 4.5% לעומת 5.0% בחודש הקודם (נתון מנוכה עונתיות). ירידה זו, נתמכה בירידת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ל-64.1% לעומת 64.4% בחודש ספטמבר. זאת, כתוצאה מירידה של כ-17 אלף במספר הבלתי מועסקים – הירידה החדה ביותר מאז אוקטובר 2014 – כאשר במקביל חלה עלייה במספר המועסקים. בהקשר זה, נציין כי חלה עלייה של כ-27.5 אלף מועסקים במשרות מלאות בחודש אוקטובר, לצד ירידה במספר המועסקים במשרות חלקיות, זאת בדומה למגמה מתחילת השנה. עם זאת, עקב מספר ימי העבודה הנמוך בחודש אוקטובר, בשל החגים, אחוז הפקידה של הלמ"ס בקרב משתתפי המדגם, היה נמוך מהממוצע ולפיכך יש להתייחס לנתונים ביתר זהירות.
בקרב גילאי העבודה העיקריים (גילאי 25-64), להם מיוחסת השפעה גדולה יותר על שוק העבודה ועקב כך גם על הביקושים המקומיים במשק (בעיקר מסיבות של גודל כוח העבודה ושכר גבוה יותר ביחס לגילאי עבודה צעירים יותר), ירד שיעור האבטלה לרמה נמוכה מאוד של 3.9% לעומת 4.2% בחודש הקודם. במקביל, שיעור ההשתתפות בקבוצה זו ירד מעט ל-80.1% לעומת 80.2% בחודש ספטמבר (ראה/י תרשים). זאת, על רקע ירידה במספר הבלתי מועסקים, בעוד שמספר המועסקים עלה בכ-18,300.
לסיכום, נתוני התעסוקה לחודש אוקטובר מצביעים על ירידה במספר המועסקים שאינם בגילאי העבודה העיקריים, כלומר בעיקר בגילאים הצעירים מ-25, אשר בממוצע רמת ההכנסה שלהם נמוכה יותר ביחס למועסקים בגילאי העבודה העיקריים (25-64). מנגד, חלה עלייה במספר המועסקים בגילאי 25-64, תוך עלייה במשרות המלאות לעומת ירידה בחלקיות. אלה הם נתונים חיוביים אשר תומכים בהמשך הגידול בצריכה הפרטית במשק גם בחודשים הבאים. להערכתנו, שיעור האבטלה במשק ירד השנה ל-4.9% (בממוצע) לעומת 5.3% ב-2015. לקראת השנה הבאה איננו צופים שינוי משמעותי ברמה זו.