הפדרל ריזרב ינסה לשדר עסקים כרגיל, אך על המשקיעים זה לא יעשה יותר מדי רושם

אקסלנס מפחית תחזית הצמיחה ל-2016 ל-2.5% בעקבות חולשת הייצוא
יניב חברון, הכלכלן הראשי של אקסלנס, מתייחס בסקירתו השבועית להמשך הירידה בנתוני הייצוא: "לאור החולשה בנתוני היצוא, אנו מפחיתים את תחזית הצמיחה שלנו לשנת 2016 לרמה של 2.5%. תחזית זו עוד עשויה להתעדכן כלפי מטה בהמשך". חברון מציין עוד כי "הבעיה המרכזית כיום מבחינת בנק ישראל היא מגמת החולשה הגלובלית בסחר העולמי, בעיה שאינה ייחודית רק לישראל. רק לפני כחודשיים הפחיתו בארגון הסחר הבין לאומי את תחזיתם לצמיחת הסחר העולמי לרמה נמוכה של 2.8% בלבד. הפתרון למצב הוא מטבע חלש יותר! בעבר וגם היום אנחנו מעריכים שבנק ישראל לא ישתמש עוד במכשיר הריבית. קניית הדולרים כנראה תימשך, אך אם הייצוא ימשיך להידרדר, בהחלט תיתכן פעולה הרבה פחות קונבנציונלית כדי לפחת את המטבע. QE? עדיין מוקדם להעריך. בנוסף, אם עד היום היו שהעריכו כי במשרד האוצר לא ירצו לראות ריבית נמוכה יותר, בשל ההשפעה החיובית שלה על מחירי הדיור, ייתכן שגם שם יגיעו למסקנה בקרוב שעדיף לראות מחירי דיור בעלייה ולא כלכלה מקומית בדרך להאטה".

חברון מתייחס גם לדו"ח התעסוקה החלש שפורסם בארה"ב בסוף השבוע: "בשבועות הקרובים, בפד ינסו לשדר המשך עסקים כרגיל וייצמדו לאותו הטון שהציגו לפני הדוח – 'העלאת הריבית תהיה במידה והנתונים ישתפרו'. להערכתנו, על המשקיעים זה לא יעשה יותר מדי רושם עד שלא נקבל דו"ח תעסוקה מספיק טוב שיוכל לבטל את ההשפעות של הדוח החלש של מאי. בשורה התחתונה - תשואות האג"ח בארה"ב יעלו מעט בתקופה הקרובה, אך לא יחזרו כל כך מהר לרמה שקדמה לדו"ח. בנוסף, ציפיות הריבית לטווחים בינוניים (2-5 שנים) עשויות לרדת עוד קצת, בכל זאת 'ריבוי אכזבות', ויתכנסו לקצב איטי עוד יותר של העלאת ריבית".

חברון מציין כי "מספר שבועות לאחר שהחל הקמפיין המאסיבי והניצי במיוחד של הפד להעלאת הריבית, קמפיין שלפחות ע"פ הציפיות בשוק עשה את העבודה, המציאות שוב טופחת על פניהם של חברי הפד – לפחות רובם. לאחר דו"ח התעסוקה החלש, התשואות לשנתיים בארה"ב ירדו לרמה של 0.77% ומגלמות שתי העלאות ריבית מדורגות בשנתיים הקרובות. בפעמיים האחרונות בשנה האחרונה שתשואות האג"ח לשנתיים ירדו לרמות אלו, הייתה בחודש אוגוסט, באופן פרדוקסלי, רגע לפני שהפד התכוון להעלות את הריבית. לא שחשבנו שהיה סיכוי שהפד יעלה את הריבית בחודש יוני או בחודש יולי – אך לפחות על פי השוק, ההסתברות שזה יקרה עמדה על 50% לפני הדו"ח וירדה לאפס לאחר מכן. המשקיעים הבינו כי לפד אין מספיק אינדיקציות לדעת מה באמת מצב הכלכלה כדי להסתכן בהעלאת ריבית נוספת. זה לא רק סיכון כלכלי, מדובר פה גם בסיכון מוניטין מאוד כבד שכבר נפגע. תנסו לתאר מה היה קורה אם לאחר העלאת הריבית, דו"ח התעסוקה היה מצביע על צניחה ביצירת המשרות. אגב, גם כך האמינות של הפד עשויה להיפגע מעט, שהרי רק לפני שבועיים החל קמפיין להעלאת הריבית".

ביחס לגוש האירו אומר חברון כי "דראגי אומנם יגביר את הדפסת הכסף משמעותית, אך נראה כי הכלכלה בכל זאת מתייצבת כבר עכשיו. ההתרחשויות בארה"ב ממשיכות להיות אלו שקובעות את התנהגותו של שער האירו, על אף תוכנית ההרחבה המסיבית המונהגת באירופה".