בנק ישראל מאפשר לעצמו להרגיש בנוח ולהתעלם מהאפשרות שלא ישיג את יעד האינפלציה

בנק ישראל מותיר את הריבית לחודש פברואר ברמה של 0.1%, בהתאם לתחזיות הקונצנזוס
בבנק ממשיכים להגן על האינפלציה הנמוכה- ללא הפתעות מיוחדות, הוועדה המוניטרית החליטה להותיר את הריבית ברמה של 0.1%. נימת ההודעה בסך הכל הייתה 'פושרת' ולא הצביעה על מחלוקת בנוגע לנקיטה בצעדים נוספים. בדומה לעבר, גם הפעם מדגישים בבנק את הירידה השנתית ברמת האינפלציה ואת העובדה שבניכוי ההפחתות המחירים החד- פעמיות והירידה במחירי האנרגיה היה מדד המחירים מציג עלייה. עם זאת, בבנק לא מתייחסים לכך שגם בניכוי השפעות אלו, האינפלציה שהייתה מתקבלת עדיין הייתה נמוכה מיעדו התחתון של הבנק (0.7% בלבד).
בשבוע שעבר ציינו בסקירה השבועית, כי בנק ישראל יתקשה להתעלם מציפיות האינפלציה הנמוכות שמטילות ספק ביכולת של הבנק להשיג את יעד האינפלציה בתוך 24 חודשים. על פי חוק בנק ישראל: "בנק ישראל מנהל מדיניות גמישה של יעד אינפלציה, המאפשרת חריגה זמנית מהיעד, אך מחייבת חזרה של האינפלציה לתחומי היעד בתוך שנתיים לכל היותר". מהציפיות בשוק נגזר כי גם בשנה השלישית בקושי רב יצליחו בבנק כרגע להשיג את הרף התחתון של היעד.
למרות כל זאת, בבנק בינתיים בוחרים להתעלם, ולהערכתנו (שוב) ממתינים לניכויים של מדדי ינואר ופברואר שצפויים להיות נמוכים במיוחד ומוטים כלפי מטה כתוצאה מהפחתות מחירים חד פעמיות נוספות. בינתיים הקריסה במחירי הנפט בעולם נמשכת ואיתה ציפיות האינפלציה בכל העולם, כך שעד שמחירי הנפט בעולם לא יתאוששו, נראה שבנק ישראל ימשיך לאפשר לעצמו להרגיש בנוח ולהתעלם מהאפשרות שלא ישיג את יעד האינפלציה בתוך שנתיים.

"הסיכונים להשגת יעד האינפלציה גברו"- מנטרה שחוזרת על עצמה בהודעות הריבית האחרונות ומשתקפת גם מהדיווח לגבי ציפיות הפורוורד, שהתמתנו בצורה חדה יחסית בהשוואה לחודש שעבר. בבנק מציינים שציפיות הפורוורד לשנה ה-3 ירדו מ-1.3% ל-1.0% וכי הציפיות לטווחים הבינוניים (3-5 שנים), נותרו מעוגנות בטווח היעד וירדו מ-1.7% ל-1.3%. אנו מתקשים לראות את רמת ציפיות הפורוורד הנוכחית ככזו המעוגנת בטווח היעד, אלא הרבה יותר קרובה ל'יציאה' ממנו. בהחלט היה ניתן לצפות מבנק ישראל לטון קצת יותר החלטי ואפילו הבטחה לפעול במידה והסיכונים יגדלו.

הכל זה מלמעלה?- בבנק ישראל ממשיכים להדגיש גם את חלקן של ההשפעות החיצוניות על המשק המקומי. מציינים את "חיתוך התחזיות" שביצעה קרן המטבע הבין- לאומית, בין היתר לתחזית צמיחת הסחר העולמי. החולשה בסחר העולמי פגעה השנה גם במחירי המוצרים הסחירים, שבסך הכל ירדו ב-3.3% במהלך שנת 2015 והכבידו כמובן על המדד המקומי. עוד מדגישים בבנק את ההערכה שהמשקים השונים יוסיפו לנקוט במדיניות מרחיבה גם השנה (הכוונה בעיקר לגוש האירו, ליפן ולסין), מה שבוודאי לא יתרום להיחלשות השקל, שגם כך מיוסף יתר על המידה ומקשה על צמיחת היצוא והמגזר הסחיר. בבנק למעשה מדגישים כי קיימים גורמים חיצוניים רבים שאינם בשליטתם ושאינם פוסחים על המשק המקומי. מחד גיסא, גורמים אלו, המדכאים את ציפיות האינפלציה, מחייבים פעולות מוניטריות קיצוניות ובלתי קונבנציונליות כדי להרים את הציפיות, מאידך גיסא, אלו גורמים חיצוניים שלא בטוח שנקיטת פעולה באמת תצליח לשפר את המצב.

הגורמים להחלטת בנק ישראל כפי שהם מתוארים בהודעה:
• סביבת האינפלציה– בחודש דצמבר ירד המדד ב- 0.1%, בהתאם לממוצע החזאים. מחירי הרכיבים המייצגים את המוצרים הסחירים במדד ירדו ב-2015 ב-3.3%. הציפיות לאינפלציה משוק ההון עומדות על 0.2%-. החזאים צופים עלייה של 0.3% ב-12 המדדים הקרובים והציפיות הנגזרות מהריביות הפנימיות של הבנקים ל-12 המדדים הבאים עומדות על 0.3%-.
• אינדיקטורים חלקיים מעידים כי הפעילות הכלכלית הוסיפה להציג שיפור מתון ברבעון הרביעי של 2015 והצמיחה התבססה בעיקר על הביקוש המקומי.
• מאז הדיון המוניטארי האחרון, נחלש השקל מול הדולר ב-2% ומול שער החליפין הנומינלי האפקטיבי ב-0.4%.
• הפעילות הכלכלית העולמית- הנתונים שהתקבלו החודש מצביעים על התמתנות בקצב הפעילות של הכלכלה העולמית ועל הרעה בתנאים הפיננסיים. הבנק העולמי וקרן המטבע הבין- לאומית הפחיתו את תחזיות הצמיחה.
• שוק הדיור- סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן עלה בדצמבר ב-0.4% וב-2015 הוא עלה ב-2.2%.