התחזיות של הגרינץ' / סקירת המאקרו השבועית של פסגות

קירת המאקרו השבועית של אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי בפסגות. בסקירה, מציג גרינפלד את חמשת הסיכונים העיקריים לשווקים בשנה הקרובה.
העלייה במחיר הנפט שנתמכה בתוכנית הכלכלית החדשה מבית היוצר של הממשל הסיני ובירידה במלאי הנפט בארה"ב החזירה את הצבע ללחיי המשקיעים והציתה תקוות מחודשות לראלי סוף שנה הידוע גם כראלי סנטה קלאוס. אין ספק שראלי סוף שנה תמיד עושה מצב רוח טוב אבל בעת הנוכחית יש לו משמעות נוספת גם מעבר לכך. ידידינו בגוף המחקר ISI מצאו שב-20 השנים האחרונות הקשר בין ביצועי המניות ברבעון הרביעי למכירות בתקופת החגים היה חזק מאוד. אפשר להסביר את זה כמובן בשני הכיוונים. מצד אחד, אם הגידול במכירות גבוה מהצפוי, הבורסה תעלה על רקע הציפיות או האינדיקאטורים הראשונים שמגיעים ומלמדים שהכלכלה חזקה. מצד שני, ידוע הרי שהרבה יותר כיף ללכת לקניון כשבדרך מדווחים ברדיו על עליות בבורסות כך שהראלי עצמו גם מחזק את סנטימנט הצרכנים.
מהבדיקה של ISI עולה כי לאור העליות במדדים בימים האחרונים שהביאו את ה-S&P 500 לעליה של 5.9% לעומת הממוצע בספטמבר, המכירות הקמעונאיות ברבעון הרביעי יעלו, כל הנראה, ב-6%, מה שכמובן תומך בנתוני התוצר לרבעון הרביעי שיתפרסמו רק בינואר. למה זה חשוב? כי הפד שיתכנס במרץ להחלטה לגבי הצעד הבא שלו עשוי לראות, מעבר לאינפלציה גבוהה בהרבה מרמתה הנוכחית, גם נתונים חיוביים לגבי הצרכן ועשוי להעלות את הריבית פעם נוספת, מה שמתומחר בשווקים בהסתברות של 50% בלבד.

ביצועי המניות לעומת המכירות הקמעונאיות ברבעון האחרון של השנה
[cid:image001.png@01D1408F.78CCE550]

חמשת הסיכונים העיקריים לשווקים
באווירת החג ולפני סקירת סוף השנה שתצא ביום ראשון הבא, הנה רשימה קצרה של חמשת הסיכונים העיקריים לשווקים. חלק מהסיכונים ברורים ומתומחרים במידה זו או אחרת בשווקים, חלקן פחות נמצאות על הרדאר של המשקיעים וראוי, להערכתנו, שיהיו שם.


§ חוסר שביעות רצון בסין – ההאטה בסין היא לא סיכון, היא מציאות. גם פשיטות רגל של פירמות ממונפות או אפילו בנקים בסין הן לא איום ממשי, בעיקר כי סביר להניח שהממשל פשוט יחלץ את מי שצריך לחלץ ויעשה זאת עוד לפני שמישהו מחוץ לסין ידע על כך. החשש העיקרי שלנו מהגזרה הסינית הוא שהכלי הכי חזק של הממשל, היכולת לנהל את הכלכלה בשליטה מלאה, תלוי במידה מסוימת בצייתנות (המונח המכובס לפחד תהומי) של הציבור. לפי נתוני ה-CLB (גוף מחקר מהונג-קונג העוקב אחר שוק העבודה הסיני), מספר השביתות בסין גדל מ-54 בתחילת 2014 ל-252 כיום, תופעה המלמדת על חוסר שביעות רצון מצד העובדים ו/או בעלי המפעלים, חוסר שביעות שניתן כמובן להסביר על ידי ההאטה החדה בפעילות סקטור התעשייה. מגמה מדאיגה זו עלולה למשוך יותר ויותר תשומת לב מהממשל, תשומת לב שכרגע מושקעת בניהול הכלכלה.

§ מרקל נגד אירופה – תוצאות הבחירות בספרד משאירות סיכוי לא נמוך בכלל לכניסתה של מפלגת פודמוס לקואליציה. משבר המהגרים ופיגועי הטרור עשויים גם הם לתרום לכוחן הפוליטי של מפלגות קיצון ברחבי אירופה. אם קרב הורדות הידיים בין היוונים לגרמנים בתחילת השנה הדאיג את השווקים אז מה יקרה במידה ויתברר שמדובר בספורט הפופולארי ביותר ביבשת?

§ בריטניה יוצאת מהאיחוד האירופי – כרגע מדובר על תרחיש בסבירות מאוד נמוכה אבל על כזה שיכול לייצר לא מעט רעש אם יתממש. דיוויד קמרון הצליח עד עכשיו לדחות את משאל העם על החברות של בריטניה באיחוד האירופי אבל משבר המהגרים עשוי לעורר את הנושא מחדש (חוקי ההגירה והעבודה באיחוד הם מהנושאים הבעייתיים ביותר מבחינתה של בריטניה). במידה והאזרחים הבריטים יגידו לאיחוד תודה אבל לא תודה (הם תמיד מנומסים) יתעוררו לא מעט סימני שאלה באשר לעתידו של האיחוד כולו ועוד יותר באשר ליכולתה של לונדון להמשיך להיות המרכז הפיננסי של אירופה.

§ הפד לא מצליח להעלות את הריבית – הכלכלה האמריקאית נראית טוב מאוד והאינפלציה צפויה לחזור לרמות סבירות של 2%-1.5% כבר בתחילת השנה. לכן, על פניו נראה כי הפד לא צפוי להיתקל בקשיים מיוחדים תוך כדי תוואי העלאות הריבית האיטי הצפוי לשנה הבאה. עם זאת, מעולם הריבית לא הייתה כל כך נמוכה, לכל כך הרבה זמן בכל כך הרבה מדינות בעולם. אם מישהו אומר לכם שהוא יודע בדיוק מה יקרה כשיתחיל תהליך הצמצום המוניטארי מבלי לפחות למצמץ, או שהוא שרלטן או שהוא הזריק יותר מדי בוטוקס. תיאורטית, כדי להעלות את הריבית מרמתה האפסית הפד יצטרך לנקז הרבה נזילות מהמערכת הפיננסית, בעיקר בתחילת התהליך. כיצד זה ישפיע על השווקים? נצטרך לחכות ולראות.

§ שוק ה-HY קורס – ברמות המחירים הנוכחיות, ישנן לא מעט חברות אנרגיה ממונפות שיאלצו לפשוט את הרגל. חשוב לציין כי שוק האג"ח האמריקאי מספיק מתוחכם וסלקטיבי כדי לסמן את החברות הבעייתיות כך שפער התשואות למשל בין האג"ח של החברות המדורגות CCC לאלו המדורגות BB (הדירוגים מתואמים עם רמות המינוף של החברות) הגיע לאחרונה לרמות שיא מאז המשבר ועומד על 13.6 נ"א (ראו תרשים). עם זאת, כפי שלמדנו כבר לא פעם, בכל הנוגע לשווקים ובעיקר לשווקים האמריקאים, אנחנו אף פעם לא יודעים באמת עד כמה נמוך וכמה מהר הדברים עלולים להידרדר. כמה קרנות חשופות לאג"ח הבעייתיות? באילו מינופים? האם יש מוסדות פיננסיים גדולים שחשופים לאותן קרנות? סקטור האנרגיה האמריקאי מהווה סיכון פיננסי הרבה יותר גבוה ממשקלו בכלכלה.

פער התשואות בין אג"ח של חברות המדורגות CCC לאלו המדורגות BB
[cid:image002.png@01D1408F.78CCE550]