הריבית תישאר נמוכה הרבה זמן-ב"י מעביר מסר שתנאי המשחק השתנו בחודשים האחרונים

איילת ניר, הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות יצירות
ההחלטה להותיר את הריבית על כנה נשענה על הגורמים הבאים:
• עליה בציפיות האינפלציה (פורוורד) לטווחים הבינוניים והתייצבות הציפיות לטווחים הארוכים סביב מרכז יעד האינפלציה. הציפיות לטווחים הקצרים נותרו נמוכות, אך הן מושפעות מהגורמים החד פעמיים.
• המשק מוסיף לצמוח בקצב המתון שאפיין את הצמיחה בשנים האחרונות. ניסיון העבר מלמד כי גל האלימות עשוי להשפיע על הצמיחה (דרך התיירות והצריכה הפרטית), אך אם לא ימשך זמן רב, השפעתו תהיה מתונה.
• ההרעה במצב הביטחוני כמעט ולא באה עד כה לידי ביטוי בשווקים הפיננסיים.
• השיפור בשוק העבודה משקף גידול בביקושים.
• ההכנסות ממסים בספטמבר ממשיכות לאותת על התרחבות של הפעילות הכלכלית.
• בשוק הנדל"ן ניכר גידול במכירת דירות חדשות ובמלאי הדירות למכירה. היקף נטילת המשכנתאות החדשות מוסיף להיות גבוה.
• קרן המטבע הבינ"ל הפחיתה את תחזית הצמיחה והסחר העולמיים ל- 2016, בעיקר על רקע ההתפתחויות בשווקים המתעוררים. במספר משקים הופחתה החודש הריבית וההערכות בשווקים הן שהמדיניות המוניטרית במשקים העיקריים תמשיך להיות מרחיבה, ובחלקם מרחיבה יותר (אירופה, יפן...).
• התחזקות של השקל מול שער החליפין הנומינלי האפקטיבי.

הגורמים שהשפיעו החודש על החלטת הריבית הינם מגוונים. העלייה בציפיות האינפלציה בטווחים הבינוניים אינה תומכת בהפחתת ריבית נוספת במשק, וכך גם לא השיפור הנמשך בשוק העבודה והגידול בהיקף נטילת המשכנתאות. מנגד לא ניתן להתעלם מהתמתנות קצב הצמיחה העולמי ולשינוי שחל עקב כך במדיניות המוניטרית מסביב לעולם: דחיית מועד העלאת הריבית בארה"ב, הפחתות ריבית במספר מדינות (סין למשל) וציפיות לנקיטה בצעדים מרחיבים נוספים (באירופה וביפן).

לסיכונים לצמיחת המשק הישראלי יש להוסיף את הייסוף בשער השקל כנגד שער החליפין הנומינלי האפקטיבי, ואת גל האלימות שעוד מוקדם מכדי להעריך את השפעתו על הכלכלה.

לאור כל אלו, בבנק ישראל מרגישים נוח מספיק לנקוט בצעד שהוא Forward Guidance במהותו כשהם מציינים כי המדיניות המוניטרית צפויה להישאר מרחיבה למשך זמן רב.

מה משמעות משפט זה ?
כמה זמן זה "זמן רב" ? - שאלה דומה נשאלה בארה"ב כאשר הפד ציין כי הריבית תישאר נמוכה למשך זמן רב (Considerable Time). שם התייחסו לפרק הזמן כאל 6 חודשים לפחות.יש להניח כי גם בבנק ישראל מתכוונים לתקופה שהיא לכל הפחות משך זמן זה, אם לא יותר.בעוד כלכלנים רבים במשק (כולל אני) מעריכים כי הריבית תישאר נמוכה לפחות עד מחצית 2016 (ועם סיכוי גבוה כי היא תישאר נמוכה אף תקופה ארוכה יותר), יש חשיבות לדברים כאשר הם נאמרים (או במקרה זה נכתבים) על ידי מי שקובע את המדיניות – הבנק המרכזי.

המסר העיקרי שעולה ממשפט זה הינו שתנאי המשחק השתנו בחודשים האחרונים: הכלכלה העולמית מאטה ובתגובה לכך גם המדיניות המוניטרית מסביב לעולם משתנה ובאה לידי ביטוי בדחיית העלאת הריבית בארה"ב ונקיטה במשקים אחרים בצעדים מרחיבים נוספים שלא היו צפויים לפני מספר חודשים. לצעדים אלו השפעה ישירה על שער החליפין של השקל ועל כן גם על המדיניות המוניטרית המקומית. לכך יש להוסיף את הסיכון של גל האלימות הנוכחי שעוד מוקדם מכדי להעריך את היקף השפעתו.

בנק ישראל מציינים במפורש, כי הסיכונים לצמיחה גברו.

השילוב של כל אלו יחד – הסיכון לצמיחה המקומית, השינוי במדיניות המוניטרית מסביב לעולם ועוד – מפחית את ההסתברות לעליית ריבית במשק בטווח הנראה לעין, ומעלה את ההסתברות להפחתת ריבית, אם תחול הדרדרות נוספת בפעילות הכלכלית או אם יגדלו הסיכונים לכך.


איילת ניר
כלכלנית ואסטרטגית ראשית
יצירות בית השקעות
קרדיט צלם: גיא אסאייג