יתכן שיאושר מתווה הגז מהר מהצפוי

לירן לובלין, אנליסט האנרגיה של IBI בית השקעות
חברת האנרגיה האיטלקית ENI דיווחה אתמול אחר הצהריים כי חשפה תגלית פוטנציאלית של גז טבעי בצפון מצרים, שאותה כינתה "הגדולה אי פעם במצרים, בים התיכון – ואולי אף אחת התגליות הגדולות מעולם".
מדובר בתגלית בסדר גודל של 30 TCF (על פי כלל אצבע מתוכן ניתן להפיק כ 60%) התגלית נחשפה בשדה Zohr בעומק מים דומה לזה של שדה לווייתן – כ-1,500 מטר.

לפי שעה אין וודאות לגבי כמות הגז בפועל שכן טרם נקדח קידוח אימות על מנת להוכיח ברמת סמך גבוהה יותר את ההערכות לכמות.
החשש הגדול הוא שתגלית הגז הענקית הזו תסתום את הגולל על אופציית ייצוא הגז הישראלי ותביא לדחייה ארוכה בפיתוח מאגר לוויתן (או אפילו אי פיתוח) .

נעשה סדר במספרים במצרים:
· עתודות גז זמינות איננה ולא היתה הבעיה של של מצרים בשנים האחרונות, עוד לפני התגלית הזו סך העתודות המוכחות של מצרים הוא פי שניים ויותר משל ישראל (כ 77 TCF)
· השוק המצרי המקומי צורך בשנה כ 2.7 TCF והצריכה צומחת בקצב ממוצע של 7% בשנה.
· מנגד ההפקה עומדת על כ 2 TCF והתכווצה בין 2012 ל 2014 ב 5% בשנה.
· יתרת הביקוש מסופקת באמצעות ייבוא של גז ונפט
· ייצוא הגז ממצרים ירד מ 18 BCM ב 2008 ל 2 BCM ב 2014

אז למה מצרים מייבאת?
מדיניות ניהול משק אנרגיה כושלת של המצרים הכוללת קביעת מחירי תקרה בגובה 2.65$ וסובסידיות (שבופעל לא שולמו לחברות) תקעו את תעשיית הגז במצרים וההפקה הפכה ללא כדאית עבור החברות הזרות והכריחה את המצרים לייבא גז נוזלי כדי לספק את צרכי המשק המקומי שהפך תלוי לחלוטין באספקת גז.
נכון לימים אלו נראה באופק הרחוק תחילתו של שינוי מגמה והמצרים כבר חתמו חוזים עם מפעילות זרות ברמות מחיר של מעל 5$ אבל עדיין מדובר רק בתחילת הדרך ולא בעידן חדש במצרים. גם אם נראה שינוי במדיניות בטווח הקצר ברור שהעדיפות תהיה לשוק המקומי לפני מתקני ההנזלה שמייעדים את הגז המונזל בהם לייצוא.
הרבה מאוד מים יעברו בנילוס לפני שמצריים תחזור לייצא גז ברמות של 2008 ההערכות האופטימיות מנבאות כי שדות גז מצריים יצליחו להדביק את הביקוש המקומי לא לפני 2023 ורק אז יופנה גז לייצוא.
לסיכום:
אם היה ספק, רמות הסיכון בתמר ובלוויתן עלו, התגלית הזו במקביל לעתודות הקיימות כבר היום שמה את הצד המצרי בעמדת כוח משמעותית במו"מ מול דלק ונובל אנרג'י ומפת תנאי הסחר עשויה להשתנות הן בהיבט המחירים והן בהיבט אורך החוזים. אם זאת חשוב לזכור כי מצרים היא מעצמת גז אם או בלי התגלית הזו, והצעד הראשון להתממשות הסיכונים הללו הוא שינוי מדיניות מוצהר ארוך טווח ויציב במשק האנרגיה המצרי (לא פשוט כשמדובר במצרים).

בנוגע ללוויתן ומתקני ה lng אני מעריך ש"מי שיגיע קודם" זה שם המשחק נכון לעכשיו. ואם בטווח הקצר הממשלה המצרית תתעדף ייצוא על פני השוק המקומי הרי שמדובר בחדשות רעות למאגר לוויתן ששותפויותיו יאלצו להיות מאוד יצירתיות על מנת להשיג לקוח עוגן בסדר גודל של BG . כפי שציינו מספר פעמים בשבועות האחרונים במקביל לעסקת BG גם הגזרה התורכית מתחממת בכל הנוגע לייבוא גז מלוויתן ומהווה אפשרות ריאלית לחלוטין להוות אלטרנטיבה למצרים.
עניין נוסף שראוי להזכיר הוא Eni היא שותפה (40%) במתקן בדמייטה ועל כן ההסכם של תמר עם UGF נמצא בסיכון גבוה יותר מההסכם של לוויתן עם BG.

*אם היה ספק לגבי הדחיפות של פיתוח מאגר לוויתן ואישור המתווה הרי שעכשיו השיח יהיה שונה ויתכן ונראה את אישור המתווה מהר מהצפוי.