חברת הסטארט-אפ הישראלית NRGene, בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב, פענחו לראשונה את גנום החיטה

פענוח הרצף הגנומי של אחד מיסודות המזון העיקריים יאפשר פיתוח זנים חדשים בעלי ערכים תזונתיים טובים יותר, עמידות גבוהה למחלות ותנאי אקלים קיצוניים והגדלת היבול
ובכך לסייע למאמץ העולמי להתמודד עם המגמות הגלובליות של רעב והתחממות כדוה"א
סגירת מעגל: בשנת 1906 גילה הבוטנאי ואיש ניל"י, אהרון אהרונסון, את חיטת הבר, הנקראת "אם החיטה" והביא לפריצת דרך בפיתוח החיטה המתורבתת
הישג ישראלי בתחום מחקר הגנום הצמחי: חברת הסטארט-אפ הישראלית NRGene בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומוסדות מחקר נוספים בארץ ובעולם, הצליחו לראשונה לפענח את גנום אם החיטה,
Wild Emmer Wheat)).
הפענוח של גידול המזון החשוב והפופולארי ביותר בעולם, הוא בעל השלכות משמעותיות שיאפשרו פיתוח זני חיטה בעלי תכונות משופרות יותר כגון ערכים תזונתיים טובים יותר, רמת עמידות גבוהה להתמודדות עם תנאי אקלים קיצוניים, הגדלת יבול החיטה והורדת עלויות הגידול ע"י פיתוח זנים עמידים למחלות. בצורה כזו יהיה ניתן להירתם למאבק העולמי לאבטחת מזון (food security) למול האתגרים שלההתחממות הגלובלית וגידול מהיר באוכלוסיית העולם שגורמים לרעב בחלקים שונים בעולם.
ההישג התאפשר הודות לכלי תוכנה חישוביים רבי העוצמה שפיתחה NRGene המבוססת אלגוריתמים לניתוח מסדי נתונים גדולים המאפשרים לנתח כמות מידע בהיקפי ענק במהירות ורמת דיוק גבוהה. בעזרת המידע שפוענח, יכולים מטפחי הזנים לקצר משמעותית את תוכנית הטיפוח, לבודד ולאתר במהירות גנים רצויים ולפתח זנים חדשים.
הרצף הגנטי של אם החיטה נחשב לאחד המורכבים בטבע ולשם השוואה הוא פי 3 גדול יותר מזה של בני האדם ובעל גודל של מספר רצפים הקיים ב- 54 אלף ספרים בני 200 עמודים.
ההישג הישראלי בולט במיוחד לאור העובדה כי ארגון פיענוח גנום החיטה IWGSC, שהינו קונסורציום המונה מאות מדענים מכל העולם, מנסה מאז 2005 לפענח את הרצף הגנומי של החיטה בהשקעה שהגיעה עד כה למעל -50 מיליון דולר. לעומת זאת, NRGene הצליחה באמצעות המערכת שפיתחה, DeNovoMAGICTM , לפענח את גנום החיטה תוך פרק זמן של חודש אחד בלבד ובהשקעה של כחצי מיליון דולר.
"אנו נרגשים מפריצת דרך המדעית שתתרום לאתגר הראשון במעלה העומד בפני האנושות -אספקת מזון גלובאלית" ציין ד"ר גיל רונן, מנכ"ל אנרג'ין. "מיפוי הרצף הגנומי של התירס בשנת 2009 הביא להאצה משמעותית בטיפוח זני תירס מובילים. חשיבות פיצוח גנום החיטה צפוי לתרום תרומה לא פחותה, היות וחיטה משמשת כמקור קלוריות עיקרי ברוב חלקי העולםההישג הזה מוכיח מעל לכל ספק כי הטכנולוגיה שלנו מאפשרת את פענוח הגנום של כל צמח או בע"ח בעל עניין או חשיבות לאדם ".
ד"ר אסף דיסטלפלד, מהמכון להשבחת דגנים והמחלקה לביולוגיה מולקולרית ואקולוגיה של הצמח באוניברסיטת תל אביב וממובילי המחקר לפיצוח גנום החיטה אמר כי 'פיענוח גנום חיטת הבר נותן לחוקרים ומטפחים ברחבי העולם כלי חשוב שבעזרתו ניתן יהיה לטפח חיטה בצורה יעילה ומהירה יותר. זו היא אבן דרך משמעותית ביותר מאז גילוי אם החיטה ע"י אהרון אהרונסון בראש פינה ב-1906. חזונו של אהרונסון היה שניתן יהיה להשתמש בחיטת הבר לטובת השבחת החיטה התרבותית בזכות קירבתן הגנטית, כעת לאחר פיענוח הגנום אנחנו מסוגלים לאתר את כל ההבדלים הגנטיים בין זני חיטה שונים ולנצל את הידע למטרה זו'.
בפרויקט לוקחים חלק מדענים ממוסדות מחקר מהמובילים בישראל ובעולם ביניהם האוניברסיטה העברית, מכון ויצמן למדע, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בן-גוריון, מכון וולקני לחקלאות, אוניברסיטת סבאנצ'י בתורכיה, אוניברסיטת מינסוטה, אוניברסיטת אילינוי, משרד החקלאות האמריקאי ומכוני מחקר בגרמניה.