שוק המניות בישראל בשל לפריצה - היעד 1900-2000 נקודות

הסקירה נכתבה על ידי כלכלני מיטב דש
● יש סיבות טובות לחשוב ששוק המניות בת"א טרם מיצה את הפוטנציאל
● בפרופיל סיכוי-סיכון הוא מתומחר ברמה נוחה מול אפיקי השקעה אחרים (בישראל ובחו"ל)
● מה, בכל זאת, יכול לטרפד את מהלך העליות הצפוי?

שוק המניות הישראלי עשה מהלך מרשים בשנים האחרונות.
מאז 31.12.11 , המשקיעים נהנו מתשואה של כ-50% (מדד ת"א 100) , ואף על פי כן הוא, להערכתנו, עדיין לא מיצה את הפוטנציאל שלו.
נכון, שוק המניות בת"א נמצא כיום בסביבות השיא של כל הזמנים. אבל, למונח שיא לא היה ואין שום משמעות מלבד "פחד הגבהים" שהוא מייצר. אחרי כל שיא יכולה לארוב לנו תהום, אך גם שיא חדש. העובדה היא, שניתן לאתר לא מעט מניות שנסחרות במחירים נוחים להשקעה.
מהו הבסיס להערכה החיובית כלפי שוק המניות? מה יכול לסייע לו לעשות מהלך נוסף של עליות בשיעור של כ-10% עד 15%?
המשך מדיניות הריבית של בנק ישראל. הבנק המרכזי לא צפוי לשנות את מדיניות הריבית באופן מהותי כל עוד שיעור האינפלציה נמוך וכל עוד שער השקל מול הדולר ומול האירו נמצא היכן שהוא נמצא. מהכיוון הזה צפוי לשוק "שקט" של לפחות חצי שנה. גם כאשר בנק ישראל יתחיל להעלות את הריבית, היא לא תהווה גורם שיסכן את שוק המניות.
התשואות האלטרנטיביות, אלה שניתן להשיג באגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות רחוקות מלהרשים. רק ירידות חדות מאוד בהן, למשל, ירידה של 5% באג"ח ממשלתיות לתקופה של 5 שנים, או 15% באג"ח ממשלת ישראל ל-10 שנים, יכולות להפוך אותן לגורם המתחרה על כספי המשקיעים. ירידות בסדר גודל שכזה לא צפויות, לא בארה"ב ולא בישראל, בטווח של חצי השנה – השנה הקרובה.
כדי להמחיש, תשואה של אג"ח צמודה של ממשלת ישראל במח"מ של 15 שנים עומדת כיום על 1.4% בלבד, דהיינו, מכפיל של כ-70.
אנו סבורים, כי הפער המשמעותי בין התשואה הנדרשת על שוק המניות לבין התשואה חסרת סיכון הינו גבוה מאוד וצפוי לרדת – או מעליית שוק המניות, או מעליית תשואות (וירידת שערים) באפיק הממשלתי, ו/או משני הכיוונים.
ירידת הכדאיות באפיק האלטרנטיבי של השקעה בנדל"ן
הכדאיות של השקעה בדירות צפויה לרדת בהדרגה עקב התייקרות מס הרכישה, התייקרות הריבית על משכנתאות והצעדים שכחלון הודיע/יודיע עליהם. אין זה סוד, שאפיק זה "גזל" לא מעט כוח משוק המניות המקומי.

שוק המניות הישראלי הוא אטרקטיבי יותר מהרבה שווקים אחרים
שוק המניות המקומי מתומחר, איפוא, ברמה נוחה, יחסית לאלטרנטיבות השקעה מקומיות, אבל הוא מתומחר בפרמטרים כלכליים ברמה נוחה גם בהשוואה לאלטרנטיבות השקעה בשוקי מניות אחרים בעולם. זאת ועוד, השוק המקומי הוכיח שהוא הרבה פחות תנודתי, והרבה יותר דפנסיבי מאשר שוקי מניות אחרים בעולם, דוגמת הדאקס הגרמני.
אחת הדוגמאות הבולטות היא ענף השירותים הפיננסים-בנקים, חברות ביטוח ובתי השקעות שמהווים יחד כ-22.5% ממדד ת"א 100.
מניות הבנקים, למשל, נסחרות, ככלל, בדיסקאונט לערכן שנע בשיעור של 15% עד 25% בממוצע וגם במבחן השוואה בינלאומית הם עומדים יפה. כל זאת, גם כאשר ברקע יש איומים טכנולוגיים ורגולטוריים על הבנקים.
בשנים האחרונות, חלק ניכר מאוד מהכספים שזרמו לגופי החסכון לטווח ארוך הופנו החוצה, ולהערכתנו, מתחיל להסתמן שינוי שיתבטא בכיוון של השקעות גדלות בישראל וכשמדובר בשוק קטן יחסית, המשמעות ברורה.
ככלל, נראה לנו ששוקי המניות בישראל, באירופה וביפן יעשו תשואת יתר, הן בהשוואה ל-S&P 500 האמריקאי, והן בהשוואה לרוב גדול של השווקים המתעוררים.

רגולציה בשוק הישראלי
בשנים האחרונות הסקטור העסקי היה תחת מתקפה רגולטורית שפגעה ברווחיות החברות ובאטרקטיביות ההשקעה בהן. דוגמאות לא חסרות: בבנקים, בביטוח, בתקשורת, בגז, ועוד. אנו סבורים, כי עיקרו של תהליך זה מוצה.

ומה, בכל זאת, עלול למנוע משוק המניות המקומי להגיע ל"יעד"?
לצד ההערכה החיובית כלפי שוק המניות הישראלי, עלולים, כמובן, לצוץ "ברבורים שחורים" כאלה או אחרים שישבשו את ההערכה הזו.
למשל:
העלאת ריבית חדה מאוד וירידות חדות מאוד בשוק אגרות החוב, שייצרו חלופה מעניינת למניות.
אובדן אמון ביכולת של הבנקים המרכזיים בארה"ב, באירופה וביפן להמשיך ולנווט את הכלכלה כרצונם, ומכאן – ירידות בשוקי המניות בעולם עם השפעה שלילית על שוק המניות בישראל.
אירועים גיאופוליטיים בקנה מידה גדול – אם זה באזורנו, ולא חסר כאלה, מלחמה בכמה חזיתות, אינתיפאדה, התערערות היציבות, עד כדי חילופי שלטון בירדן/במצרים, ואם זה באירופה, כמו פלישה רוסית לאוקראינה ואיום על המדינות הבלטיות. זהו סיכון שהתממשותו תלויה במה שקורה במוחו של אדם אחד, ומכאן גם הקושי להעריכו.
משבר כלכלי חמור בסין – מפולת אפשרית בשוק המניות המקומי בסין עלולה לחלחל לרמת הפעילות של המשק הסיני וממנו לרמת הפעילות במשק העולמי ולשוקי המניות בעולם. זהו גורם סיכון שקשה מאוד להעריך אותו בגלל חוסר השקיפות המאפיין את הכלכלה הסינית. זהו הסיכון הגדול ביותר לשוקי המניות.