המשך התחזקות השקל והישארותו של הסל ברמה נמוכה לאורך זמן עשויים לפגוע בתוואי האינפלציה

אביתר בן דוד, אנליסט מאקרו במחלקת המחקר של אקסלנס,
לאור עליית מדד המחירים לצרכן לחודש יוני, בבנק ישראל בוודאי מרוצים מהמשך חזרתה של האינפלציה אל התוואי העונתי, אך הדבר עשוי להשתנות במהרה. המשך התחזקות השקל והישארותו של הסל ברמה נמוכה לאורך זמן עשויים לפגוע בתוואי האינפלציה בהמשך השנה. גם האפשרות לחידוש הירידה במחירי הנפט עשויה לפגוע בתחזית הבנק. לאור הדברים שנאמרו במסיבת העיתונאים של בנק ישראל ולאור ההתייצבות, לפחות כלפי חוץ, של מצב העניינים בגוש האירו ובסין, ככל הנראה בבנק ישראל יחליטו שלא למהר וישאירו את הריבית על כנה בהחלטה הקרובה. יחד עם זאת אנחנו לא נופתע במידה ובנק ישראל יאותת כי אפשרות של הפחתת ריבית או פעולה מרחיבה נוספת אכן נמצאת על השולחן במידה והייסוף של השקל יימשך. מדד המחירים לצרכן לחודש יולי צפוי לעלות ב-0.3% בעקבות עליות בסעיפי התרבות והבידור והתחבורה והתקשורת. להערכתנו יציאת תלמידי בתי הספר והגנים ל"חופש הגדול" תהווה את הגורם המרכזי לקבלת שיעורי שינוי חיוביים בסעיפים אלו. המדד לחודש אוגוסט צפוי לעלות ב-0.2% ואילו המדד לחודש ספטמבר צפוי לרדת ב-0.2% בעקבות ירידה במחירי התרבות והבידור ובסעיף התחבורה והתקשורת. צפי האינפלציה ל-12 החודשים הבאים עומד על 1.5%."

בן דוד מתייחס גם להסכם של המעצמות עם איראן "לפחות מהבחינה הכלכלית, המשמעות המיידית של חתימת ההסכם מבחינת רבים, היא חזרת מגמת הירידה של מחירי הנפט ברחבי העולם. מאז עלה נושא ההסכם לכותרות, בתחילת החודש, איבד ממחירו נפט מסוג WTI כ-11% כאשר במקביל איבד מחירו של נפט מסוג brent כ-6%. על פי ההסכם שנחתם, צפויות הסנקציות הכלכליות להיות מוסרות מאיראן החל מ"יום היישום", כלומר החל מהיום בו איראן תוכיח שהיא עומדת בתנאים ובהגבלות הנוגעות לתוכניתה הגרעינית (מספר צנטריפוגות רצוי, מלאי אורניום וכו'). לכן ניתן להעריך שיעברו לפחות 6-9 חודשים עד שאירן תעמוד באותם תנאים והגבלות ותוכל להגדיל בצורה משמעותית את כמויות הנפט שהיא מייצאת. בנוסף יש לקחת בחשבון את הרוח הגבית שצפויה לקבל אירופה כתוצאה מהייצוא לאירן וההשקעות שידרשו באירן בשנים הקרובות."