על רקע המשך מגמת התחזקות השקל, בולט הצורך לתמיכה בפעילות היצוא גם במישורים נוספים

סקירת המאקרו באדיבותם של אנשי אגף כלכלה ב'לאומי', בראשות ד"ר גיל בפמן.
הצמיחה הכוללת בישראל גבוהה ביחס למרבית המדינות המפותחות. עם זאת, נדרשת תכנית ממשלתית מקיפה לטיפול בבעיות המבניות של המשק במטרה להגדיל את התוצר הפוטנציאלי
במהלך ארבעת הרביעים האחרונים שהסתיימו ברביע הראשון של 2015 צמחה כלכלת ישראל ב-2.9%. מבחינה של נתוני הצמיחה בקרב מדינות ה-OECD (לגביהן קיימים נתונים עבור הרביע הראשון של השנה), עולה כי שיעור צמיחה זה של המשק הישראלי הינו גבוה ביחס למרבית המדינות המפותחות (ראה/י תרשים), דבר המעיד על חוסנו של המשק בזירה הבינלאומית הרוגשת. ביצועיו הטובים של המשק הישראלי בולטים לחיוב על רקע העובדה כי הצמיחה המהירה הושגה במהלך תקופה זו למרות מבצע "צוק איתן" אשר הכביד על הפעילות הכלכלית והוביל לצמיחה אפסית ברביע השלישי אשתקד.

ישראל מקדימה מדינות מפותחות רבות כגון: ארה"ב, בריטניה, גרמניה ויפן (אם כי, במונחים של צמיחה לנפש הפערים מצטמצמים). למרות זאת, שיעור הצמיחה של ישראל דומה ואף נמוך מזה של מספר מדינות אחרות (כולן מרכז-מזרח אירופאיות) כגון: הרפובליקה הצ'כית, פולין, הונגריה וסלובקיה, מה שמצביע על פער צמיחה מסוים דווקא מול מדינות אשר מרביתן (למעט פולין) דומות לישראל מבחינת גודל האוכלוסייה. לא מן הנמנע שפער זה משקף בין היתר חולשה יחסית במספר גורמים במבנה המשק הישראלי וביניהם נושא פריון העבודה והפריון הכולל של כלל גורמי היצור.

נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, הקדישה את הרצאתה במסגרת הכנס השנתי של האגודה הישראלית לכלכלה שנערך ב-1.6.15, לניתוח בעיית החולשה היחסית בפריון העבודה בישראל בהשוואה בינלאומית, והשלכותיה על שיעור הצמיחה ארוך הטווח של המשק. לדבריה, "המדיניות המאקרו כלכלית מביאה למיצוי פוטנציאל הצמיחה בטווח הקצר. התוצר הפוטנציאלי נקבע על בסיס ההשקעה במנועי הצמיחה שזרענו שנים רבות קודם לכן. עלינו למקד את המדיניות ארוכת הטווח במאמץ לפרוץ את חסם הפריון, למען הבטחת צמיחה מכלילה ובת קיימא, שגשוג, ורמת חיים ראויה".

עוד ציינה הנגידה, כי התוצר לשעת עבודה בישראל נמוך בכ-13% מהממוצע ב-OECD, וביותר מ-40% מרמת הפריון, על פי מדד זה של תוצר לשעת עבודה, בארה"ב, פער אשר לא נמצא במגמת צמצום. להערכתה, הפריון הנמוך הוא תוצאה של מלאי הון נמוך יחסית והשקעה נמוכה, רמת תשתיות נמוכה מן המקובל במדינות מתקדמות, השקעה ממשלתית לא מספקת במחקר ופיתוח, וסביבה עסקית לא יעילה (על פי מדדEase of doing business של הבנק העולמי). ד"ר פלוג הציגה הצעה לצעדים לשיפור בנושא זה וביניהם: העלאת ההון האנושי בדגש על חינוך והכשרה מקצועית; קידום רפורמות בקרב גורמים מעודדי צמיחה כמו תשתיות, נמלים ותעשיית האנרגיה והגז; עידוד התחרות בענפי המשק השונים; וגיוון ענפי ויעדי היצוא (ראה הרחבה בפסקה הבאה). נדגיש כי שינויים מבניים אלה הינם הכרחיים להגדלת התוצר הפוטנציאלי של ישראל ולשיפור ברמת החיים של כלל האוכלוסייה, בייחוד על רקע המגמות השליליות בסחר העולמי, בצמיחה העולמית ובחלק מגורמי הדמוגרפיה, אשר יכבידו על צמיחת המשק בעשורים הבאים.

על רקע המשך מגמת התחזקות השקל, בולט הצורך לתמיכה בפעילות היצוא גם במישורים נוספים
במהלך חודש מאי השנה התחזק השקל בכ-1% מול סל המטבעות, זאת בהמשך למגמת התיסוף בשלושת החודשים האחרונים. כך, במהלך החודשים מרץ-מאי התחזק השקל מול סל המטבעות בכ-3%, ומתחילת השנה בכ-5%.
הפיחות שנוצר בעקבות הפחתת הריבית של בנק ישראל ב-23.2.15 לרמתה הנוכחית (רמת שפל היסטורית של 0.1%) נמחק כולו תוך פרק זמן קצר יחסית לעבר (ראה/י תרשים). יתרה מזאת, נכון להיום השקל אף חזר באופן כמעט מלא לנקודת שיא עוצמתו, והיעדר התחרותיות, מראשית חודש אוגוסט 2014.
יש לציין כי קיימת שונות גדולה בהתפתחות שער החליפין של השקל מול שני המטבעות העיקריים – הדולר והאירו. עיקר הירידה בשער השקל מול הסל נבעה מהתחזקות השקל מול האירו. כך, במהלך חודש מאי התחזק השקל מול האירו בכ-1.5%, ומתחילת השנה בכ-10.5%, כאשר במקביל, שער החליפין של השקל מול הדולר כמעט ולא השתנה מתחילת השנה.
החזרה של מדד שער החליפין האפקטיבי של השקל לסביבת נקודת שיא העוצמה של ראשית חודש אוגוסט 2014 (על הגרף דלעיל -- המדד הנמוך ביותר מאז סוף מאי 2001), התרחשה על-אף הפחתת הריבית לרמת שפל היסטורית ורכישות מט"ח על ידי בנק ישראל בהיקף של כ-8 מיליארד דולר מאז חודש אפריל 2013 (סכום זה אינו כולל את הרכישות הנוספות שבמסגרת תכנית הגז). בעוד ששער השקל/סל קרוב מאוד לחזרה לנקודת שיא העוצמה (ייתכן ואף יחצה אותה), עתה יש לרשות בנק ישראל מלאי "תחמושת" דליל יותר, כאשר כלי הריבית נוצל כבר כמעט עד תום. יש הסבורים שבמהלך החודשים הקרובים התנאים הכלכליים של ישראל, לצד ראשית העלאת הריבית בארה"ב, יצמצמו עוד יותר את היכולת של בנק ישראל לשמור על ריבית כה נמוכה. יש לציין כי תיתכן אמנם הפחתה לריבית שלילית, אולם יש ספק בעת הנוכחית באשר להיקפו של מהלך כזה ולמידת התועלת בכך במישור שער החליפין.
התפתחות זו נובעת, בין היתר, משליטתם של הגורמים הבסיסיים (אשר אינם רגישים לשינויים בריבית) בשוק המט"ח: עודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים (שכמעט ואיננו רגיש לריבית), עודף בחשבון הסחורות והשירותים וכניסה של תנועות הון ישירות של זרים (אינן רגישות לפער הריבית ישראל-חו"ל). גורמים אלה, תומכים בטווח הארוך (בשילוב עם סביבה פיסקאלית יציבה) ביציבותו ואף בהתחזקותו של השקל אל מול סל המטבעות, דבר אשר עשוי לפגוע בתחרותיות של המוצרים והשירותים הישראלים בחו"ל ולהכביד על פעילותם של היצואנים הישראליים.
מציאות זו של שקל חזק לצד מיצוי הכלים המוניטאריים המקובלים (בדגש על הריבית), מעלה את הצורך לתמוך בפעילות היצוא ארוכת הטווח גם באמצעות כלים נוספים. נגידת בנק ישראל התייחסה לנושא זה בהרצאתה מה-1.6.15 (כפי שהוזכר בפסקה הקודמת). לדבריה, לאור חשיבותו הרבה של היצוא בעידוד הצמיחה ובהעלאת פריון העבודה במשק (שכן הצורך להתחרות מול חו"ל מביא לפריון גבוה יותר), יש לפעול לעידוד פעילות היצוא, תוך גיוון ענפי ויעדי היצוא, במספר מישורים כגון: הענקת סיוע ליצרנים קטנים ובינוניים בהתמודדות עם קשיי החדירה הראשוניים לשווקים גלובליים; ועידוד השקעה במו"פ, לא רק לתעשיות ההיי-טק, אלא גם לתעשיות מסורתיות (בהן הצורך בחדשנות הינו קריטי לשיפור היכולת לייצא ולהתחרות בחו"ל). צעדים אלה, בשילוב עם חיזוק הסביבה העסקית בישראל, ושיפור "במידת הקלות של עשיית עסקים" עשויים לפצות, ואף יותר מכך, על השפעותיו השליליות של השקל החזק ולתמוך בפעילות היצוא והתחרות מול היבוא.
האטה בקצב גידול הרכישות בכרטיסי אשראי באפריל. הפעילות עשויה לשוב ולהתרחב בחודשים הבאים
הרכישות בכרטיסי אשראי על ידי צרכנים פרטיים ירדו בחודש אפריל השנה בשיעור ריאלי של 1.3% לעומת החודש הקודם (נתונים מנוכי עונתיות).
בחינת הנתונים לתקופות זמן ארוכות יותר, מעידה כי לעת עתה נבלמה מגמת ההאצה בקצב הגידול ברכישות בכרטיסי אשראי שאפיינה את החודשיים האחרונים. סך הרכישות בכרטיסי אשראי עלו בשיעור של 7.2% בחודש אפריל 2015 בהשוואה לאפריל אשתקד, לאחר עלייה חדה יותר של 8.9% בחודש מרץ. למרות ההאטה בקצב הרכישות, יש לציין כי עדיין מדובר בעלייה בשיעור גבוה מהממוצע הרב שנתי (ראה/י תרשים), ולכן יש להמתין ולבחון האם אכן מדובר בשינוי מגמה.
הירידה בחודש אפריל נבעה בעיקר מירידה ברכישות של מוצרי תעשייה (מוצרי חשמל, אלקטרוניקה והלבשה) על רקע ירידה חדה (ככל הנראה עונתית) ברכישות מוצרי הלבשה והנעלה. ירידה נרשמה גם ברכישות של מוצרי מזון ומשקאות. מנגד, חלה עלייה ברכישות של שירותים (כולל שירותי ביטוח, טיסות, בילוי ושירותי עירייה וממשלה) בעיקר לאור עלייה ניכרת (ככל הנראה עונתית) ברכישות של שירותי טיסות ותיירות. עלייה מתונה יותר נרשמה ברכישות מוצרים ושירותים אחרים בהובלת תחום המחשבים והתוכנה.
מתחילת השנה (החודשים ינואר-אפריל) חלה עלייה של 6.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. התפתחות זו, לצד ריביות נמוכות, מגמת ירידה מתמשכת של מחירי רכיבי צריכה שונים, נתונים חיוביים משוק העבודה, בשילוב עם שיפור בציפיותיהם של משקי הבית לתקופה הקרובה, מעידים על שיפור אפשרי במצבם הכלכלי. על רקע זה הפעילות בכרטיסי האשראי עשויה לשוב ולהתרחב בחודשים הבאים.
כתב: יניב בר