השקל התחזק אל מעבר לקו האדום, מאז החלטת הריבית האחרונה

איילת ניר הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות "יצירות" בסקירה השבועית
ביום שני, ה-25 במאי 2015, הודיעה הועדה המוניטרית בבנק ישראל, כי הריבית המוניטרית לחודש יוני תישאר על כנה ברמה של 0.1%. מהודעת הריבית שצורפה להחלטה עולה, כי בבנק ישראל מוטרדים מההתפתחויות בשער החליפין ומהשפעתן הצפויה על צמיחת היצוא והמגזר הסחיר, אך מאחר ושער החליפין שמר על רמתו מאז ההחלטה האחרונה, היווה גורם זה תמיכה להחלטה להותיר את הריבית על כנה .

אלא שמאז החלטת הריבית האחרונה, התחזקו לחצי הייסוף. השקל התחזק בשבוע האחרון ב- 1.26% כנגד סל המטבעות וירד ב- 0.74% אל מתחת למה שהכלכלנים מכנים "הקו האדום", שהוא הרמה שבה בחר בנק ישראל להפחית את הריבית לחודש מרץ ב- 15 נ"ב לרמתה הנוכחית, תוך ציון שער החליפין כגורם העיקרי להחלטה (ראו גרף בגוף הסקירה).

לא ברור האם אכן סימנו בבנק ישראל את הרמה בה הופחתה הריבית לפני 3 חודשים כ"קו אדום", יותר מכך, סביר כי לבנק אין רמה נקודתית של שער חליפין שעליה הוא מנסה להגן, שכן גם בבנק ישראל יודעים, שיכולת המדיניות המוניטרית לשנות מגמה בשוק המט"ח הינה יותר ממוגבלת. עם זאת, אם תימשך מגמה זו של התחזקות השקל בשבועות הקרובים, הרי שהדבר יעלה את ההסתברות להפחתת ריבית נוספת בסוף החודש, במטרה למתן את קצב הייסוף במשק.

• ישראל: מבט שונה על קצב הצמיחה במשק

לפני שבועיים ימים התפרסם האומדן הראשון לקצב צמיחת המשק ברבע הראשון של השנה, וממנו עלה, כי התמ"ג התרחב בשיעור שנתי של 2.5%. זה רע או טוב ?

אירועי הקיץ האחרון גררו תנודות חדות בנתונים הרבעוניים שמקשים על ניתוח המשתנה הרבעוני. כדי לנסות ולנטרל את התנודתיות הרבעונית החזקה, החלטנו לנסות ולבחון את שיעור הצמיחה במשק על פני תקופה ארוכה יותר, למעשה, על פני שנה מתגלגלת. בחינה זו מייצרת שני יתרונות בולטים: האחד, היא מפחיתה מבעיית ניכוי העונתיות (תמיד קיים חשש מפני ניכוי חסר), והשני, היא מחליקה (רק אם עבר זמן מאז נקודת השבר) את השפעתם של אירועים חריגים על הנתונים.

התוצאות (ראו גרף בגוף הסקירה) מראות, כי שיעור צמיחת המשק הישראלי ירד בשנים האחרונות והמשיך להידרדר גם בשנה האחרונה לרמות נמוכות, שאם ננכה מהן את קצב גידול האוכלוסין, נגלה שבמונחים של צמיחה לנפש, קצב הצמיחה במשק איטי מאד.

מגמת ההאטה בנתוני הצמיחה של המשק הישראלי מחייבת מעקב של מקבלי ההחלטות, ותומכת אף היא בקיום מדיניות מוניטרית מרחיבה במשק.