תגובת אמיר אדר, אנליסט בכיר במיטב דש ברוקראז' לאזהרת הרווח של לאומי

לא מוציאים מכלל אפשרות כי הוראת המפקח על שינוי שיטת חישוב גיל הפרישה עשויה להשפיע גם על הבנקים נוספים
בנוגע לאזהרת הרווח עצמה – גם כך תחזית הרווח לרבעון התבססה בעיקרה על סעיפים חד פעמיים כל שלא על סעיפים שכאלו נבחנת ההשקעה כעת בלאומי. כבודן של התוצאות לרבעון הרביעי של כלל המערכת במקומן מונח, ועדיין התוצאות החשובות למערכת הנן דווקא ב- 17 למרץ

כלל המלל
לאומי הודיע הבוקר על אזהרת רווח כאשר הוא צופה רווחיות אפסית ברבעון, זאת בעיקר עקב כך כי לא קיבל אישור מהפיקוח על הבנקים להכיר ברווח בגין הסכם השכר אשר עמד על בין 400 ל- 500 מיליון ₪ כבר ברבעון הרביעי אלא בפריסה אקטוארית החל משנת 2015. כמו כן התבקש הבנק על ידי הפיקוח לבצע הפחתה בהון (לא נכללת ברווח והפסד) של כ- 280 מיליון ₪ וזאת בשל דרישה לשינוי שיטת החישוב לפי מחושב גיל הפרישה לצרכי צבירת וייחוס הטבות פנסיוניות לעובדי דור א', חשוב להדגיש כי ההון כבר גדל ברווח בגין הסכם השכר כך שיש כאן קיזוז מסויים. הבנק ציין כי הוא מעריך את הגידול בהפרשה על אשראי ללקוחות פרטיים בכ- 110 מיליון ₪ נטו וכן הודיע כי יבצע הפרשה להפסדי אשראי בשלוחה ברומניה בהיקף של 50 מיליון ₪ נטו וזאת בהתאם לדרישת הרגולטור המקומי. הפחתת שווי מניות קנון עודכנה מהיקף של 250 מיליון ₪ לכ- 220 מיליון ₪.

זה ישמע אולי מוזר במיוחד על רקע זה שהנחנו 650 מיליון ₪ רווח נקי ברבעון (הכולל כמובן רוח בגין העובדים ואינו כולל את ההפרשה ברומניה כאשר ההון אינו כולל גם את שינוי שיטת חישוב לזכויות עובדים) ועדיין איננו מתרגשים יתר על המידה מהעלמותו של סעיף חד פעמי מהרבעון והופעתו של אחר שגם כך לא על זה נבחנת ההשקעה כעת בלאומי. אגב, אם עדיין לאחר כלל החד"פים הרווחיות אפסית בלבד זה דווקא סימן לא רע כל כך. מה שכן מטריד אותנו ובמיוחד על רקע קיזוז הקיטון בהתחייבויות רגע לפני שיעור ההיוון הנו סעיף ההתחייבויות לעובדים הצפוי להיות מושפע משינוי שיעור ההיוון כבר ברבעון הראשון ולכך נאלץ להמתין לדוחות השנתיים. מעניין יהיה גם לראות האם בבנקים נוספים (דיסקונט למשל) מה תהיה השפע להנחיות הפיקוח לתיקון לאחור של התחייבויות לעובדים.

לסיכום כבודן של התוצאות לרבעון הרביעי של כלל המערכת במקומן מונח ועדיין התוצאות החשובות למערכת הנן דווקא ב- 17 למרץ. אנו סבורים כי הבנקים צפויים לעמוד בסערה הרגולטורית שתונחת לבסוף עליהם שכן איננו רואים תרחיש בו יושתו הנחיות/ תקנות אשר יהיה בהן סיכון לפגוע ביציבותם. שיעור חלוקת הרווחים במערכת גם כך נמוך (למעט הבינלאומי) אם בכלל (כזכור לאומי ודיסקונט לפי שעה לא במשחק) וגם הצפי להגדלתו נמצא אי שם מתחת לכך. על כן החשש קיים ואף מוצדק אך כרגע לא מעבר לכך.

השאלה הגדולה הנה האם יכנסו מתחרים לתוך מגרש המשחקים הקיים או שמא הרגולטורים ילכו צעד קדימה ויאמצו מודל (ע"ע סלולר) של הקמת "מגרש משחקים" חדש, כלומר הכנסת שחקנים חדשים שיתחרו בבנקים הקיימים אך עם כללי משחק אחרים אשר יספקו להם את הגב הנדרש בבואם להתחרות. איך עושים זאת מבלי לזעזע את המערכת יתר על המידה ובכך לשפוך את תינוק עם המים? דילמה זו כמו גם שאלות נוספות מצריכות לא מעט חשיבה ולכן סביר להניח כי המשקיעים ינסו לקבל אינדיקציה מאופייה המסתמן של הממשלה חדשה וזהותו של המפקח על הבנקים לכשייבחר בכדי לאמוד את עומק המלכים הצפויים ובכך להסיק על עוצמת המכה והמתוכננת לסבירות כי אכן תתממש.

אנו ממשיכים להעריך כי החששות יחסית מתומחרים, אך עדיין לא ברמה המאפשרת לספק המלצה חיובית על הסקטור, כאשר בבנק לאומי, לאחר שמנקים את רעשי הרקע החד פעמיים, ניתן לראות אפסייד המצדיק את המלצת תשואת היתר היחידה בסקטור