ה- ECB מגביר את הלחץ על ממשלת יוון, אך לא שובר את הכלים

אביחי שורצקי, האסטרטג הראשי של IBI בית השקעות
אתמול בערב הודיע ה- ECB כי יפסיק לקבל איגרות ממשלתיות של יוון כעירבון כנגד הלוואות שהוא מעניק לבנקים. בקצרה נאמר כי הצעד של ה- ECB בהחלט מגביר את הלחץ על הממשלה הנבחרת ביוון, ואולם הוא לא מהווה שבירה של הכלים. הסיבה לכך היא שלבנקים היווניים עדיין נשמרה גישה למקורות נזילות מצד הבנק המרכזי, אם כי בעלות גבוהה יותר.

מה ה- ECB הודיע
לפי הודעת ה- ECB, הבנק המרכזי יפסיק לקבל את איגרות החוב הממשלתיות של יוון כעירבון. נציין בהקשר זה כי לפי הכללים הרשמיים של ה- ECB, רק איגרות חוב בעלות דירוג השקעה יכולות להתקבל כעירבון. עם זאת, במטרה להקל על התנאים הפיננסיים ביוון, ה- ECB החליט להקל את התנאים, כך שהסכים לקבל את האיגרות הממשלתיות של יוון כעירבון. לפיכך ההודעה מאתמול מצביעה למעשה על ביטול ההקלה ליוון, וחזרה לכללים הרשמיים.

הודעת ה- ECB מסתיימת בכך שלבנקים היווניים עדיין תישמר גישה למקורות נזילות, וזאת במסגרת תוכנית החירום - Emergency Liquidity Assistance (ELA).
לבסוף נציין שההחלטה תיכנס לתוקף באופן מעשי ב- 11/02/15.

מה המשמעות המעשית
חלק ניכר ממקורות הנזילות של הבנקים היווניים מסתמך כיום על ה- ECB. היקף ההלוואות של הבנקים היווניים מה- ECB עמד בחודש ינואר על כ- 45 מיליארד אירו, כ- 11 אחוזים מסך ההתחייבויות של המערכת הבנקאית ביוון. הלוואות אלו ניתנו בריבית הפיקדונות הנוכחית של ה- ECB, שעומדת על 0.05 אחוזים. מכוון שהעירבון כנגד חלקו העיקרי של הלוואות אלו היה איגרות החוב הממשלתיות של יוון, המשמעות היא שהבנקים היווניים יאלצו למצוא מקור חלופי להלוואות שנטלו מה- ECB בריביות אפסיות.

כאמור לעיל , ה- ECB ציין בהודעתו את מקור המימון החלופי, ה- ELA. ההלוואות במסגרת ה- ELA ניתנות על ידי הבנק המרכזי המקומי (במקרה זה הבנק המרכזי של יוון), והן כפופות לקריטריונים ולאישורים שהוצבו על ידי ה- ECB. הריבית על הלוואות במסגרת ה- ELA עומדת על 1.55 אחוזים, כך שעבור הבנקים היווניים, המשמעות המעשית של החלטת ה- ECB היא התייקרות ההלוואות ב- 150 נ"ב.

משמעויות השקעה
בטווח הקצר, אין להחלטה של ה- ECB משמעות יתרה. נציין כי במידה וה- ECB יחליט על הוצאת הבנקים היווניים גם מגישה לתוכנית ה- ELA, תהיה לכך השפעה מרחיקת לכת והיא תביא את המערכת הפיננסי ביוון לסף של משבר פיננסי. עם זאת נדגיש כי אפשרות שכזו אינה מצויה בשלב זה על הפרק.

בראייה יותר ארוכת טווח, אנו סבורים שה"סיפור היווני" צפוי להישאר עימנו בטווח הנראה לעיין, תוך שהוא מביא לתנודתיות גבוהה בשווקים הפיננסיים. ההתפתחויות מהיומיים האחרונים ממחישות זאת היטב. לפי שעה קשה להעריך את הסיכויים של יוון להגיע להסדר מחודש עם הנושים הרשמיים (הן בדבר מבנה החוב ותספורת אפשרית והן בדבר צעדי הצנע והיעדים הפיסקאליים), כאשר התרחיש המרכזי הוא שתושג בסופו של דבר הסכמה, אך הדרך לשם לא תהיה פשוטה.

אנו בכל מקרה סבורים שהסיכון העיקרי מהמשבר אשר מתרחש כעת ביוון לא נובע מהשפעה ישירה על השווקים הפיננסיים באירופה, אלא מהשפעה פוליטית על מדינות המפתח. כבר כעת ניתן לראות סימנים לסיכון עליו דיברנו מייד לאחר תוצאות הבחירות ביוון, בדבר העלייה בפופולאריות של מפלגות דמוי Syriza במדינות אשר בשנים האחרונות חוו צעדי צנע. נראה כי נכון להיום המדינה הבולטת ביותר בהקשר זה היא ספרד, בה צפויות להתקיים בחירות כלליות לקראת סוף השנה, וכבר כעת מסתמנת עלייה בכוחה של מפלגת Podemos, המתנגדת לצעדי הצנע.