סקירת ההתפתחויות הכלכליות באפריל 2014 עד ספטמבר 2014

תמונת המצב הפיסקלית לקראת הכנת תקציב המדינה לשנת 2015
 בתקופה הנסקרת (אפריל עד ספטמבר 2014) נמשכה ההתמתנות שהחלה בקצב הצמיחה לפני כשנה. נתוני הרבעון האחרון של השנה מלמדים כי המשק התאושש מהזעזוע שגרם "צוק איתן", אך אין זה ברור אם הפעילות האיצה גם מעבר לכך.
 תמונת המצב הפיסקלית המתפרסמת במסגרת הסקירה, מראה כי בעקבות התכנית הפיסקלית שהפעילה הממשלה בעת אישור התקציב לשנים 2013 ו-2014, הגירעון בשנת 2014 הסתכם ב-2.8 אחוזי תוצר, מעט נמוך מהתקרה של 3.0 אחוזי תוצר.
 ההוצאות בשנת 2014 היו נמוכות במקצת מהתקציב המקורי, למרות תוספת של 7 מיליארדי ש"ח לתקציב הביטחון בשל העלויות הישירות של מבצע "צוק איתן".
 הפעילות על בסיס תקציב המשכי, עד שיאושר תקציב 2015, צפויה להקטין את ההוצאות האזרחיות של הממשלה ביחס לרמה הנגזרת מתקרת ההוצאות, ולאפשר עמידה בתקרה תוך מתן התוספת של 4.3 מיליארדי ש"ח לתקציב הביטחון שעליה החליטה הממשלה היוצאת.
 בשל הירידה בסבירות שתכנית "מע"מ אפס" תבוצע, ובהנחה שתישמר מגבלת ההוצאה, הגירעון הצפוי ב-2015 דומה לתקרת הגירעון הקבועה בחוק – 2.5 אחוזי תוצר. נותרה אי-וודאות לגבי מימוש חלק מהחלטות הממשלה היוצאת בנוגע למיתון הגידול בהוצאות והגדלת ההכנסות.
 בכדי לעמוד ביעדי הגירעון הפוחתים בהמשך העשור תצטרך הממשלה לבצע התאמות בצד ההכנסות ובצד ההוצאות בסך כולל של כ-1.5 אחוז תוצר. עמידה ביעדים אלה תפחית את יחס החוב לתוצר בשנת 2020 ל-60 אחוזים. ללא ביצוע ההתאמות, הגירעון צפוי לגדול ליותר מ-3 אחוזי תוצר, ויחס החוב לתוצר צפוי להגיע לכ-70 אחוזי תוצר.
 חשוב שההתאמות התקציביות שמבצעת הממשלה יתבססו על צעדים שניתן להעריך את השפעתם ברמת דיוק סבירה. ועל סעיפים שהכללתם בתקציב אינה מחלישה את הקשר בין הגירעון הנרשם להתפתחות החוב הציבורי ולמצבה הפיננסי של הממשלה.
 בנוסף לסקירת ההתפתחויות השוטפות ולסקירה הפיסקלית, סקירת ההתפתחויות כוללת ניתוח של ארבע סוגיות שכבר פורסם בשבועות האחרונים