האינפלציה צפויה להיכנס לתחום יעד יציבות המחירים רק ב-2016

סקירה שבועית של כלכלני לאומי
מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר נשאר ללא שינוי לעומת החודש הקודם. ירידות מחירים משמעותיות נרשמו בסעיפים הבאים: במחירי הירקות והפירות הטריים; במחירי הדלק עקב מגמת הירידה במחירי הנפט בעולם; במחירי המזון (14% מסל הצריכה של משקי הבית), זאת בהמשך למגמה בשנה האחרונה; ובסעיף ההארחה, נופש וטיולים עקב גורמי עונתיות. עליית מחירים משמעותית מבחינת תרומתה למדד הייתה במחירי ההלבשה והנעלה.

בסך הכל, בשנת 2014 ירד מדד המחירים לצרכן ב-0.2%, לעומת עליה של 1.8% ב-2013 וממוצע של 2.3% ב-10 השנים האחרונות. הירידה באינפלציה נבעה ממספר גורמים, ביניהם ירידת מחירי הנפט וסחורות אחרות בעולם, התגברות התחרות במספר מגזרים אשר קיבלה ביטוי בעיקר בירידת מחירי המזון והתקשורת, וירידה משמעותית של 9.3% במחירי הירקות והפירות (הירידה החדה ביותר מאז 2005) לאחר שבשנה הקודמת עלו המחירים בשיעור חד של 11.8%. הסעיף שבלט כלפי מעלה הוא סעיף הדיור, המתבסס בעיקר על מחירי שכר הדירה של חוזים מתחדשים, ומהווה כרבע מסל הצריכה של משקי הבית. סעיף הדיור עלה בשיעור של 3.1% ב-2014. במהלך המחצית השנייה של השנה שחלפה חלה האצה בקצב העלייה של סעיף זה בעקבות התגברות הציפיות בתקופה זו כי הממשלה עשויה להגביר את הפיקוח על שוק הדיור ולחוקק חוקים המגבילים את עליית מחירי שכר הדירה בשנים הקרובות. יתכן כי הערכות אלה ישפיעו על מחירי שכר הדירה גם במהלך 2015. יש לציין כי בנטרול סעיף הדיור, מדד המחירים לצרכן היה יורד בשיעור משמעותי יותר של 1.4%.

במבט קדימה, האינפלציה (כפי שהיא נמדדת על ידי שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן ב-12 החודשים האחרונים) צפויה להישאר שלילית במהלך המחצית הראשונה של השנה ולהתחיל לעלות אל מעל לרמת האפס במהלך המחצית השנייה. הגורמים העיקריים שיתמכו בעליית המדד בשנה הקרובה הם עליית סעיף הדיור, הפיחות בשער החליפין של השקל לעומת הדולר, שיעור האבטלה הנמוך והשיפור הצפוי בביקושים המקומיים. מצד שני, ירידת מחירי החשמל והמים, המשך מגמה של תחרות במספר מגזרים, וירידת מחירי הסחורות (כולל הנפט) עשויים למתן את קצב עליית המדד. אנו מעריכים כי שיעור האינפלציה השנתי ישוב לטווח יעד יציבות המחירים רק בתחילת 2016. בעקבות סביבת האינפלציה הנמוכה והצמיחה המתונה במשק, אנו מעריכים כי ריבית בנק ישראל תישאר ללא שינוי בעת הקרובה, ותחל לעלות לכל המוקדם לקראת סוף שנת 2015.

מחירי הדיור צפויים להמשיך לעלות ב-2015
על פי סקר מחירי הדירות, שלא נכלל במדד המחירים לצרכן, בחודשים אוקטובר-נובמבר חלה עליה של 0.2% במחירי הדירות ביחס לחודשים ספטמבר-אוקטובר. בסך הכל, בשנה האחרונה מחירי הדיור עלו ב-5.8%. בתרשים 3 ניתן לראות כי בשנה האחרונה חלה האטה בקצב העלייה השנתי של מחירי הדיור. לשם השוואה, קצב עליית מחירי הדיור השנתי היה 9% בחודש אפריל 2014. הסיבה העיקרית להתמתנות בשנה האחרונה נעוצה, ככל הנראה, במגמת הירידה בביקושים ששררה בשוק הדיור במחצית השנייה של 2013 ובמרבית החודשים בשנת 2014 בעקבות התגברות הציפיות של משקי הבית כי מחירי הדיור ירדו על רקע קידום ואישור של מספר תוכניות דיור על ידי הממשלה. אולם, במהלך הרביע השלישי של 2014, החלה עליה מחודשת בביקושים לדיור אשר נבעה, בין היתר, מירידה בציפיותיהם של משקי הבית לגבי הצלחתן של תוכניות הממשלה להוריד את מחירי הדיור, וכנראה שלסיומו של מבצע "צוק איתן" גם כן הייתה השפעה על הגידול בביקושים לדיור. בחודשים האחרונים רמת הביקושים הינה גבוהה באופן יחסי. בעקבות הגורמים שציינו אנו מעריכים כי רמת הביקושים תישאר גבוהה בטווח הקצר לפחות, וזאת לצד קצב התחלות בנייה נמוך ביחס לביקוש הטבעי לדיור בישראל. מסיבות אלה, אנו מעריכים כי מגמת ההאטה בקצב עליית מחירי הדיור תיבלם ומחירי הדיור ימשיכו לעלות השנה.

יציבות בייצור התעשייתי בחודשים האחרונים. ירידה בייצור בענפי הטכנולוגיה העילית
היצור התעשייתי בענפי התעשייה, הכרייה והחציבה ירד בחודש נובמבר ב-1% לעומת חודש אוקטובר. מדובר בירידה חודשית שנייה ברציפות (נתונים מנוכי עונתיות). בחינת הנתונים לפי קבוצות התעשייה השונות מעידה על אי אחידות בין הענפים השונים. בולטת במיוחד הירידה בפעילות הטכנולוגיה העילית בשלושת החודשים האחרונים. לעומת זאת, הנתונים בענפי התעשיות המסורתיות מעידים על שיפור בפעילות בחודשים האחרונים.

בסך הכל, כפי שניתן לראות בתרשים 4, נתוני המגמה מעידים על יציבות ביצור התעשייתי בשנתיים האחרונות. הפעילות תושפע בחודשים הקרובים הן מגורמים מקומיים (הריבית הנמוכה במשק, חוסר הוודאות הפוליטית עקב הבחירות לממשלה שיערכו בחודש מרץ, סיכונים גיאופוליטיים, רגולציה בענפים מסוימים) והן מגורמים חיצוניים. הגורמים החיצוניים שישפיעו על הפעילות בטווח הקצר הם ירידת מחירי הנפט והסחורות אחרות (משפר את מצבן הפיננסי של החברות), המגמה של שער החליפין של השקל לעומת סל המטבעות, והמצב הכלכלי של שותפות הסחר העיקריות של ישראל.

לפני מספר ימים פרסמה קרן המטבע הבינלאומית ("IMF") את תחזית הצמיחה המעודכנת לשנים 2015 ו-2016. ה-IMF הורידו את תחזית הצמיחה של הכלכלה העולמית כלפי מטה, תוך הורדת תחזיות צמיחה לחלק משותפות הסחר העיקריות של ישראל (למעט ארה"ב וספרד). בנוסף, ה-IMF עדכן את התחזית הסחר הבינלאומי כלפי מטה. למרות הפחתת התחזית, פעילות הסחר הבינלאומי עדיין צפויה לצמוח השנה בשיעור גבוה יותר ביחס לשנה שעברה (3.8% לעומת 3.1%, בהתאמה). הפחתת תחזיות הצמיחה של הכלכלה הגלובאלית, ובפרט של שותפות הסחר העיקריות של ישראל, עלולה להשפיע לשלילה על ציפיות העסקים ופעילות הייצור וההשקעות במהלך השנה.

המסחר הקמעונאי ממשיך לצמוח בעוד המסחר הסיטונאי שומר על יציבות
המסחר הסיטונאי והקמעונאי נותר יציב בחודש נובמבר לעומת החודש הקודם (נתונים מנוכי עונתיות). בחינת שני המדדים בנפרד מעידה על אי אחידות במגמות בין הפעילות הקמעונאית והסיטונאית. בתרשים 5 ניתן לראות כי המגמה במסחר הסיטונאי התייצבה בחודשים האחרונים. לעומת זאת, המסחר הקמעונאי נמצא במגמת עלייה רב שנתית. כידוע, המסחר הקמעונאי מורכב משני תחומי פעילות עיקריים, מסחר של מוצרים לצריכה שוטפת ומסחר במוצרי בני קיימא. מסחר של מוצרים לצריכה שוטפת מתאפיין בביקוש קשיח יחסית ואינו משתנה לאורך זמן באופן מהותי בעקבות שינויים במחזוריות הכלכלית. ואילו המסחר במוצרי בני קיימא מושפע ממחזוריות כלכלית. על פי נתוני המסחר הקמעונאי ונתוני הצריכה הפרטית בדו"ח החשבונאות הלאומית, השיפור בפעילות בעת האחרונה נבעה בעיקר מגידול בצריכה של מוצרים בני קיימא (גידול משמעותי בצריכה של כלי תחבורה וציוד חשמלי). התפתחות זו משקפת את החוסן של משקי הבית על רקע הגידול בערכו של תיק הנכסים של הציבור בשנים האחרונות ומגמת השיפור בשוק העבודה. להערכתנו, המגמה החיובית במסחר הקמעונאי צפויה להימשך גם ב-2015. אנו מעריכים כי הצריכה הפרטית תצמח בשיעור ריאלי של 3.6% השנה.