המגמה של התאוששות איטית והדרגתית ביצוא הסחורות צפויה להימשך ב-2015

בנק לאומי בסקירה שבועית
יצוא הסחורות של ישראל הסתכם בחודש דצמבר בכ-4,070 מיליוני דולרים בדומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים (נתונים מנוכי עונתיות, ללא אוניות, מטוסים ויהלומים). בחינת הנתונים בחודשים האחרונים מעידה על התאוששות הדרגתית ומתונה בפעילות, אשר נובעת, בין היתר, מהפיחות בשער החליפין של השקל לעומת סל המטבעות במהלך המחצית השניה של 2014, ומהמגמה החיובית בפעילות הכלכלית בקרב חלק משותפות הסחר העיקריות של ישראל. מנתוני סחר חוץ לפי ארצות (הנתון האחרון שפורסם מתייחס לחודש נובמבר 2014) ניתן לראות כי ההתאוששות ביצוא בחודשים האחרונים נובעת מגידול בביקושים לסחורות ישראליות מארה"ב וממדינות אסיה. מנגד, נמשכת הירידה ביצוא לאיחוד האירופי על רקע החולשה בפעילות הכלכלית שם.

בסך הכל, בכל שנת 2014 יצוא הסחורות (ללא אוניות, מטוסים ויהלומים) גדל ב-2.1%, במונחים דולריים נומינליים, לעומת גידול של 5.5% ב-2013. מדובר בקצב צמיחה מתון מאד ביחס לממוצע הרב שנתי (9% לשנה בשנים 2004-2013). הענפים הכלכליים המייצאים שבלטו בצמיחה במהלך השנה היו יצור מכונות ומוצרי מתכת, מוצרי הלבשה, גומי ופלסטיק ותרופות, זאת לאחר שבשנה הקודמת יצוא התרופות ירד בכ-7%. לעומת זאת, ענפי היצוא שהתאפיינו בירידה ב-2014 הם מחשבים וציוד רפואי ויצוא הכימיקלים, וזאת לאחר שענפים אלה צמחו בשנה הקודמת. יש לציין כי עיקר פעילות יצוא הכימיקלים של ישראל הינה ריכוזית וחלק גדול מן הפעילות מתמקד בתחום יצוא הדשנים (אשלג). במהלך המחצית השנייה של 2014 גדל הביקוש למוצרי אשלג ממדינות אסיה וצפון אמריקה. המגמה החיובית בצפון אמריקה ממושכת יותר ועשויה להימשך במידה והשיפור בפעילות הכלכלית בצפון אמריקה יימשך. המגמה החיובית ביצוא לאסיה עשויה להיתמך במגמות הדמוגרפיות והשיפור בפעילות הכלכלית וברמת החיים.

אנו מעריכים כי פעילות יצוא הסחורות של ישראל תגדל ב-2015 על רקע הערכות לשיפור במצב הכלכלי בקרב חלק מיעדי היצוא העיקריים של ישראל והפיחות הריאלי של השקל מול סל המטבעות, ובפרט מול הדולר בחודשים האחרונים. להערכתנו, יצוא הסחורות והשירותים של ישראל יעלה ב-2015 ב-4.8% לעומת אומדן של 0.6% ב-2014 (שיעורי שינוי במחירים קבועים).

עליה חדה ביבוא בחודש דצמבר עקב גידול משמעותי ביבוא של כלי רכב. הגירעון בסחר הסחורות ירד ברביע הרביעי

יבוא הסחורות הסתכם ב-4.6 מיליארד דולר בחודש דצמבר לעומת 3.9 מיליארד דולר בחודש הקודם וממוצע שנתי של 4.2 מיליארד דולר (נתון מנוכה עונתיות, ללא אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה). הגידול המשמעותי בחודש דצמבר נבע בעיקר מעליה חדה ביבוא של רכבים פרטיים ורכבים לצרכים עסקיים עקב התאמת נוסחת המיסוי הירוק בתחילת 2015 (442 מיליוני דולרים, כ-140%+). בסך הכל, חודש דצמבר היה חודש חריג והוא אינו משקף את המגמה בחודשים האחרונים אשר התאפיינה בהאטה בפעילות. במידה ונתוני היבוא של רכבים היו נותרים יציבים, אזי הייתה נרשמת ירידה ביבוא הכולל גם בחודש דצמבר.

בכל שנת 2014 הסתכם היבוא בכ-50 מיליארד דולר (ללא אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה). מדובר בעליה של 4.1% ביחס ל-2013. במבט קדימה, אנו מעריכים כי בשנת 2015 תחול התאוששות ביבוא של מוצרי השקעה וחומרי גלם בעקבות ההתאוששות הצפויה בהשקעות בבניה ובענפי המשק במהלך השנה הבאה. הגורמים אשר עשויים למתן את קצב הגידול ביבוא הם התחזקותו של הדולר ומטבעות נוספים אל מול השקל והירידה החדה במחירי הנפט.

עקב הפער הקיים בין היקף היצוא והיקף היבוא בחודש דצמבר 2014, נמדד גירעון גדול בסך של 548 מיליוני דולרים בחשבון הסחורות הבסיסי (ללא אוניות, מטוסים, יהלומים ודלק). עם זאת, בסך הכולל לרביע הרביעי של 2014 נמדד גירעון של 383 מיליוני דולרים – רביע שני ברציפות שבו חלה ירידה בגירעון. להערכתנו, הגירעון המסחרי עשוי לרדת ב-2015 לעומת 2014 בעקבות שיעור צמיחה גבוה יותר ביצוא לעומת היבוא. הירידה בגירעון הינה חיובית להתפתחויות התוצר ומצב החשבון השוטף במאזן התשלומים המתאפיין בעודף, דבר הממתן את הכוחות השונים הפועלים לפיחות השקל מול סל המטבעות.

הגירעון בתקציב ירד ב-2014. אי הוודאות סביב תקציב המדינה ב-2015 עלולה להכביד על פעילות ההשקעות בנכסים קבועים

בחודש דצמבר 2014 הסתכם הגירעון הממשלתי ב-15.5 מיליארד ₪. מדובר אמנם בגירעון גבוה, אך חודשי דצמבר נוטים להיות גבוהים יותר ביחס לשאר חודשי השנה בעקבות האצת קצב ההוצאה של משרדי הממשלה ובכלל זה ביצוע הוצאות שנדחו מחודשים קודמים, הקדמת הוצאות שתוכננו לשנה הפיסקאלית הבאה, ותשלומי העברה גבוהים יותר באופן יחסי. יחד עם זאת, יש לציין כי ב-2014 היקף הגירעון היה גבוה יותר ביחס לחודשי דצמבר בשנים קודמות, בעיקר עקב העברת כספים משמעותית למשרד הביטחון, בין היתר, לצורך כיסוי העלויות של מבצע "צוק איתן". בסך הכל, הגירעון בתקציב המדינה בשנת 2014 הסתכם ב-29.9 מיליארד ₪. מדובר בהיקף גירעון נמוך ביחס לגירעון שהיה אמור להיות לפי התקציב המקורי – 31.1 מיליארד ₪ – ובירידה ביחס להיקפי הגירעון בשנתיים הקודמות (ראה\י תרשים). התפתחות זו משקפת את מגמת השיפור והמשמעת הפיסקאלית בישראל בשנים האחרונות, הצפויה לבוא לידי ביטוי גם בירידה של היחס חוב/תוצר.

הירידה שחלה ב-2014 בגירעון נבעה בעיקר מהעודף בגביית המסים בסך של 4.4 מיליארד ₪. העודף בגביה נבע בחלקו מהכנסות בעלות אופי חד פעמי, ושינויי חקיקה שכללו את העלאת מסים (מס חברות וההשפעה השנתית של העלאת המע"מ באמצע 2013). בניכוי שינויי החקיקה והגביה מרווחים כלואים עלו ההכנסות ממסים בשיעור ריאלי של 5.1% ביחס לגביה בשנת 2013. מדובר בשיעור צמיחה מהיר יותר משיעור הצמיחה במשק. בהודעה לעיתונות של משרד האוצר נאמר כי הצמיחה המהירה יחסית בגביית המסים נבעה ממימוש מוגבר של רווחי הון והגברת מאמצי הגביה של רשות המסים.

כידוע, עקב פיזור הכנסת בחודש שעבר וההחלטה על הקדמת הבחירות לחודש מרץ, ההחלטה על תקציב המדינה לשנת 2015, אשר היה אמור להסתכם ב-389.4 מיליארד ₪, נדחתה. ככל הנראה התקציב יאושר מספר חודשים לאחר הבחירות לכנסת. עד אישור תקציב 2015, ההוצאה החודשית של הממשלה תהיה 1/12 מתוך תקציב 2014. בפרוטוקול הריבית לחודש ינואר ציין בנק ישראל כי המעבר לתקציב 1/12 לא יגביל את ביצוע התקציב ברוב חודשי 2015 ביחס להצעת התקציב שאושרה בממשלה, זאת מכיוון שהפדיון של חובות הממשלה ב-2015 צפוי להיות קטן יותר ביחס ל-2014. עם זאת ציין הבנק כי תהיה מגבלה על הוצאות לתוכניות חדשות עד אישור התקציב החדש. להערכתנו, אי-הוודאות הפוליטית עלולה למתן את מידת ההתאוששות של אמון הצרכנים והעסקים המקומיים בעת הקרובה, ולהשפיע גם על פעילות ההשקעות הריאליות על ידי זרים, דבר אשר עלול להכביד על הפעילות במשק, לפחות במחצית הראשונה של השנה.

מגמה לא אחידה בציפיות העסקים בחודש דצמבר. הרעה בציפיות העסקים בענף המלונאות

על פי סקר הערכת מגמות בעסקים, בחודש דצמבר חלה הטבה מסוימת במאזן הפעילות הכוללת (0.6%+). כלומר, מספר המנהלים שדיווחו על הטבה בפעילות היה באופן שולי גבוה יותר מאלו שדיווחו על הרעה בפעילות. בנוסף, בחינת הנתונים בחודשים האחרונים מעידה על התאוששות בציפיות העסקים מאז מבצע "צוק איתן". מגמת השיפור בולטת יותר בענפי השירותים ובמידה מסוימת גם בשוק הבינוי על רקע דחייה או ביטול של תוכנית הדיור של הממשלה (מע"מ 0 ותוכניות נוספות) ובעקבות העלייה בביקושים לדיור בעת האחרונה. גם בענפי התעשייה חלה הטבה בציפיות, בעיקר על רקע ציפיות העסקים כי תחול עליה בביקוש להזמנות ליצוא. לעומת זאת, בענף המלונאות חלה הרעה בציפיות העסקים וכעת הן נמוכות ביחס לחודשיים הקודמים זאת על רקע מספר הלינות הנמוך של תיירים ישראלים והערכות להרעה במספר לינות תיירים בשלושת החודשים הבאים על רקע התפתחויות גיאופוליטיות בעולם. בענף הקמעונאות חלה הרעה במאזן הפעילות ובציפיות העסקים לשינוי בהיקף המכירות בשלושת החודשים הבאים.

להערכתנו, ציפיות העסקים יושפעו בעת הקרובה מגורמים מנוגדים. מחד, היצואנים וחלק מהחברות התעשייתיות יושפעו לטובה מהפיחות בשער החליפין, הירידה במחירי הדלק והגידול בביקושים מחלק משותפות הסחר של ישראל. מנגד, אי הוודאות הפוליטית לצד העלייה בחלק ממחירי היבוא על רקע היחלשות השקל עשויה "להכביד" על ציפיות העסקים, בעיקר בעלי מרכיב יבוא גבוה, בעת הקרובה.