סיכום הדיון לקבלת החלטת הריבית לחודש אוקטובר 2014

דיווח לציבור על הדיונים המוניטריים שנערכו בבנק ישראל כדי להחליט על גובה הריבית לחודש אוקטובר 1014
הדיונים התקיימו ב-40 וב-44 בספטמבר 4102.

דברים כלליים
הוועדה המוניטרית קובעת את הריבית החודשית בתהליך שכולל שני דיונים – בפורום רחב ובפורום מצומצם.

בפורום הרחב מוצגים תנאי הרקע הכלכליים הרלוונטיים להחלטה: ההתפתחויות במשק הישראלי –בצד הריאלי ובצד הפיננסי-מוניטרי – וההתפתחויות בכלכלה העולמית. בדיון זה משתתפים חברי הוועדה המוניטרית, נציגים בכירים מחטיבות הבנק השונות, וכלכלנים מהחטיבות הכלכליות (המחקר והשווקים) שמכינים ומציגים את החומר לדיון. הנתונים, האומדנים וההערכות המובאים במסמך זה הם אלו שהיו קיימים במועד ההחלטה על הריבית.

בפורום המצומצם משתתפים חברי הוועדה המוניטרית ומנהל חטיבת השווקים, ובמסגרתו מציגים מנהלי חטיבות המחקר והשווקים את המלצותיהם לגבי הריבית. לאחר מכן מתנהל דיון חופשי ובסופו מקיימים הצבעה על גובה הריבית. לפי סעיף 01 (ג) לחוק בנק ישראל, התש"ע-2014, ההחלטה על הריבית מתקבלת ברוב קולות של חברי הוועדה המשתתפים בהצבעה. במקרה שהקולות שקולים יש ליושבת ראש הוועדה (הנגידה) קול נוסף.

א. מצב המשק
1. ההתפתחויות במשק – הצד הריאלי

הנתונים שנוספו החודש לגבי הפעילות הריאלית ביססו את ההערכה שהפעילות התמתנה ברבעון השני, ואינדיקטורים חודשיים מצביעים על התמתנות נוספת ברבעון השלישי, בין השאר על רקע מבצע "צוק איתן". באומדן השני לנתוני החשבונאות הלאומית לרבעון השני עודכן כלפי מטה הנתון של צמיחת התוצר, מ-%0.1 ל-%0.1 (במונחים שנתיים, מנוכה עונתיות), בעיקר כתוצאה מהתכווצות של %04.4 ביצוא הסחורות (ללא יהלומים וחברות הזנק, לעומת %01.0 באומדן הראשון).

העודף בחשבון השוטף הצטמצם ברבעון השני ל-4.4 מיליארדי דולרים (לעומת 6.6 מיליארדים ברבעון הראשון), בעיקר כתוצאה מהגידול בגירעון בחשבון הסחורות, שקוזז בחלקו על ידי גידול בעודף בחשבון השירותים.
נתונים ראשוניים מסקר החברות לרבעון השלישי מלמדים כי מאזן הנטו הוסיף לרדת, והירידה מקיפה את רוב הענפים. ביצוא הסחורות חלה באוגוסט ירידה של %1.1 (במונחים דולריים, ללא או"מ ויהלומים), ומסתמנת בו מגמת ירידה לעומת הרבעון השני.

ביצוא השירותים
נרשמה ברבעון השני יציבות ביחס לרבעון הראשון. יבוא הסחורות (ללא או"מ, יהלומים וחומרי
אנרגיה) עלה באוגוסט ב-%0, וביולי-אוגוסט מסתמנת בו יציבות לעומת הרבעון השני.
ביולי-אוגוסט נרשמה ירידה חדה של %61.1 במספר כניסות התיירים ביחס לרביע השני (מנוכה עונתיות).
המדד המשולב למצב המשק נותר באוגוסט ללא שינוי, והוא הושפע לרעה בעיקר מהירידות במדדי יצוא בנק ישראל - סיכום דיוני הריבית לחודש אוקטובר 2014.

הסחורות והשירותים (כולל התיירות) לאוגוסט, וכן מהירידות במדד הפדיון של ענף המסחר ובמדד הייצור התעשייתי ליולי. הרכישות בכרטיסי אשראי ירדו ביולי ב-%1.6. גם החודש לא ניכרת ירידה במדדי אמון הצרכנים השונים למרות הלחימה בדרום. מדד מנהלי הרכש הוסיף לרדת החודש והגיע לרמה של 24.6 נק' בלבד. מדד האקלים, המבוסס על סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס, נערך בעיצומו של מבצע "צוק איתן", והוא מבטא קצב צמיחה נמוך, של %1.06, לאחר שבחודשים האחרונים הוא ביטא קצב של %1.00 עד %1.41.

שוק העבודה

סקר כוח האדם לחודש אוגוסט מצביע על כך שבקרב גילי העבודה העיקריים (62-41) חלה עלייה קלה בשיעורי ההשתתפות (%10.6 לעומת %10.0 ביולי) ושיעור התעסוקה נותר ללא שינוי (%11.0). מתחילת השנה מסתמנת יציבות באינדיקטורים אלו. שיעור האבטלה בגילים אלו עלה באוגוסט (%1.4 לעומת %1.1 ביולי), ושיעור האבטלה הכללי עלה בשיעור דומה, ל-%6.2. במספר משרות השכיר לא נרשם גידול מתחילת השנה, אך במגזר העסקי נרשמה ירידה קלה. לעומת אלו, אינדיקטורים אחרים מצביעים על המשך היציבות בשוק העבודה: תקבולי מס הבריאות, המהווים אינדיקציה לסך תשלומי השכר במשק, היו גבוהים (נומינלית) ביולי-אוגוסט ב-%2.1 לעומת התקופה המקבילה אשתקד. השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו ברבעון השני ב-%1.14 וב-%1.66, בהתאמה, יחסית לרבעון הראשון (נתונים מנוכי עונתיות).

נתוני תקציב הממשלה
הגירעון בפעילות המקומית של הממשלה (ללא אשראי נטו) הסתכם בינואר-אוגוסט בכ-6.0 מיליארדי ש"ח, והוא נמוך בכ-6.0 מיליארדי ש"ח מהתוואי העונתי העקבי עם עמידה ביעד הגירעון ל-2014. זאת מפני שמתחילת השנה ההוצאה המקומית (ללא אשראי) נמוכה בכ-1.2 מיליארדי ש"ח מזו התואמת את התוואי העונתי. עם זאת, בהמשך השנה צפויה האצה בהוצאות בשל התוספת שתינתן לתקציב הביטחון בגין עלויות "צוק איתן", ובשל עלויותיהם של הסדרים שהממשלה ערכה עם גופים שנקלעו לקשיים בעקבות הלחימה, או עם גופים שמיישמים רפורמות. ההכנסות המקומיות מתחילת השנה נמוכות בכ-0.1 מיליארד ש"ח מהתוואי העונתי.
גביית המסים באוגוסט עלתה ריאלית בכ-20.6 אחוזים, בהשוואה לאוגוסט אשתקד, וכוללת תשלומי מסים של עסקים בדרום, בסך של כ-211 מיליוני ש"ח, שנדחו מיולי בשל מבצע "צוק איתן": בניכוי ההשפעה של דחיית המסים מיולי סך גביית המסים עלתה ריאלית בכ-40.2 אחוזים.

1. ההתפתחויות במשק – הצד הנומינלי
האינפלציה
מדד המחירים לצרכן ירד באוגוסט ב-%1.0, בניגוד לתחזיות החזאים, שצפו בממוצע עלייה של %1.4. עליות משמעותיות נרשמו בסעיף הפירות והירקות, בסעיף הדיור, ובסעיף התרבות ובידור; ירידות משמעותיות נרשמו בסעיף ההלבשה וההנעלה ובסעיף התחבורה והתקשורת. ב-04 החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה אפסית, לעומת אינפלציה של %1.6 ב-04 החודשים שהסתיימו ביולי.

הרכיבים המייצגים את המוצרים הסחירים במדד ירדו ב-04 החודשים האחרונים ב-%4.1; מנגד,
בקצב עלייתם של מחירי המוצרים הבלתי סחירים נרשמה עלייה קלה: הם עלו ב-%0.4, לעומת %.0 בחודש הקודם. בנק ישראל - סיכום דיוני הריבית לחודש אוקטובר 2014.

הציפיות והתחזיות לאינפלציה ולריבית
הציפיות משוק ההון (מנוכות עונתיות) לאינפלציה לשנה הקרובה נותרו החודש ברמה של %0.0, סמוך לגבול התחתון של יעד האינפלציה, והציפיות לשנתיים ירדו קלות, לרמה של %0.6. תחזיות החזאים ל-04 המדדים הקרובים נותרו ברמה של %0.0. בציפיות הנגזרות מהריביות הפנימיות של הבנקים ל- 04 המדדים הבאים נמשכה ירידה, מ-%1.1 בחודש הקודם ל-%1.1 החודש. הציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים המשיכו לרדת החודש, בכ-6 נ.ב בממוצע, בהמשך לירידה המתמשכת שנראית בהן מאז פרסום מדד אפריל. לאחר שהפחתתה של ריבית בנק ישראל בחודש הקודם הפתיעה את השווקים, לא צפויה הפחתה נוספת בריבית בחודשים הקרובים, הן על פי החזאים והן על פי המידע
העולה מעקומי המק"מ והתלבור.