כלכלני לאומי: "יעד הגירעון לשנת 2015 צפוי להתעדכן כלפי מעלה על רקע ההאטה בפעילות במשק והשלכות מבצע צוק איתן"

נמשכת ההרעה בפעילות העסקית. ירידה בציפיות העסקים במרבית הענפים
סקר הערכת מגמות בעסקים הנערך מדי חודש על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מלמד כי בחודש אוגוסט נרשמה הערכת מנהלים שלילית במאזן הפעילות (מאזן שלילי של 8.6-). כלומר, יותר מנהלים דיווחו על הרעה בפעילות לעומת מנהלים שדיווחו על הטבה בפעילות. בנוסף, יש לציין כי בחודש אוגוסט חל גידול בפער בין מספר המנהלים שדיווחו על הרעה בפעילות ובין אלה שדיווחו על הטבה ביחס לחודש יולי, וזאת חודש שני ברציפות. נתונים אלה אינם מפתיעים לאור ההחרפה במצב הביטחוני בחודשים יולי-אוגוסט על רקע מבצע "צוק איתן". יש לציין כי הערכת המנהלים השלילית בחודש אוגוסט חלה בכלל הענפים, כאשר בענף המלונאות נמדדה הירידה החדה ביותר (ראה\י תרשים). הערכות אלה קיבלו ביטוי גם בנתוני כניסות התיירים לישראל דרך האוויר בחודשים יולי-אוגוסט. בחודשים אלה (במהלך תקופת מבצע "צוק איתן") נכנסו במצטבר כ-317 אלף תיירים לישראל דרך האוויר (נתונים מנוכי עונתיות). מדובר בירידה של כ-36% ביחס למספר התיירים שנכנסו לישראל בחודשים מאי-יוני, וירידה של כ-27% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. בציפיות המנהלים לגבי שינוי במספר לינות ישראלים בשלושת החודשים הבאים חלה הרעה לעומת הציפיות בחודש הקודם, ואילו הערכת המנהלים לגבי מספר לינות תיירים מחו"ל הינה פחות גרועה ביחס לחודש יולי.

11 כלכלני לאומי: יעד הגירעון לשנת 2015 צפוי להתעדכן כלפי מעלה על רקע ההאטה בפעילות במשק והשלכות מבצע צוק איתן

הרעה משמעותית חלה גם בהערכות המנהלים בענפי המסחר הקמעונאי, והרעה מתונה יותר חלה בענפי השירותים, בין היתר, על רקע הירידה בביקוש למוצרים בני קיימא, הלבשה, לשירותי אוכל (מסעדות וכד'), אירוח, תרבות ופנאי. ההרעה בענפי המסחר הקמעונאי והשירותים צפויה לקבל ביטוי בהאטה בקצב התרחבות בצריכה הפרטית ברביע השלישי של השנה. בענף התעשייה נמשכה מגמת הירידה בהערכות המנהלים על רקע הירידה בהיקף ההזמנות לשוק המקומי וליצוא בחודשים האחרונים. בענף הבינוי, לא חלה הרעה משמעותית נוספת בהערכות המנהלים בחודש אוגוסט ביחס לחודש יולי (9.6- באוגוסט לעומת 9.2- ביולי). בציפיות לשינויים בשלושת החודשים הבאים חלה הרעה בהערכת המנהלים לגבי השינוי בהיקף הפעילות השוטפת של החברה ובמספר המועסקים, וזאת, בין היתר, עקב הקיפאון בשוק הבנייה על רקע חוסר הוודאות בקרב יזמי נדל"ן לגבי החלטות הממשלה בנושא תוכניות הדיור השונות. בעקבות כך, נמשכת מגמת הירידה בהיקף התחלות הבניה בעת האחרונה (ראה\י הרחבה בנושא בסקירתנו מה-03.09.2014).

לסיכום, על פי הערכות המנהלים מגמת ההאטה בפעילות הכלכלית צפויה להימשך בחודשים הקרובים ושוק העבודה ימשיך "לסבול" מרפיון בהמשך למגמה בחודשים האחרונים.

בחודש אוגוסט נמדד גירעון בתקציב הממשלה (לא כולל מתן אשראי) בסך של 1.9 מיליארד ₪. מדובר בגירעון נמוך לעומת הגירעונות שהיו בחודשי אוגוסט בשנים האחרונות. הגירעון הנמוך נבע מגביית מסים גבוהה יחסית אשר נבעה, בין היתר, מהפרשי עיתוי בעקבות מבצע צוק איתן לאחר שניתנה לתושבי הדרום אורכה לשלם את תשלומי מע"מ ומס הכנסה בחודש אוגוסט במקום בחודש יולי, ומעליה משמעותית בגביית מסים מעצמאיים (עליה שנתית של 47.4%) אשר נבעה ממספר מקרים של הכנסות מרווחי הון. מכיוון שגביית המסים הושפעה החודש מגורמים חד פעמיים, יש להתייחס לנתוני הגבייה המצטברים מתחילת השנה. הכנסות המדינה ממסים בחודשים ינואר-אוגוסט גדלו בשיעור ב-6.2% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. יש לציין כי שיעור הגידול המצטבר בהכנסות ממסים נמצא במגמת ירידה מתחילת השנה. מגמה זו צפויה להימשך על רקע מגמת ההאטה בפעילות הכלכלית במשק והשפעות מבצע צוק איתן. יחד עם זאת, עדיין קיים עודף בסך של 3.6 מיליארד ₪ שנצבר בגביית המסים מתחילת השנה, בזכות הגבייה הגבוהה בתחילת 2014, בחלקה בשל הכנסה בעלת אופי חד פעמי.

בצד ההוצאות, חלה ירידה בהוצאות משרדי הממשלה בחודש אוגוסט לעומת חודש יולי, לאחר שבחודש הקודם הוחלט על הקדמת תשלומים לספקים ולרשויות בדרום הארץ עקב הקיפאון בפעילות העסקית באזור הדרום על רקע מבצע צוק איתן. יש לציין כי הוצאות מערכת הביטחון בחודשים ינואר-אוגוסט ירדו ב-1.5% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, וזאת לעומת תכנון תקציבי לירידה בשיעור של 7%. ההוצאות על ביטחון עשויות לעלות בהמשך השנה.

בסך הכל, הגירעון שהצטבר בחודשים ינואר-אוגוסט הסתכם ב-8.4 מיליארד ₪. מדובר בגירעון נמוך ביחס לגירעונות בתקופות מקבילות בשנים האחרונות (ראה\י תרשים). הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים ירד בחודש אוגוסט לעומת חודש יולי (28.4 מיליארד ₪ לעומת 29.1 מיליארד ₪). על פי אומדני משרד האוצר, הגירעון המצטבר מהווה 2.6% ביחס לתמ"ג, מעט נמוך יותר מיעד הגירעון ל-2014. להערכתנו, שיעור הגירעון ביחס לתוצר עלול להיות גבוה יותר מהיעד המקורי לאור מגמת ההאטה בפעילות הכלכלית עוד בטרם החל מבצע צוק איתן, הפגיעה בגביית המסים בעקבות הירידה בפעילות בתקופת הלחימה, העלייה הצפויה בהוצאות מערכת הביטחון, וחרף העודף המתון בגביית המסים מתחילת השנה.

באשר ליעד הגירעון ב-2015, טרם נתקבלו החלטות באשר לשינויים הצפויים בהיקפו (היעד הנוכחי הוא 2.5% תוצר) להערכתנו, הסבירות לעמוד ביעד הגירעון המקורי לשנת 2015 הינה נמוכה ולכן ניתן לצפות כי היעד יעודכן כלפי מעלה, תוך הסכמה בין קובעי המדיניות, תקציבית ומוניטרית, על שיעורו.

גורמים מנוגדים ימשיכו להשפיע על שער החליפין של השקל בטווח הקצר

ההשקעות הישירות במשק במט"ח על ידי זרים ("FDI") הסתכמו בכ-670 מיליוני דולרים בחודש יולי (הנתונים החודשיים כוללים דיווחים ממערכת הבנקאות בלבד והינם חלקיים), לעומת מיליארד דולר בממוצע בשלושת החודשים הקודמים. אמנם מדובר בירידה בהיקף ההשקעות לעומת החודשים הקודמים, אך מדובר בנתונים חלקיים ובהסתכלות ארוכת טווח, היקף הפעילות נותר גבוה. בסך הכל, מתחילת השנה הסתכמה פעילות ה-FDI בכ-6.6 מיליארד דולר, משקף קצב שנתי גבוה בראיה היסטורית של כ-11.3 מיליארד דולר בשנה (ראה\י תרשים). מהודעת בנק ישראל עולה כי עיקר פעילות ההשקעות הישירות התרכזה בענף ההייטק, בדומה למגמה בשנים האחרונות.

בנוסף, ההשקעות הפיננסיות של זרים בניירות ערך ישראלים היו קטנות בחודש יולי. אולם, מנתונים ראשוניים לחודש אוגוסט עולה כי תושבי חוץ השקיעו 1.2 מיליארדי דולרים באג"ח ממשלתיות וכ-560 מיליוני דולרים במק"מ. מדובר בהיקף השקעה חריג ביחס לחודשים הקודמים. היקף ההשקעות בחודשים ינואר-יולי משקף קצב שנתי של כ-5 מיליארד דולר, גבוה ביחס לשנים הקודמות. המגמה החיובית בפעילות ה-FDI והגידול בהיקף ההשקעות הפיננסיות יחד עם העודף בחשבון השוטף במאזן התשלומים, ימשיכו להוות גורמים התומכים בעוצמת השקל ביחס לסל המטבעות בטווח הארוך.

לעומת זאת, ישנם מספר גורמים אשר ממתנים את הלחצים התומכים בתיסוף השקל, ביניהם: עליה צפויה בגירעון בתקציב; העלייה בסיכונים הגיאופוליטיים סביב גבולות ישראל, היציאה ההדרגתית של ארה"ב מהמדיניות המרחיבה; עליה בגירעון המסחרי; והמשך מגמת תנועות ההון הפיננסיות היוצאות. מתחילת השנה הסתכמו ההשקעות הפיננסיות של ישראלים בחו"ל בהיקף של 9.6 מיליארד דולר, גבוה מהיקף ההשקעות הפיננסיות ע"י ישראלים בכל שנת 2013 (9.4 מיליארד דולר). מגמה זו עשויה להימשך על רקע השיפור בפעילות הכלכלית בארה"ב ובמדינות נוספות בעולם, וזאת לעומת האטה בפעילות הכלכלית בישראל ועליה בסיכונים הגאו-פוליטיים. אם מגמה זו תימשך והיקף הגידור המטבעי יקטן, תהיה לכך השפעה ממתנת על השקל בטווח הקצר.