ירידה חדה ברווח הנקי של כיל ברבעון השני של 2014

ירידה במחירי המכירה ורישום הפרשה חד פעמית לתמלוגים הובילו לרווח נקי של כ- 67 מיליון דולר לעומת 316 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
בנטרול הוצאות חד פעמיות הסתכם הרווח הנקי בכ- 214 מיליון דולר.

- כיל דשנים: תוצאות המגזר הושפעו בעיקר מירידה במחירי המכירה לעומת התקופה המקבילה אשתקד ומהשביתה ברותם אמפרט שהשפיעה על כמויות המכירה של דשני פוספט. ניכרת דרישה מוגברת לאשלג ודשני פוספט.

- כיל מוצרים תעשייתיים: גידול בביקושים בחלק משוקי מעכבי הבעירה לצד ביקושים חזקים בשוק התמיסות הצלולות וגידול בתחום הביוצידים והמוצרים לניטרול פליטות כספית. התוצאות הושפעו ממחירי ברום נמוכים באירופה ובהודו.

- כיל מוצרי תכלית: גידול בפעילות תחום המזון בעקבות רכישת Hagesud ועליית מחירים מתונה במונחים דולריים תרמו להכנסות המגזר. התוצאות הושפעו גם מעיכוב זמני באספקת מוצרים מבוססי פוספט כתוצאה מהשביתה ברותם. המחירים התייצבו ברמה מעט גבוהה יותר.

- ברבעון השני רשמה כיל הוצאה חד פעמית של כ- 149 מיליון דולר לפני מימון והשפעות מס הנובעת מהחלטת הבוררות בעניין התמלוגים עבור תקופות עבר; בנוסף להוצאה חד פעמית של 15 מיליון דולר בגין השביתה ברותם.

- במסגרת אסטרטגיית החברה "הצעד הבא קדימה" כיל מוציאה לפועל תוכניות ייעול ואינטגרציה של תהליכים גלובאליים, וכן תוכניות לשיפור עלויות ייצור. במסגרת זו צופה החברה כי פעולות אלו יביאו, בסוף שנת 2016, לחיסכון של כ- 350 מיליון דולר במונחים שנתיים, לעומת שנת 2013.

- החלטת דירקטוריון כיל ביחס למסקנות הביניים של וועדת ששינסקי השנייה: להמשיך הקפאת השקעות חדשות בישראל; לבטל השקעות צפויות שכבר אושרו בהיקף של 750 מיליון דולר; לבחון את כדאיותן של תוכניות השקעה נוספות בהיקף של מיליארד דולר; לפתח תוכנית להבטחת רווחיות כל הפעילות וקווי הייצור בישראל; למצוא דרכים לצמצום עלויות; לנקוט בצעדים משפטיים על מנת לשמור על זכויות החברה.

מכירות כיל ברבעון השני הסתכמו בכ- 1.54 מיליארד דולר לעומת 1.77 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון נובע בעיקר מירידה במחירי ובכמויות המכירה.

הרווח הגולמי ברבעון השני הסתכם בכ- 542 מיליון דולר לעומת 718 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח התפעולי ברבעון השני הסתכם בכ- 78 מיליון דולר לעומת 393 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. בנטרול השפעות חד פעמיות - בעיקר הפרשה בגין החלטת הבוררות בעניין תמלוגי עבר ועלויות בגין שביתה ברותם - הסתכם הרווח התפעולי בכ- 243 מיליון דולר.

הרווח הנקי ברבעון השני הסתכם בכ- 67 מיליון דולר לעומת 316 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. בנטרול הוצאות חד פעמית הסתכם הרווח הנקי בכ- 214 מיליון דולר.


החלטות דירקטוריון כיל ביחס לוועדת ששינסקי:

ביום 17 ביולי 2014 הגישה החברה את עמדתה בכתב לטיוטת מסקנות ועדת שישינסקי (לבחינת המיסוי על משאבי הטבע) ("המלצות הביניים של הועדה") וביום 4 באוגוסט 2014 הציגה החברה לועדה את עמדתה בעל-פה, אשר עיקריה כדלקמן:

– הועדה שגתה בחישוב בסיס הנכסים של כיל ובקביעת שיעור התשואה הנורמטיבי על בסיס נכסים זה לצורך קביעת בסיס המס ממנו נגזרים "רווחי היתר". בגין שתי שגיאות מרכזיות אלו יוטל מס משאבי הטבע לא רק על "רווחי יתר";

– מודל המיסוי המוצע נבחן ויושם על בסיס נתוני כיל ביחס לפעילות הפקת האשלג מים המלח. אלא, שכיל אינה רק "אשלג" ועל הועדה להתייחס בנפרד לכל אחד ממשאבי הטבע שמפיקה כיל מעבר לאשלג – ברום, מגנזיום ופוספט ולקיים בחינה יסודית של המאפיינים הייחודיים של כל מגזר פעילות;

– המלצות הועדה אינן עולות בקנה אחד עם העקרונות והיעדים שהוגדרו על-ידי הועדה והנחו אותה בעבודתה. כך למשל, שיעור המס השולי על "רווחי יתר" יהיה גבוה "בפועל" ממה שהועדה מתכוונת להטיל; חלקה של המדינה היה גבוה בפועל ממה שהועדה התכוונה שיהיה; נטל המס גדל כאשר מחירי המחצבים יורדים, ולכן ההסדר הפיסקאלי המוצע רגרסיבי, למרות שהועדה מתכננת שיהיה פרוגרסיבי; נטל המס הממוצע על כיל גבוה ביותר וחורג מהותית מהמקובל בעולם; ההמלצות אינן ניטראליות, והן מחייבות את כיל לבחינה מחודשת של כל השקעותיה בישראל, ולמצער הסטת השקעות מתוכננות מישראל אל מחוצה לה;

– בצד התועלות שצומחות, לכאורה, מהמלצות הועדה, המלצות הוועדה יגרמו שורת נזקים ובהם פגיעה בתמ"ג ובייצוא; פגיעה קשה בכלכלת הנגב; פגיעה תעסוקתית קשה בתושבי הנגב; ירידה בגביית מסים אחרים; עלייה בהוצאות המדינה, ועוד;

– הועדה לא לקחה בחשבון שהמדינה כבר ביצעה שורה של מהלכים אשר הגדילו את חלקה ברווחי כיל והעמידו אותו על השיעור המקובל בעולם, ובהם, בין היתר, התיקון לחוק עידוד השקעות הון; הטלת עיקר עלויות הגנת מלונות ים המלח על כיל; העלאת שיעור התמלוגים המשולמים בגין מכירת אשלג והרחבת בסיס התמלוגים גם למוצרי המשך בעקבות בוררות התמלוגים;

– המלצות הועדה משמען בהכרח הפרת הסכמים שהמדינה חתומה עליהם, ובכלל זאת, שטר הזיכיון הקובע את התמורה שעל כיל לשלם למדינה עד לשנת 2030 והסכם קציר ים המלח;חוק שיעגן את המלצות הועדה יחשב כבלתי חוקתי.

לאור כל זאת, בדעת החברה, בסיוע יועציה המשפטיים, לנקוט הליכים המשפטיים הדרושים על מנת לשמור על זכויותיה.

ביום 6 באוגוסט 2014 דן דירקטוריון החברה בהשפעת המלצות הביניים של הועדה ופסק הבוררים החלקי בבוררות התמלוגים ("בוררות התמלוגים") וכן בצורך לבצע תכניות חיסכון והתייעלות, ועיקר החלטותיו הינן כמפורט להלן:

– להערכת החברה, אילו חושבה השפעת המלצות הביניים של הועדה והשפעת פסק הבוררים החלקי בבוררות התמלוגים, על הרווח הנקי של החברה לשנת 2013 (וכאמור, המלצות הוועדה אינן צפויות לחול על רווחי החברה לשנה זו), היה הרווח הנקי של החברה קטן בסך של כ-160 מיליון דולר. השפעת המלצות הביניים של הועדה ובוררות התמלוגים על הרווח הנקי, כאמור, חושבה בהינתן בסיס נתוני המחירים ומבנה העלויות כפי שהיו בשנת 2013, בהינתן בחינת השלכות המלצות הביניים על חברת הברום ותרכובות ברום במאוחד, בהינתן מס חברות אפקטיבי בשיעור של 26.5%, ובהינתן סכומי התמלוגים הנוספים שיהיה על החברה לשלם. סכום ההשפעה בפועל, בשנים בהן צפויה לחול השפעת המלצות הועדה, כאמור, עשוי להיות שונה, לרבות באופן מהותי, וזאת לאור שינויים אפשריים במחירים שישררו בשוק, במבנה העלויות של החברה, בשיעור מס החברות, במתודולוגיה שבה תנקוט הועדה לחישוב שיעור המס, בשינויים ככל שיהיו, בהמלצות הועדה הסופיות ביחס להמלצות הביניים והתוצאות הסופיות של בוררות התמלוגים. יובהר, כי המלצות הביניים של הועדה, יכול שישתנו, לרבות מהותית, בכל עת לאורך התהליך עד לעיגונן הסופי בחקיקה. עוד יובהר, כי על אף שהמלצות הועדה, ככל שיעוגנו בחקיקה, צפויות לחול על החברה הבת מפעלי ים המלח בע"מ, רק החל מתחילת שנת 2017, ייתכן כי המלצות הועדה יוחלו על פעילות הפוספט והברום של החברה במועד מוקדם יותר;

– להמשיך את הקפאת השקעות החברה בישראל שאושרו במסגרת התכניות לטווח ארוך ולבחון מחדש את הכדאיות של כל השקעה בנפרד. נכון למועד הדיווח, לגבי השקעות צפויות, כאמור, בהיקף של כ-750 מיליוני דולרים, החליטה החברה לבטל השקעות שכבר אושרו במועד פרסום המלצות הביניים של הועדה ו/או לא להביאן לאישור ספציפי, וזאת כל עוד צפוי יישום המלצות הביניים של הועדה. החברה ממשיכה לבחון את השפעת יישום המלצת הביניים של הועדה ובוררות התמלוגים על תכניות השקעה נוספות שכלולות בתכניות לטווח ארוך בהיקף של כ-1 מיליארד דולר;

– להמשיך את בחינת ביצוען של יוזמות התייעלות ואת האפשרות לפעול להאצתן;

– להמשיך לפעול למימוש אסטרטגיית כיל להרחבת הפעילות בשווקים גיאוגרפים אטרקטיביים יותר ובמידת הצורך להסיט כספים שתוכננו להשקעות בישראל לצורך ביצוע רכישות ו/או השקעות בשווקים אלו;

– לבחון את הכדאיות הכלכלית שבהמשך ייצור מוצרים מסוימים, ובכללם המגנזיום המתכתי, תרכובות ברום ומוצרי המשך של פוספטים. בחינת הכדאיות הכלכלית תכלול, בין היתר, את האפשרות לחדול מייצור מוצרים מסוימים ו/או לפעול להוזלת עלויות הייצור של מוצרים אלו, לרבות בדרך של שיתופי פעולה פוטנציאלים.

לפרטים נוספים ראה באור 23(ג)(4)(ו) בדוחות הכספיים לשנת 2013, דיווחים מיידיים מיום 18 במאי 2014 (מס' אסמכתא: 2014-01-066738); מיום 19 במאי 2014 (מס' אסמכתא: 2014-01-067671) ומיום 27 במאי 2014 (מס' אסמכתא: 2014-01-074112).



סיכום פעילות במגזרים:
כיל דשנים:
מכירות ברבעון השני ובמחצית הראשונה:
היקף המכירות ברבעון השני הסתכם בכ- 821 מיליון דולר לעומת 1,072 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון נובע בעיקר מירידה במחירי המכירה וכן מקיטון בכמויות המכירה.
היקף המכירות במחצית הראשונה הסתכם בכ- 1.75 מיליארד דולר לעומת 2.08 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

הרווח התפעולי ברבעון השני ובמחצית הראשונה:
הרווח התפעולי ברבעון השני הסתכם בכ- 151 מיליון דולר לעומת 306 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הירידה נובעת בעיקר מירידה במחירי המכירה, מקיטון בכמויות, ומהשפעת השביתה ברותם אמפרט נגב שקוזזה חלקית ע"י קיטון בעלויות התפעול.
הרווח התפעולי במחצית הראשונה הסתכם בכ- 331 מיליון דולר לעומת 599 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

אשלג:
ברבעון השני מכרה כיל דשנים 1.25 מיליון טון אשלג ללקוחות חיצוניים, קיטון לעומת 1.29 מיליון טון ברבעון המקביל אשתקד. במחצית הראשונה כיל דשנים מכרה 2.65 מיליון טון, גידול של כ- 100,000 טון בהשוואה למחצית הראשונה אשתקד, בעיקר עקב גידול בכמויות המכירה לסין ואירופה.

דשנים ופוספטים:
במחצית הראשונה של השנה נמכרו 376 אלפי טון דשני פוספט לעומת 490 אלפי טון ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון חל בעיקר עקב ירידה בכמויות המכירה לברזיל, עקב ירידה בכמות המיוצרת בשל השפעת השביתה ברותם אמפרט.

התפתחויות מרכזיות בכיל דשנים ומגמות בשוקי הדשנים בעולם:

הרחבת פעילות בספרד: כיל נמצאת בעיצומו של פרויקט "פניקס 1", בעלות של כ- 175 מיליון אירו, לייעול והרחבת ייצור האשלג במכרה האשלג שבסוריה - קטלוניה, ספרד, תוצר לוואי של הרחבת ייצור האשלג הוא הגדלת כמות המלח שייכרה. בחודש יולי 2014 חתמה כיל על מזכר הבנות לא מחייב עם החברה ההולנדית אקצו נובל לשיתוף פעולה ארוך טווח לייצור 1.5 מיליון טון מלח ואקום באיכות גבוהה, ו- 50 אלף טון אשלג לבן.

השקעה באנגליה: בחודש אפריל חברת CPL Cleveland Potash Ltd.)), שבבעלות כיל דשנים המפיקה אשלג באנגליה, הודיעה על יישום תוכנית השקעה בהיקף 38 מיליון ליש"ט להרחבת הכרייה וכושר הייצור של הפוליסולפט (Polysulphate ©) מ- 130 אלף טון בשנה כיום לכ- 600 אלף טון בשנה. במקביל, ממשלת בריטניה אישרה מתן מענק בגובה של 4.9 מיליון ליש"ט להרחבת הפרויקט.


חוזי אשלג בסין: במסגרת הסכמי מסגרת עם לקוחותיה בסין למכירת 3.3 מיליון טון אשלג, שנחתמו בתחילת שנת 2013, חתמה כיל דשנים בינואר- פברואר 2014 על הסכמים לאספקת אשלג במהלך המחצית הראשונה של שנת 2014, בהיקף דומה לחוזים שנחתמו עם לקוחותיה למחצית הראשונה של שנת 2013. החוזים נחתמו במחיר 305 דולר לטון CFR המהווים ירידת מחיר של כ- 95 דולר לטון CFR לעומת החוזים שנחתמו בשנת 2013. ייבוא האשלג הכולל לסין בששת החודשים הראשונים של 2014 עמד על 3.9 מיליון טון, עלייה של כ- 8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.


חוזי אשלג בהודו: בחודש אפריל ועד לתאריך הדיווח סיכמה כיל עם לקוחותיה בהודו על אספקת אשלג לשנת 2014/2015 בהיקף כולל של כ- 825 אלפי טון (כולל כמות אופציונאלית). מחיר המכירה שסוכם דומה למחיר שנקבע בעסקאות עם יצרנים אחרים המספקים אשלג לשוק ההודי. הייבוא להודו בששת החודשים הראשונים של 2014 עלה ב-31% לעומת התקופה המקבילה אשתקד ועמד על 1.7 מיליון טון.

ביקוש לאשלג בברזיל: הביקושים הערים לאשלג נמשכו גם במחצית הראשונה של שנת 2014 כאשר סך הייבוא בששת החודשים הראשונים של השנה עמד על 4.6 מיליון טון, עלייה של כ-28% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

דשני פוספט: במהלך הרבעון השני התחזקו הביקושים במיוחד בברזיל ובארה"ב, שהביאו לעליית מחירי דשני הפוספט. מאידך, בהודו, התאפיין הרבעון הראשון של השנה בביקושים חלשים כתוצאה מעונתיות. ברבעון השני של השנה, חלה עליה בכמויות הייבוא להודו ביחס לתחילת השנה, אם כי היבוא עדיין נמוך מהציפיות בשוק זה עקב האיחור בגשמי המונסון. כמויות המכירה של כיל ברבעון השני הושפעו לרעה מאובדן מכירות בשל השביתה ברותם אמפרט.


מחירי גרעינים: לאחר שמחירי התירס הגיעו בינואר 2014 לרמה הנמוכה ביותר מאז אוגוסט 2010, מגמת הירידה התהפכה ומחירי הגרעינים עלו עד לסוף מאי 2014. אולם, לאחר פרסומי ה-USDA, הצופים גידול ביבולים בעיקר של תירס וחיטה, החלה ירידה משמעותית במחירי רוב הגרעינים, ועד למועד הדיווח חזרו מחירי הגרעינים לרמה נמוכה הדומה לתחילת השנה, ואף נמוכה יותר בחלק מהגרעינים.

כיל מוצרים תעשייתיים:

מכירות ברבעון השני ובמחצית הראשונה:
היקף המכירות ברבעון השני הסתכם בכ- 359 מיליון דולר, גידול לעומת 353 ברבעון המקביל אשתקד. העלייה נובעת מגידול בכמויות שנמכרו, בעיקר של ביוצידים לטיפול במים על בסיס ברום, של מוצרי מגנזיה ומגנזיום כלורי, וכן מהשפעות השינויים בשער החליפין. עליה זו קוזזה בחלקה כתוצאה מירידה במחירי המכירה, בעיקר של מעכבי בעירה על בסיס ברום.
במחצית הראשונה הסתכמו מכירות המגזר בכ- 696 מיליון דולר, גידול לעומת 691 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

הרווח התפעולי ברבעון השני ובמחצית הראשונה:
ההפסד התפעולי ברבעון השני הסתכם בכ- 114 מיליון דולר לעומת רווח תפעולי של כ- 50 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי בנטרול השפעות חד פעמיות ברבעון השני הסתכם בכ- 30 מיליון דולר. הירידה ברווח התפעולי נובעת בעיקר מהוצאה חד פעמית בקשר עם הפרשה לבוררות תמלוגים בגין תקופות עבר, מירידה במחירי המכירה, משינוי בתמהיל כמויות המכירה וכמויות הייצור של מוצרים שונים ומגידול בהוצאות תמלוגים ברבעון השני כתוצאה מפסק הבוררות.

ההפסד התפעולי במחצית הראשונה הסתכם בסך של כ- 79 מיליון דולר לעומת רווח תפעולי של כ- 98 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח התפעולי בנטרול השפעות חד פעמיות, הסתכם בכ- 62 מיליון דולר.

מגמות בשווקי הפעילות:

שוק מעכבי הבעירה: ההאטה הכלכלית בעולם בשנים האחרונות שהמשיכה בשנת 2013 גרמה להאטה בתחום הביקושים למוצרי אלקטרוניקה, האטה בתחום הבניה, וירידה במכירות מחשבים אישיים בעקבות השימוש הגובר בטאבלטים ובטלפונים חכמים. מגמות אלו הובילו לירידה בביקושים בשווקים אלה למעכבי בעירה, בעיקר על בסיס ברום. במהלך הרבעון השני חל שיפור מסוים בביקושים למעכבי בעירה על בסיס ברום לחלק מהשימושים בתחום האלקטרוניקה. במחצית הראשונה, מחירי הברום האלמאנטרי התאפיינו ביציבות יחסית בארה"ב ובסין, ובירידת מחיר באירופה והודו.

שוק התמיסות הצלולות לקידוחי נפט וגז: הביקושים המשיכו להיות חזקים במהלך המחצית הראשונה, בשל מספר גבוה יחסית של קידוחים במפרץ מקסיקו.

התפתחות טכנולוגיה המאפשרת הפקה של גז מפצלים (Shale Gas) ויישומה בארה"ב יוצרת הזדמנויות עסקיות נוספות לחברה, בין השאר, להגדלת ביקושים לביוצידים על בסיס ברום.

שוק הברומידים אנאורגניים לנטרול של כספית (מוצרי Merquel®) התאפיין בעלייה בביקושים במחצית הראשונה של שנת 2014 עקב מזג האוויר הקר ומחירי הגז הגבוהים.


שוק הביוצידים לבריכות שחייה בתחילת 2014 הוגדלו מיסי ההיצף על הסינים בכ- 20% נוספים ובתחילת אפריל 2014 הודיעו השלטונות האמריקאים על הטלת מיסי היצף על היצרנים היפניים בשיעור של 109%-59%. מיסי ההיצף על מחירי הביוצידים בשוק האמריקאי יאפשרו לחברה עמדה טובה יותר בשוק. אם כי השפעה זו לא באה עדיין לידי ביטוי בשל העובדה שמרבית העסקאות בשוק זה מבוססות על הסכמים שנתיים.

בתחום הביוצידים לטיפול במים על בסיס ברום נמשכת מגמה של התחזקות בביקושים בחציון הראשון.

שוק המלחים להפשרת שלגים התאפיין בביקושים גבוהים בסוף שנת 2013 ובמחצית הראשונה של שנת 2014.

כיל מוצרי תכלית:

מכירות ברבעון השני ובמחצית הראשונה:
היקף המכירות ברבעון השני הסתכם בכ- 409 מיליון דולר, גידול לעומת 406 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. עליה זו נובעת מהשפעת השינויים בשערי החליפין ומעליה במחירים.
במחצית הראשונה הסתכמו מכירות המגזר בכ- 800 מיליון דולר, גידול לעומת 763 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. עליה זו נובעת מגידול בכמויות המכירה, ובכלל זה איחוד לראשונה של דוחותיהן של חברות שנרכשו במהלך שנת 2013 ובמחצית הראשונה של שנת 2014, מהשפעת השינויים בשערי החליפין ומעליה במחירי המכירה.

הרווח התפעולי ברבעון השני ובמחצית הראשונה:
הרווח התפעולי ברבעון השני הסתכם בכ- 49 מיליון דולר לעומת 52 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. ירידה זו נובעת בעיקר מירידה בכמויות המכירה, בקיזוז איחוד לראשונה של חברות שנרכשו, וגידול בעלות חומרי הגלם כתוצאה מהשביתה ברותם אמפרט. השפעה זו קוזזה בחלקה כתוצאה משיפור במחירי המכירה ומירידה בהוצאות תפעוליות אחרות.
במחצית הראשונה הסתכם הרווח התפעולי בכ- 90 מיליון דולר לעומת 87 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

מגמות בשווקי הפעילות:
ברבעון השני, הביקוש למוצרי המשך מבוססי פוספט בשוק האירופאי והאמריקאי ירד לעומת התקופה המקבילה אשתקד בשל אילוצי אספקה שנגרמו על ידי שביתה. כמו כן, המכירות ברבעון השני היו נמוכות לאור אסטרטגיית המכירות של המתחרים, המעדיפה נתח שוק על פני מחיר. בתקופה המדווחת חלה עליה מתונה במחירים בעוד בכמויות המכירה הורגשה ירידה משמעותית בביקוש בעיקר בצפון אמריקה. בנוסף, תוצאות הרבעון השני של השנה הושפעו מביקוש נמוך עונתי בתחום המניעה ועיכוב שריפות במערב ארה"ב והשבתת מפעל ה- p2s5. הרכישה של Hagesud ברבעון הראשון המשיכה לתרום לשיפור בתוצאות המגזר, אך לעומת זאת תחום מוצרי המזון המיוחדים ברבעון השני של השנה הושפע מהמשבר באוקראינה.

דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בהיקף של 47 מיליון דולר. הדיבידנד יחולק ביום 17.9.14.

דירקטוריון החברה אישר תוכנית שהונחה בפניו בתחילת השנה לתגמול הוני (2014) לכ- 450 נושאי משרה ועובדים בכירים אחרים בתפקידי ניהול של החברה וחברות בשליטתה ("תוכנית תגמול (2014)"), בנוסף להקצאה של אופציות ומניות חסומות לכ-450 נושאי משרה ועובדים בכירים אחרים בחברה ובחברות בשליטתה. בד בבד, אישרו ועדת התגמול והדירקטוריון תכנית תגמול לכ-11,800 עובדים של החברה, שאינם מנהלים אשר הינם ניצעים במסגרת תכניות התגמול (2014), כאמור לעיל, וזאת בעלות כוללת של עד כ-17 מיליון דולר.

(*) הרווח התפעולי המתואם הינו הרווח התפעולי בנטרול השפעות חד פעמיות (בשנת 2013 בעיקר הפרשה לפרישה מוקדמת ברותם והפרשה לפינוי פסולת בברום. ברבעון ראשון 2014 סך של כ- 8 מיליון דולר כתוצאה מגידול בעלויות בגין שביתה ברותם. ברבעון שני 2014, בעיקר סך של כ- 149 מיליון דולר בגין הפרשה עבור תקופות עבר כתוצאה מהחלטת הבוררות בעניין התמלוגים והשפעת השביתה ברותם בסך של כ-15 מיליון דולר).
הרווח הנקי המתואם הינו הרווח הנקי בנטרול השפעות חד פעמיות (ההשפעות המפורטות לעיל ברווח התפעולי המתואם והוצאות המימון, נטו ממס. בנוסף, בשנת 2013 מס בגין שחרור רווחים כלואים וברבעון הראשון 2014 סך של כ- 51 מיליון דולר בגין הוצאת מס חד פעמית בעקבות הסכמי שומות בחברות מאוחדות באירופה).