סקירה שוק מקיפה של כלכלני לאומי

סביבת האינפלציה צפויה להישאר מתונה, אך ישנם סיכונים הנובעים מן האפשרות לזעזועי מחירים בצד ההיצע
מדד המחירים לצרכן עלה בשיעור של 0.1% בחודש מאי, בדומה לתחזיתנו. קבוצות המוצרים והשירותים העיקריות אשר תרמו לעליית המדד הם: הפירות הטריים (4.7%+), תרבות ובידור (0.8%+), ושירותי הדיור (0.4%+). יש לציין כי סעיף שירותי הדיור עלה ב-12 החודשים האחרונים בשיעור של 2.5% לעומת ממוצע שנתי של כ-4.5% בשנים 2009-2013 וקצב עליית המחירים מצוי במגמת התמתנות. מצד שני, הסעיפים בהם נרשמו ירידות מחירים ואשר גרעו מהמדד בחודש מאי הם: הירקות הטריים (3.8%-) עקב ירידה חדה במחירי העגבניות, ומחירי ההלבשה אשר ירדו ב-1%, למרות שחודשי מאי מאופיינים בהתייקרות עונתית על רקע כניסת אופנת הקיץ לחנויות. ב-12 החודשים האחרונים ירדו מחירי ההלבשה ב-3.5% ובשנתיים האחרונות ירדו מחירי ההלבשה בכ-8%. מגמת זו של ירידת המחירים בענף ההלבשה עשויה להימשך ומקורה בהתגברות התחרות בענף וירידה במחירי יבוא מוצרי ההלבשה מחו"ל על רקע התיסוף של השקל. סעיף המזון נשאר ללא שינוי בחודש מאי לאחר שבששת החודשים הקודמים ירד בכמעט 2%.

בסך הכל, בחמשת החודשים הראשונים של השנה ירד מדד המחירים לצרכן ב-0.3% (נמוך באופן משמעותי מהעונתיות הממוצעת בשנים האחרונות), וב-12 החודשים האחרונים עלה המדד ב-1% בלבד – בגבול התחתון של יעד יציבות המחירים של הממשלה (1%-3%). בתרשים 1 ניתן לראות כי השנה האחרונה אופיינה במגמת ירידה בשיעור האינפלציה השנתי, זאת בהמשך למגמת הירידה בחמש השנים הקודמות. התפתחויות אלה נבעו, בין היתר, "מפער התוצר" השלילי בשנים האחרונות (הפער שבין התפוקה בפועל של המשק לבין פוטנציאל התפוקה), עליה מתונה מאד בשכר הריאלי הממוצע למשרת שכיר, התגברות התחרות ברשתות השיווק, וירידה במחירי היבוא על רקע תיסוף השקל והדיסאינפלציה באירופה (שם האינפלציה ירדה מכ-3% במהלך 2011 לכ-0.5% בלבד לאחרונה). להערכתנו, בהיעדר זעזועים בלתי צפויים, שיעור עליית המחירים השנתי צפוי לרדת מתחת לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים, זאת החל מחודש יוני הקרוב, ולהישאר שם לאורך המחצית השנייה של השנה (ראה\י תרשים 1). במהלך המחצית הראשונה של 2015 השיעור השנתי של עליית המדד צפוי לשוב אל מעל לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים, זאת על רקע הערכות להאצה מסוימת בפעילות הריאלית במשק המקומי ובעולם בכלל, אך ככל הנראה עדיין יהיה נמוך ממרכז יעד יציבות המחירים בעוד 12 חודשים (נמוך מ-2%).

יש לציין כי בחודשים האחרונים חלה עליה במחירי האנרגיה בעולם על רקע העליה בסיכונים הגיאופוליטיים ההולכים וגוברים, וכן עליה מסוימת במחירי הסחורות החקלאיות על רקע זעזועי היצע (בעיקר מזג אוויר). עליה במחירי הסחורות בעולם, בפרט אם זו תתרחש בפתאומיות כתוצאה מהחרפה נוספת באחד ממוקדי המשבר העולמיים, יכולה לגרום לעליה בקצב עליית המחירים במשק המקומי. גורמי סיכון נוספים נוגעים לתחום תנועות ההון ו/או יחסי המטבעות העולמיים ולאפשרות של שינוי מגמה בלתי צפוי בתוואי שער החליפין של השקל, בפרט ביחס לדולר של ארה"ב.

מחירי הדיור יושפעו בחודשים הקרובים ממידת היישום של תוכניות הממשלה ומקצב התחלות הבניה

מחירי הדירות (על פי סקר הדירות החודשי של הלמ"ס המבוסס על מחירי הדירות שנמכרו ושאינו נכלל במדד המחירים לצרכן) עלו בחודשים מרץ-אפריל בשיעור של 0.7% לעומת המחירים בחודשים פברואר-מרץ. ב-12 החודשים האחרונים עלו מחירי הדיור בשיעור של 8.3%. יש לציין כי בחודשים פברואר-אפריל חלה האצה בקצב עליית מחירי הדיור לאחר מספר חודשים בהם חלה ירידה בקצב עליית המחירים (ראה\י תרשים 2). קצב עליית מחירי הדיור הגבוה הושפע מהמשך הגידול בביקושים לדיור (נטילת המשכנתאות בחודש מאי הסתכמה בהיקף גבוה יחסית של בכ-4.5 מיליארד ₪) ומן ההיצע המוגבל על רקע הירידה בהתחלות הבניה בשני הרביעים האחרונים. במבט קדימה, מחירי הדיור יושפעו בחודשים הקרובים ממידת היישום של תוכניות הממשלה בנושא הדיור, וכפי שציינו בעבר, במבט ל"טווח ארוך יותר" (המתייחס לתקופה שלאחר אישור תוכניות הדיור על ידי הממשלה) רמות המחירים בשוק הדיור יושפעו בעיקר מההתפתחויות בצד ההיצע (שיווק קרקעות, התחלות הבניה והסרת חסמי בניה בירוקראטיים).

21 כלכלני לאומי: סביבת האינפלציה צפויה להישאר מתונה, אך ישנם סיכונים הנובעים מן האפשרות לזעזועי מחירים בצד ההיצע

נתוני התוצר ברביע הראשון של השנה עודכנו כלפי מעלה. הסיכויים להפחתת ריבית קטנו

על פי האומדן השני של החשבונאות הלאומית, התוצר המקומי הגולמי צמח בשיעור של 2.7% ברביע הראשון של השנה, מעט יותר מהממוצע בשני הרביעים הקודמים אשר עמד על 2.6%. חשוב לציין כי מדובר בשיעור צמיחה גבוה יותר לעומת הנתון שפורסם באומדן הראשון לפני כחודש (2.1%). בנוסף, נתוני התוצר העסקי עודכנו כלפי מעלה באופן משמעותי ל-1.5% לעומת 0.4% בלבד באומדן הראשון. מבחינת רכיבי התוצר עולה כי הנתון באומדן השני היה גבוה יותר עקב עדכונים כלפי מעלה בצריכה הפרטית, בצריכה הציבורית, וביצוא הסחורות והשירותים. נתוני החשבונאות הלאומית העדכניים מעידים על המשך מגמת צמיחה מתונה במשק ברביעים האחרונים. במבט קדימה, קיימים מספר גורמים אשר עשויים לתמוך בהאצה מסוימת בקצב הצמיחה והם: השיפור המתמשך, אם כי ההדרגתי, במצב שוק העבודה הישראלי; הירידה במידת הפסימיות של משקי הבית בחודשים האחרונים; המשך הגידול בביקושים מצד המדינות המפותחות, דבר אשר להערכתנו משפיע בעת הנוכחית יותר על יצוא השירותים של ישראל ובמידה פחותה על יצוא הסחורות (ראה\י הרחבה למטה); ושיפור בציפיות העסקים לשלושת החודשים הבאים בענפי התעשיה, השירותים ובמכירות במסחר הקמעונאי.

ב-23.06 יפרסם בנק ישראל את החלטת הריבית לחודש יולי וגם את תחזיותיו העדכניות למשק בשנים 2014-2015. להערכתנו, לאור האומדן החיובי יותר של נתוני התוצר ברביע הראשון של 2014, התווספות של מספר אינדיקאטורים אשר עשויים לתמוך בשיפור בפעילות במשק, והמשך מגמה של אינפלציית נכסים, אשר באה לידי ביטוי הן בשוק הדיור והן בשווקים הפיננסיים, בנק ישראל עשוי להימנע מהפחתת ריבית בחודשים הקרובים.

יציבות ביצוא הסחורות מראשית השנה
היצוא בחודש מאי, ללא אוניות, מטוסים ויהלומים, הסתכם בכ-3.8 מיליארד דולר (מנוכה עונתיות) — קרוב לנתון של החודש הקודם ונמוך ביחס לממוצע ב-12 החודשים האחרונים העומד על כ-4 מיליארד דולר בחודש. יש לציין כי הנתונים לחודש מאי ונתוני החודשים האחרונים הינם זמניים וככל הנראה יעודכנו כלפי מעלה עם קבלת נתונים נוספים במהלך החודשים הקרובים. לאור מידת התנודתיות הרבה יחסית בנתונים החודשיים, עדיף לבחון את נתוני היצוא בטווחי זמן ארוכים יותר; בהתאם לכך, בחודשים ינואר-מאי היה היקף היצוא גבוה בשיעור של 1.4% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בשיעור עליה מתון אשר הושפע בתקופה הנדונה בעיקר מעליה מתונה ביצוא מחשבים וירידה ביצוא כימיקלים. ירידות חלו גם ביצוא כלי תחבורה, מוצרי נפט מזוקק ומתכות בסיסיות. מנגד חלה עלייה ביצוא תרופות וביצוא של מכונות וציוד.

להערכתנו, פעילות יצוא הסחורות תושפע בהמשך השנה בעיקר מהביקושים מצד מדינות מפותחות המתאפיינות בשיפור מסוים בפעילות. מנגד, ההתפתחויות בשער החליפין של השקל עשויות להמשיך לפגוע במידת התחרותיות של המוצרים הישראלים בחו"ל. לאור ההתפתחויות הכלכליות במדינות המפותחות והערכות כי נפח הסחר הבינלאומי יגדל בשנתיים הקרובות אנו מעריכים כי תחול האצה מסוימת בקצב גידול היצוא ב-2015.

העודף הגבוה בחשבון השוטף ברביע הראשון של השנה המשיך לתמוך בעוצמתו של השקל. האם מגמה זו תימשך?
החשבון השוטף של מאזן התשלומים הסתכם ברביע הראשון של השנה בעודף שיא של 3.5 מיליארד דולר (מאז 1995 לפחות) לעומת 1.8 מיליארד דולר ברביע הקודם (מנוכה עונתיות). העלייה בעודף הושפעה משני גורמים עיקריים: 1. קיטון בגירעון בחשבון הסחורות עקב שילוב של גידול מסוים ביצוא הסחורות ברביע הראשון לעומת הרביע הקודם וירידה מסוימת ביבוא הסחורות; 2. גידול משמעותי בהכנסות של תושבי ישראל מהשקעות ישירות בחו"ל (אלו כוללת, בין היתר, את ההשקעות של מי שהחזיק 10% מהון החברה בחו"ל, מי שבעל זכויות הצבעה במועצת המנהלים ויכול להשתתף בניהולה של החברה) במהלך הרביע הראשון של 2014 לעומת הרביע הקודם. הרמה הגבוהה יחסית של הכנסות מהשקעות ישירות בחו"ל באה לידי ביטוי גם בהשוואה לממוצע הרבעוניים של רכיב זה במהלך השנים 2011-2013.

במבט כולל, אנו מעריכים כי הגידול ביצוא הסחורות והשירותים בשנים 2014-2015 יהיה גבוה יותר מהגידול ביבוא הסחורות והשירותים. בנוסף, במידה ויישמר היקף ההכנסות הגבוה של תושבים ישראלים מהשקעות בחו"ל, תהיה לכך גם כן תרומה לשמירה על עודף גבוה בחשבון השוטף של מאזן התשלומים ואף לעלייה נוספת ברמה זו בשנים 2014-2015. התפתחות זו, יחד עם המשך זרימת ההשקעות הישירות של תושבי חוץ לישראל, ימשיכו לתמוך בעוצמתו של השקל ביחס לסל המטבעות. יחד עם זאת, כפי שהסברנו בעבר (ראה סקירת השבוע במאקרו מה-11.06.2014), ברביעים האחרונים ניכרת מגמה של גידול משמעותית בהשקעות הפיננסיות של ישראליים בחו"ל, אשר חלקן הגדול מגודר ולכן תנועות הון יוצאות אלו אינן יוצרות כוחות דומיננטיים לפיחות השקל. אולם, במידה והיקף ההשקעות הפיננסיות היוצאות ימשיך להיות גבוה, אך יחול שינוי בתפיסת המשקיעים המוסדיים או בתנאים הכלכליים-פיננסיים הרלבנטיים, אשר יגרום לירידה בהיקף הגידור המטבעי, אזי הלחצים לתיסוף השקל כנגד סל המטבעות עשויים לקטון בעתיד. גודלו של רכיב ההשקעות הפיננסיות היוצאות הוא משמעותי ויתכן שאף ישתווה במהלך השנה הנוכחית לסך העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים ותנועות ההון הזרות הנכנסות לישראל.