כלכלני לאומי: "סביבת האינפלציה תישאר מתונה ב-12 החודשים הבאים"

חולשה בפעילות הריאלית במשק המקומי. תחזית הצמיחה ל-2014 עודכנה כלפי מטה
התוצר המקומי הגולמי צמח בשיעור ריאלי של 2.1% ברביע הראשון של השנה לעומת הרביע הקודם, במונחים שנתיים (נתונים מנוכי עונתיות). מדובר בקצב צמיחה נמוך יותר ביחס לקצב הצמיחה הממוצע ברבעונים האחרונים ונמוך מאד במונחים ארוכי טווח. יש לציין כי נתונים אלה משקפים קיפאון בתוצר לנפש, רביע שלישי ברציפות. התוצר העסקי, המשקף את הפעילות בסקטור העסקי ולא כולל את תרומת ההוצאה הממשלתית לתוצר, צמח בשיעור זעיר של 0.4% – קצב הצמיחה הנמוך ביותר מאז הרביע הראשון ב-2009, עת נכנסה כלכלת ישראל למיתון (קצר) על רקע המשבר הפיננסי שפקד את העולם.

בחינת רכיבי התוצר ברביע הראשון של השנה מעידה על האטה או חולשה במרבית רכיבי התוצר. ביצוא הסחורות והשירותים חלה האטה בצמיחה ביחס לרביע הקודם בעיקר עקב האטה משמעותית ביצוא התעשייתי. ההתפתחויות העתידיות ביצוא יושפעו מהמשך מגמת ההתאוששות בכלכלה העולמית אשר צפויה לתמוך בעליית נפח הסחר העולמי, ומהמגמה בשערי החליפין של השקל מול סל המטבעות. להערכתנו, הייצוא, בהובלת השירותים יצמח בשיעור גבוה יותר השנה ביחס לשנה שעברה (0.7% בלבד), בעיקר במהלך המחצית השנייה של השנה.

14 כלכלני לאומי: סביבת האינפלציה תישאר מתונה ב 12 החודשים הבאים

ההשקעה בנכסים קבועים ירדה בשיעור חד לאחר האטה בהשקעות ברביע הקודם, וזאת על רקע ירידה בבניה למגורים ובבניה שאיננה למגורים. להערכתנו, האטה בהשקעות בבניה למגורים עשויה להימשך במהלך הרביע השני והשלישי (לפחות) עקב השלכת הקפאון במכירות בשוק הדיור. קיפאון זה עשוי להימשך עד אשר התוכניות של קבינט הדיור יאושרו בממשלה. במבט לטווח ארוך יותר, המגמה בהשקעות במגורים תלויה בעיקר במידת היכולת של הממשלה ליישם את התוכניות להגדלת היצע הדירות באמצעות שחרור חסמים רגולטורים ושיווק מוגבר של קרקעות. מנגד, יש לציין כי חלה עליה משמעותית בהשקעות במכונות וציוד, בהמשך למגמה ברביעים הקודמים. התפתחות זו נובעת כפי הנראה, מיצור ויבוא של מכונות וציוד העושות שימוש בגז טבעי. רכיב ההוצאה לצריכה ציבורית התאפיין גם הוא בהאטה, בהמשך למגמה בשני הרביעים הקודמים. במבט קדימה, איננו צופים גידול משמעותי בהוצאה לצריכה ציבורית עקב מגבלות התקציב.

חולשה בולטת ומדאיגה חלה בצריכה הפרטית

רכיב זה ירד לעומת הרביע הקודם (רביע 4, 2013), זאת בהמשך להאטה בצריכה שחלה בשני הרביעים הקודמים. יש לציין כי הצריכה הפרטית מהווה למעלה מ-50% מהתוצר הישראלי ומשפיעה באופן עקיף גם על רכיבי הצמיחה האחרים, ועל כן חשיבותה רבה מאד לפעילות הריאלית במשק. בחינת נתוני הצריכה הפרטית משקפת ירידה בצריכת מוצרים בני קיימא, בהמשך לירידה ברביע הקודם. כידוע, הביקוש למוצרים בני קיימא משקף את מצבם הכלכלי ואת ציפיותיהם של משקי הבית לגבי האופק הכלכלי. עיקר הירידה בצריכת מוצרים בני קיימא נבעה מירידה חדה בצריכת מוצרי חשמל וציוד אחר לבית, ייתכן על רקע ההאטה המסוימת בשוק הדיור ברביע הראשון של השנה (קיים מתאם חיובי בין מכירות של דירות וביקוש למוצרים בני קיימא). בעקבות הרפורמות הממשלתיות בנושא הדיור ואפקט "הישיבה על הגדר" של משקי הבית בציפיה לאישורי הממשלה, הירידה במכירות של דירות חדשות עשויה להימשך בטווח הקצר (ככל הנראה ברביע השני ובשלישי) ועל כן גם החולשה בצריכת מוצרים בני קיימא עשויה להימשך. יש לציין כי רכיב הצריכה השוטפת אף הוא מעיד על חולשה מסוימת של משקי הבית. זאת, לאחר שצריכת מזון ומשקאות וצריכת מוצרי תעשיה ירדו ברביע הראשון. להערכתנו, הירידה בצריכה הפרטית ברביע הראשון, לאחר החולשה בצריכה בשני הרביעים האחרונים ב- 2013 (ראה/י גרף), נבעה, בין היתר, מהעליה המתונה בשכר הריאלי בשנים האחרונות, חוסר ביטחון תעסוקתי, העלאות המסים בשנה שעברה, והעליה בהוצאות הדיור בשנים האחרונות (אחזקת דירה, שכר דירה\תשלומי משכנתא).

23 כלכלני לאומי: סביבת האינפלציה תישאר מתונה ב 12 החודשים הבאים

במבט קדימה, אנו מעריכים כי הפעילות הריאלית ברביע השני של השנה תצמח גם כן בקצב מתון, ובשני הרביעים הבאים תחול האצה בצמיחה בהובלת הביקושים בעולם. לאור נתוני החשבונאות הלאומית ברביע הראשון של השנה אשר היו נמוכים ביחס לתחזיותינו המוקדמות, לאומי עדכן את תחזית הצמיחה לשנת 2014 לשיעור של 2.9%, כולל תרומת הגז, ו-2.5% ללא תרומת הגז, לעומת 3.4% ו-3.0% בהתאמה בתחזית הקודמת. שיעורים אלו משקפים סביבת צמיחה מתונה, וזאת על רקע התמתנות בהתרחבות הביקושים המקומיים ובפרט הצריכה הפרטית, ומנגד, שיפור מסוים בפעילות היצוא וההשקעות. אנו מעריכים כי בשנת 2015 תחול האצה בקצב הצמיחה. הערכה דומה, על שיפור בפעילות ב-2015, קיימת גם בקרב גופי החיזוי הבינלאומיים:קרן המטבע הבינלאומית (IMF) וארגון ה-OECD.

סביבת האינפלציה תישאר מתונה ב-12 החודשים הבאים

מדד המחירים לצרכן עלה בשיעור של 0.1% בחודש אפריל, נמוך באופן משמעותי מממוצע התחזיות המוקדמות של הגופים הפיננסיים במשק ומשיעור העלייה הממוצע בחודשי אפריל ב-5 השנים האחרונות אשר עמד על 0.8%. העלייה המתונה במדד נבעה ממספר סיבות: ראשית, סעיף שירותי דיור בבעלות דיירים, המתבסס על מחירי שכר דירה לפי חוזים מתחדשים ומהווה כ-20% מסל התצרוכת של משקי הבית, ירד בשיעור של 0.1% בניגוד למגמה והעונתיות בחודשי אפריל בשנים האחרונות (ב-5 השנים האחרונות עלה ב-0.9%, בממוצע, בחודשי אפריל). גורם נוסף אשר השפיע על המדד הוא הירידה במחירי המזון בשיעור של 0.3%, הירידה הראשונה בחודשי אפריל מאז שנת 2000. יש לציין כי מחירי המזון ירדו בחודשים נובמבר 2013 – אפריל 2014 בשיעור של כ-2% על רקע התגברות התחרות ברשתות השיווק והירידה במחירי ייצור המזון והמשקאות. לאחרונה, אישרה הממשלה הקלות בתחום היבוא האישי של מוצרי מזון בסיסיים, זאת בהמשך לביטול מסים על יבוא של מוצרי בשר וחלב מסוימים, ורפורמות נוספות בתחום המזון. להערכתנו, רפורמות אלה עשויות לתמוך בהתמתנות הלחצים לעליית מחירי המזון בשנה הקרובה לפחות. סעיף ההלבשה והנעלה גם כן הפתיע לאחר שעלה בשיעור של 2.3% – שיעור העליה הנמוך ביותר שנמדד בחודש אפריל מאז 1983, עת הלמ"ס החלו לעקוב אחר סעיף זה בשיטת המדידה הנוכחית.

37 כלכלני לאומי: סביבת האינפלציה תישאר מתונה ב 12 החודשים הבאים

בסך הכל, בארבעת החודשים הראשונים של השנה ירד מדד המחירים לצרכן ב-0.4% (נמוך באופן משמעותי מהעונתיות הממוצעת בשנים האחרונות), וב-12 החודשים האחרונים עלה המדד ב-1% בלבד – בגבול התחתון של יעד יציבות המחירים של הממשלה (1%-3%). נתונים אלה מעידים כי סביבת האינפלציה במשק הינה מתונה מאד, המשך ישיר למגמה שהחלה בסוף שנת 2011. כפי שציינו בעבר, מגמות אלה הושפעו ממספר גורמים עיקריים, ביניהם פער תוצר שלילי (צמיחה מתונה מאד ביחס לפוטנציאל הצמיחה במשק), עליה מתונה מאד בשכר, התגברות התחרות ברשתות השיווק, וירידה במחירים הסיטונאיים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים, על רקע ירידה במחירי קבוצות הסחורות העיקריות בעולם ומגמת תיסוף השקל שהחלה במחצית השניה ב-2012. יש לציין כי מגמת ההתמתנות של האינפלציה הינה כלל עולמית, ובחלק ממדינות אירופה אף קיימת דיפלציה, אשר עשויה להשפיע על המחירים של המוצרים המיובאים מחו"ל לישראל.

להערכתנו, סביבת המחירים תישאר מתונה ב-2014, ושיעור עליית המחירים השנתי צפוי לרדת מתחת ליעד יציבות המחירים (כלומר, מתחת ל-1%) במהלך המחצית השנייה של השנה (ראה\י תרשים). אנו צופים כי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן ב-12 החודשים הבאים יהיה גבוה יותר מרמתו כיום אך נמוך ממרכז יעד יציבות המחירים (נמוך מ-2%).

נתוני הצמיחה החלשים וההפתעה במדד המחירים מגדילים את הסיכויים להפחתת ריבית בחודש הקרוב

ב-26 במאי תפרסם הוועדה המוניטארית את החלטת הריבית לחודש יוני. להערכתנו, הפרסומים האחרונים של נתוני החשבונאות הלאומית ונתוני האינפלציה אשר הפתיעו כלפי מטה והעידו על חולשה בביקושים המקומיים, מעבר לצפוי, והתמתנות בסביבת המחירים, מגדילים עתה את הסיכויים כי בנק ישראל יפחית את הריבית לחודש יוני ב-0.25% נקודות האחוז לגובה של 0.50%, למרות מידת האפקטיביות המעטה של הפחתה נוספת. יחד עם זאת, יש לציין, כי תוואי הריבית ב-12 החודשים הבאים העשוי להצביע על שינוי במגמת הריבית, יושפע בעיקר מקצב הצמיחה במשק, אשר צפוי לעלות במחצית השנייה של השנה, וההתרחבות הצפויה בצמיחה ב-2015. זאת לצד הערכות לשינוי כיוון במדיניות המוניטארית בארה"ב במחצית הראשונה ב-2015. בהקשר זה נציין שבפעם הקודמת שהריבית הופחתה ל-0.5%, באפריל 2009, היא שהתה ברמה זו חמישה חודשים בלבד בטרם החלה לעלות במהירות עד לרמה של 3.25% ביוני 2011.