כלכלני לאומי: "ברביע הראשון של השנה ירד מדד המחירים לצרכן ב-0.5% - נמוך באופן משמעותי מהעונתיות הממוצעת בשנים האחרונות"

ברביע הראשון של השנה ירד מדד המחירים לצרכן ב-0.5% — נמוך באופן משמעותי מהעונתיות הממוצעת בשנים האחרונות.
מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ עלה בשיעור של 0.3%, בדומה לממוצע התחזיות המוקדמות של הגופים הפיננסיים במשק. המדד לחודש מרץ הושפע בעיקר מגורמים עונתיים. קבוצות המוצרים והשירותים העיקריות אשר תרמו לעליית המדד הן: שירותי דיור בבעלות דיירים, המתבססים על מחירי שכר דירה לפי חוזים מתחדשים, אשר עלו בשיעור חד יחסית (בהשוואה לחודשי מרץ בשנים האחרונות) של 1.2% ותרמו לבדם כ-0.23 נקודות אחוז לעליית המדד; מלונות ובתי הבראה אשר עלו בכ-5%; ומחירי המזון אשר עלו בשיעור מתון של 0.1%. קבוצות המוצרים העיקריות אשר התאפיינו בירידות מחירים וקיזזו את עליית המדד הן מחירי ההלבשה והנעלה (1.6%- ו-0.9%- בהתאמה) ומחירי הירקות והפירות אשר ירדו ב-0.4%.

1 כלכלני לאומי: ברביע הראשון של השנה ירד מדד המחירים לצרכן ב 0.5% נמוך באופן משמעותי מהעונתיות הממוצעת בשנים האחרונות

בסך הכל, ברביע הראשון של השנה ירד מדד המחירים לצרכן ב-0.5% (נמוך באופן משמעותי מהעונתיות הממוצעת בשנים האחרונות), וב-12 החודשים האחרונים עלה המדד ב-1.3% (בנטרול סעיף הדיור עלה המדד בשיעור של 0.6% בלבד). נתונים אלה מעידים כי סביבת האינפלציה במשק הינה מתונה מאד, המשך ישיר למגמה שהחלה בסוף שנת 2011 (ראה\י תרשים 1). מגמות אלה הושפעו ממספר גורמים עיקריים, ביניהם פער תוצר שלילי (קצב צמיחה נמוך ביחס לקצב הצמיחה הפוטנציאלי של המשק בשנים אלה), התגברות התחרות ברשתות השיווק, וירידה במחירים הסיטונאיים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים במספר מגזרים בולטים, בהם יצור מזון ומשקאות, וזאת על רקע ירידה במחירי קבוצות הסחורות העיקריות בעולם (ראה\י תרשים 2) והתחזקות השקל מול המטבעות של שותפות הסחר העיקריות של ישראל.

2 כלכלני לאומי: ברביע הראשון של השנה ירד מדד המחירים לצרכן ב 0.5% נמוך באופן משמעותי מהעונתיות הממוצעת בשנים האחרונות

לעת עתה, אנו מעריכים כי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן ב-12 החודשים הבאים יהיה נמוך ממרכז יעד יציבות המחירים (כלומר נמוך מ-2%). יש לציין כי לאחרונה אישר קבינט יוקר המחיה המלצות להגברת התחרותיות במשק והסרת חסמים בתחום היבוא האישי, בהן הקלות ביבוא מוצרי מזון ותעבורה וזירוז תהליכי אישור יבוא. היישום, בבוא העת, של הצעות אלה יתמוך בקצב עליית מחירים מתון.

עם זאת, יש לציין כי קיימים סיכונים להערכות האינפלציה המתונות הנוכחיות. ראשית, מחירי שכר הדירה עשויים לעלות בחודשים הקרובים בקצבים גבוהים יותר מהציפיות המוקדמות עקב הירידה הצפויה בתנועת רוכשי הדירות והעדפה להמשיך לשכור דירות, וזאת עד אשר יתבררו התוכניות בתחום הדיור המוצעות על ידי הממשלה. כמו כן, חלק מתוכניות הדיור כוללות גם פיקוח עתידי על קצב העלאת שכר הדירה, דבר אשר עשוי לעודד בעלי דירות להעלות את דמי שכר הדירה בשיעור ניכר בטווח הקצר בטרם יכנסו לתוקף הסדרי הפיקוח. בנוסף, יש לציין כי בחודשים האחרונים חלה עליה מסוימת במחיריהן של סחורות, בעיקר אלה השייכות לקבוצת הסחורות החקלאיות, וזאת בעיקר מסיבות של זעזועי היצע (פגיעה ביבולים כתוצאה מפגעי מזג אויר, מזיקים וכיו"ב), לצד ביקוש הולך ומתגבר מצד המדינות המפותחות. במידה ומחירי הסחורות החקלאיות ימשיכו לעלות (בניגוד לתחזיות הנוכחיות של ה-IMF כפי שניתן לראות בתרשים 2), עשויה לחול עליה במחירי מוצרי המזון ובמחיריהם של מוצרי צריכה שוטפת אחרים.

התמתנות מסוימת בביקושים לדיור. קצב עליית מחירי הדיור ממשיך להתמתן

על פי נתוני משרד האוצר, בחודש פברואר נרכשו 8,400 דירות. מדובר בהיקף מכירות נמוך ביחס לארבעת החודשים הקודמים, ובהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, לא חל גידול בהיקף העסקאות. הירידה בחודש פברואר נבעה מקיטון ברכישות על ידי זוגות צעירים ומשקיעים. להערכתנו, ההאטה בהיקף העסקאות בקרב פלח שוק זה נבעה ממספר סיבות, ביניהן התגברות הציפיות בקרב משקי הבית כי תחול ירידת מחירים על רקע פרסומים רבים בתקשורת בתקופה הנדונה לגבי נחישותה של הממשלה להוריד את מחירי הדיור (מדובר בתקופה בה טרם פורסמה ההודעה בדבר אישור תכניות הדיור השונות מה-24 במרץ), השפעת המגבלות בתחום המשכנתאות שהוטלו על ידי בנק ישראל, שינויים שחלו במיסוי המקרקעין (כמו העלאת מדרגות מס הרכישה וביטול הפטור ממס שבח), והמשך מגמת ירידה בשיעור התשואה השוטפת על השקעה בדירות.

יש לציין כי בפילוח גיאוגרפי קיימת שונות גבוהה מאד בפעילות המשקיעים בין האזורים השונים, כאשר באזורי המרכז, תל אביב והשפלה חלו ירידות חדות ברכישות, ומצד שני חלו עליות חדות באזורי השרון ובחיפה.

עקב ההתמתנות בביקושים לדירות, נמשכה מגמת ההתמתנות בקצב השנתי של עליית מחירי הדיור בחודש פברואר. מחירי הדירות (על פי סקר הדירות החודשי של הלמ"ס המבוסס על מחירי הדירות שנמכרו ושאינו נכלל במדד המחירים לצרכן) עלו בחודשים ינואר 2014 – פברואר 2014 בשיעור של 0.6% לעומת המחירים בחודשים דצמבר 2013 – ינואר 2014. בסך הכל, ב-12 החודשים האחרונים עלו מחירי הדיור בשיעור של 6.4%. מדובר בקצב העלייה השנתי הנמוך ביותר מאז אוקטובר 2012, ויש לציין כי מאז הרביע השלישי של 2013 חלה מגמת ההתמתנות בקצב עליית המחירים, כפי שניתן לראות בתרשים 3.

3 כלכלני לאומי: ברביע הראשון של השנה ירד מדד המחירים לצרכן ב 0.5% נמוך באופן משמעותי מהעונתיות הממוצעת בשנים האחרונות

במבט קדימה, מגמת הרכישות של דירות תושפע בעיקר מציפיות משקי הבית, בעיקר בקרב אוכלוסיית "הזכאים" לגבי יישום תוכניות הממשלה (קרא\י הרחבה בנושא בסקירתנו מה-03.04.2014). להערכתנו, עד אשר החוקים בנושא תוכניות הדיור השונות יאושרו בכנסת ויכנסו לתוקף, היקף המכירות החודשי של דירות, ובפרט דירות חדשות, צפוי לרדת, ובמקביל, קצב עליית מחירי הדיור עשוי להמשיך להתמתן (תוך מחזור עסקאות נמוך). כפי שציינו בעבר, במבט ל"טווח ארוך יותר" (המתייחס לתקופה שלאחר אישור תוכניות הדיור על ידי הממשלה) עשויה לחול האצה בקצב המכירות של דירות במידה ותוכניות הממשלה יענו על ציפיות המשקיעים ומחירי הדירות לזכאים יגלמו "הנחה". יחד עם זאת, רמות המחירים בשוק הדיור בטווח הארוך יושפעו באופן משמעותי מצד ההיצע. חשוב מכל, במידה ותימשך העלייה בהתחלות הבניה, בהמשך למגמה בשנים האחרונות, ובהיקף גבוה יותר מצרכי הביקוש במשק הנאמדים בכ-45-50 אלף יח"ד בשנה, קצב עליית מחירי הדיור ימשיך להתמתן גם בטווח הבינוני-ארוך.

יציבות ביצוא סחר הסחורות ברביע הראשון של השנה. אינדיקאטורים מהעולם תומכים בשיפור בפעילות היצוא בטווח הקצר

יצוא הסחורות ברביע הראשון של השנה הסתכם ב-12.4 מיליארד דולר (נתונים מנוכי עונתיות, ללא אוניות, מטוסים ויהלומים). נתוני הרביע הראשון משקפים יציבות בפעילות היצוא ביחס לרביע הקודם (רביע רביעי 2013). היעדר הצמיחה בפעילות ברביע הראשון של השנה נבעה מירידה בפעילות בקרב שניים מתוך שלושת הענפים המובילים ביצוא הסחורות: ייצוא מחשבים (3.5%-) וייצוא כימיקלים (6%-). בענפי יצור מוצרי מתכת בהרכבה, מכונות וציוד, חלה ירידה קלה ביצוא בשיעור של 0.3% ברביע הראשון לאחר עליה של 2.7% ברביע הקודם, ויצוא של מוצרי גומי ופלסטיק ירד ב-0.1% לאחר עליה של 4.4% ברביע הקודם. לעומת זאת, חלה עלייה משמעותית ביצוא התרופות בשיעור של 32% ביחס לרביע הקודם, והתאוששות ביצוא של ציוד חשמלי לאחר שברביע הראשון חל גידול בשיעור של 2.1% לעומת ירידה של 4.4% ברביע הקודם.

4 כלכלני לאומי: ברביע הראשון של השנה ירד מדד המחירים לצרכן ב 0.5% נמוך באופן משמעותי מהעונתיות הממוצעת בשנים האחרונות

בחינת הנתונים על פני תקופות זמן ארוכות יותר מעידה על מגמת גידול בפעילות היצוא אך בקצב איטי (במקביל לפעילות היבוא – ראה\י תרשים 4). בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (רביע ראשון 2013), חלה עליה בשיעור של 3.2% בלבד, נמוך יותר משיעור הגידול ב-2013. הסיבות העיקריות לשיעור הגידול הנמוך בפעילות היצוא הן: תיסוף השקל; האטת הצמיחה בקרב המדינות המתפתחות; והצמיחה האיטית במדינות גוש האירו .

במבט קדימה, פעילות היצוא תושפע גם בחודשים הבאים מההתפתחויות בשער החליפין ומההתפתחויות הכלכליות בקרב שותפות הסחר העיקריות של ישראל (ראה\י הרחבה בסקירתנו מה-19.03.2014). בהקשר זה, יש לציין כי בחודשים האחרונים נמשכת ההאצה בקצב הצמיחה בענפי הטכנולוגיה בארה"ב, כפי שבא לידי ביטוי במדד ה- Tech Pulse (המדד המשולב לענפי טכנולוגיות מידע בארה"ב), דבר המעיד על התגברות בעוצמת הביקושים בתעשיית ההייטק האמריקאית. התפתחות זו עשויה להשפיע לחיוב על הביקושים למוצרי ושירותי טכנולוגיה מקומיים. לאור ההתפתחויות הכלכליות בעת הנוכחית והערכות כי נפח הסחר הבינלאומי יגדל בשנתיים הקרובות (ע"פ ה-IMF: 4.3% ב-2014 ו-5.3% ב-2015), אנו מעריכים כי יצוא הסחורות והשירותים של ישראל יצמח בשיעור ריאלי של 3.7% ב-2014 (לאחר עלייה מתונה של 0.7% ב-2013) ויתרחב בשיעור של 6.9% ב-2015.