כלכלני לאומי: "המשך מגמה של השקעות זרות ישירות במשק והעודף בחשבון השוטף עשויים לתמוך בהמשך עוצמתו של השקל"

מגמת ההתרחבות בפעילות היצוא צפויה להימשך ב-2014 וב-2015. מדד ה-Tech Pulse מעיד על האצה צפויה בפעילות ענפי הטכנולוגיה העילית
מגמת ההתרחבות בפעילות היצוא צפויה להימשך ב-2014 וב-2015. מדד ה-Tech Pulse מעיד על האצה צפויה בפעילות ענפי הטכנולוגיה העילית

יצוא הסחורות הסתכם בחודש פברואר ב-4,166 מיליוני דולרים (מבוסס על נתונים מנוכי עונתיות, ללא אוניות, מטוסים ויהלומים). מדובר בירידה קלה ביחס לחודש ינואר. מכיוון שהנתונים לחודש פברואר אינם סופיים ולאור התנודתיות בנתונים החודשיים, קיימת עדיפות לבחון את ההתפתחויות בפעילות הסחר הבינלאומי על פני תקופות ארוכות יותר. הממצא המרכזי של ניתוח כזה הוא שהיקפי היצוא, הן בחודש פברואר והן בחודשים האחרונים הינם גבוהים ביחס להיקפים החודשיים בשנים הקודמות (ראה\י גרף). בנוסף, בחינת הנתונים האחרונים באופן דו-חודשי מעידה על שיפור. היצוא בחודשים ינואר-פברואר 2014 עלה בשיעור של 3.7% לעומת היצוא בחודשים נובמבר-דצמבר 2013, זאת לאחר שבשתי המדידות הדו-חודשיות הקודמות חלו ירידות בפעילות. כמו כן מדובר בשיעור שינוי חיובי וגבוה ביחס לממוצע ב-12 החודשים האחרונים. בנוסף, יש לציין כי היצוא בחודשיים הראשונים של 2014 עלה בשיעור של 3.6% לעומת התקופה המקבילה ב-2013.

יש לציין כי שיעורי השינוי שהוזכרו דלעיל מעידים על התאוששות, אך בקצב איטי, וזאת ככל הנראה על רקע הגורמים הבאים: תיסוף השקל; האטת הצמיחה בקרב המדינות המתפתחות; ויציאתה האיטית של גוש האירו ממצב של מיתון כלכלי. ההתאוששות ביצוא נובעת משיפור בפעילות בענפי ייצור התרופות, ובאופן מתון יותר בענפי ייצור הכימיקלים וייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני וציוד רפואי. מנגד, קיימים מספר סקטורים בהם ניכרת יציבות או האטה מסוימת, ביניהם יצור מוצרי מזון, משקאות וטבק, ייצור מוצרי גומי ופלסטיק, וייצור מוצרי מתכת.

במבט קדימה, פעילות היצוא תושפע גם בחודשים הבאים מההתפתחויות בשער החליפין ומההתפתחויות בפעילות הסחר הבינלאומי והביקושים מארה"ב ואירופה, בפרט. על פי מדד מנהלי הרכש הגלובאלי (JPMorgan Global PMI Index) נמשכת ההתרחבות בפעילות הכלכלית בעולם, אם כי לא בעוצמה חזקה, וזאת בהובלת הפעילות היצרנית במדינות המפותחות בעיקר, דבר אשר עשוי לתמוך בביקושים לסחורות ישראליות (רוב הסחר של ישראל הוא עם מדינות אלו). עדכון של ארגון ה-OECD מה-11 במרס, הצביע אף הוא על התאוששות בפעילות הסחר הבינלאומית בחודשים האחרונים. בנוסף, יש לציין כי חלה האצה בקצב הצמיחה בענפי הטכנולוגיה בארה"ב, כפי שבא לידי ביטוי במדד ה- Tech Pulse (המדד המשולב לענפי טכנולוגיות מידע המתפרסם על ידי הבנק הפדראלי בסן פרנסיסקו – ראה\י גרף). המדד עלה בחודשים האחרונים בקצב דו- ספרתי, במונחים שנתיים ויתכן כי מדובר בשינוי מגמה, דבר אשר עשוי להשפיע לחיוב על הביקושים למוצרי ושירותי טכנולוגיה מקומיים. לאור ההתפתחויות הכלכליות בעת הנוכחית והערכות כי נפח הסחר הבינלאומי יגדל בשנתיים הקרובות, אנו מעריכים כי יצוא הסחורות והשירותים של ישראל יצמח בשיעור ריאלי של 3.7% ב-2014 (לאחר עלייה מתונה מאוד של 0.7% ב-2013) ויתרחב בשיעור גבוה יותר ב-2015.

היבוא צפוי לגדול בשנים הקרובות בהובלת יבוא של מכונות וציוד עקב גידול בהשקעות העושות שימוש בגז הטבעי

היבוא בחודש פברואר הסתכם ב-4,220 מיליוני דולרים (נתונים מנוכי עונתיות), ובדומה לנתוני היצוא החודשיים, גם פעילות היבוא ירדה ביחס לחודש הקודם, אך בראיה לטווחי זמן ארוכים יותר, המגמה הינה חיובית. על פי נתוני קבוצות הסחורות, נמשכת מגמת העלייה המתונה ביבוא מוצרי צריכה, הן בצריכה השוטפת והן בצריכת מוצרי בני קיימא. להערכתנו, מגמה זו תימשך גם ב-2014 במקביל לצמיחה, אף אם בשיעור מתון, הצפויה בצריכה הפרטית (השיעור המתון בא על רקע חוסר הביטחון התעסוקתי והעלייה המתונה בשכר הריאלי). בקבוצת יבוא חומרי גלם חלה ירידה מסוימת בחודש פברואר בניגוד למגמה בחודשים האחרונים. אנו מעריכים כי יבוא חומרי הגלם יעלה בקצב מתון על רקע הצמיחה המתונה הצפויה בסקטור העסקי.

להערכתנו, קבוצת היבוא אשר צפויה לבלוט במהלך השנה, וככל הנראה גם בשנים הבאות, היא יבוא של מוצרי השקעה. מגמה זו נובעת מביקושים למכונות וציוד, בין השאר, לשם יישום פרויקטים העושים שימוש בגז טבעי. בחודשים ינואר-פברואר הסתכמה פעילות היבוא של מכונות וציוד ב-1.1 מיליארד דולר. מדובר בעליה של 29% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. להערכתנו, המגמה החיובית ביבוא מוצרי השקעה עשויה להימשך ותבטא את ניצני השיפור בפעילות הריאלית במשק הצפויה השנה, וביתר שאת ב-2015.

מגמת הירידה בגירעון בתקציב צפויה להימשך השנה וב-2015

הגירעון בתקציב בחודש פברואר הסתכם ב-1.8 מיליארד ₪. מדובר ברמת הגירעון הנמוכה ביותר מבין חודשי פברואר בשש השנים האחרונות. בסך הכל, בחודשים ינואר-פברואר נמדד עודף תקציבי של 2.6 מיליארד ₪ לעומת גירעון של 1.8 מיליארד ₪ בתקופה המקבילה אשתקד. הפער הגבוה בביצועי התקציב בין שתי התקופות נובע בעיקר מעלייה בהכנסות המדינה ממסים בחודשים ינואר-פברואר בשיעור של 16.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. זאת, בהמשך למגמה שהחלה ב-2013. יש לציין כי הגבייה בחודשיים הראשונים של השנה הייתה גבוהה ב-2.8 מיליארד ₪ מתחזית הגביה של האוצר. העלייה בגבייה מוסברת בחלקה בגידול מסוים בפעילות הריאלית במשק (יש לציין כי הגידול בפעילות הינו מתון לעומת הנתונים בשנים האחרונות), ועלייה בגבייה משוק ההון וממיסוי מקרקעין, אך לא רק. חלק משמעותי בעליה בהכנסות ממסים הושפע גם מגורמים חד פעמיים ומשינויי חקיקה, ביניהם, העלאת מס החברות בתחילת השנה, העלאת מע"מ באמצע 2013 ותקבול חד פעמי עבור עסקת רכישה בחודש ינואר האחרון בהיקף של כ-800 מיליון ₪ (ככל הנראה מדובר בעסקת הרכישה של חברת Waze על ידי Google). בניכוי התקבול החד פעמי והעלאות המסים על ידי הממשלה, הכנסות המדינה ממסים היו עולות בשיעור מתון יותר באופן משמעותי.

הגירעון בתקציב המדינה ב-12 החודשים האחרונים הסתכם ב-28.6 מיליארד ₪ והוא נמצא במגמת ירידה מתחילת 2013 (ראה\י גרף). מגמת הירידה בגירעון בתקציב משקפת שיפור במצב הפיסקאלי, דבר המחזק את האמון במדיניות הפיסקאלית של ישראל בעיני משקיעים זרים. המשך מגמה זו, המלווה במגמת ירידה בעלויות הביטוח כנגד חדלות פירעון על החוב של ממשלת ישראל (מרווח ה-CDS נמצא בשפל רב שנתי של 91 נ.ב), עשויה לחזק את מעמדה של ישראל בשוקי ההון ולגרום להמשך ירידה בעלויות גיוס ההון ובהוצאות הריבית של הממשלה בעתיד הקרוב, ולתמוך בהפחתה הדרגתית של החוב הממשלתי בשנים הקרובות. במבט קדימה, הגירעון בתקציב בסוף 2014 צפוי להיות נמוך יותר ביחס לרמתו בסוף 2013 ולהסתכם בכ-2.7 אחוזים ביחס לתוצר. תחזית זו מבוססת על הערכותינו כי שיעור הצמיחה ב-2014 יהיה 3.4% והערכות כי לא יבוצעו שינויים משמעותיים בתקציב, כגון הפחתות מסים ו\או גידול בהוצאות הממשלה. האצה בקצב הצמיחה ב-2015 תתמוך בהמשך מגמת ירידה בגירעון.

המשך מגמה של השקעות זרות ישירות במשק והעודף בחשבון השוטף עשויים לתמוך בהמשך עוצמתו של השקל

ההשקעות הישירות בישראל על ידי משקיעים זרים (FDI) הסתכמו בחודש ינואר בכ-263 מיליוני דולרים נטו. מדובר בהיקפי השקעות נמוכים ביחס לחודשים הקודמים, אך יש לציין כי קיימת תנודתיות בנתונים החודשיים ולכן יש לבחון את המגמות על פני זמן ארוך יותר. היקף ההשקעות הישירות הנכנסות ב-2013 נאמד בכ-12 מיליארד דולר – שיא של 7 שנים. במקביל, משקיעים זרים השקיעו בניירות ערך ישראלים סחירים 1.6 מיליארד דולר ב-2013. פעילות ההשקעות של זרים במשק היוותה גורם דומיננטי בהתחזקותו של שער החליפין של השקל מול סל המטבעות בשנה האחרונה. מנגד, היקף ההשקעות הישירות של ישראלים בחו"ל הסתכם בכ-4.9 מיליארד דולר וההשקעות בניירות ערך זרים הסתכמו בכ-11 מיליארד דולר. חשוב לציין כי חלק גדול מסך ההשקעות הפיננסיות של המוסדיים הנקובות במט"ח הינו מגודר ולכן ההשפעה על שער החליפין הינה קטנה יחסית. במקביל, החשבון השוטף של מאזן התשלומים הסתכם ברביע הרביעי ב-2013 בעודף של 2.2 מיליארד דולר לעומת עודף של 1.8 מיליארד דולר ברביע השלישי. העלייה נבעה מגידול בעודף בחשבון השירותים כתוצאה מגידול בתיירות וביצוא שירותים. בסך הכל, בשנת 2013, הסתכם העודף ב-7.2 מיליארד דולר, המהווה כ-2.5% מהתוצר, זאת לעומת 0.3% ב-2012 ו-1.3% ב-2011.

במבט קדימה, אנו מעריכים כי העודף בחשבון השוטף במאזן התשלומים ירד במעט ב-2014 ל-2.3% אחוזי תוצר על רקע עליה קטנה בגירעון בחשבון הסחורות והשירותים. להערכתנו העודף צפוי לשוב ולעלות ב-2015 על רקע האצה בפעילות היצוא. הערכות אלה, לצד המגמה החיובית בתחום ההשקעות הישירות על ידי תושבי חוץ, עשויים להמשיך ולתמוך בעוצמתו של השקל ביחס לסל המטבעות גם במהלך 2014.