מה ה-DNA הדיגיטלי שלך?

מחקר של מסטרקארד חושף חמישה סוגי אישיות עולמיות מקוונות
מנכ"ל מסטרקארד ישראל: הצרכן הישראלי דומה לצרכן העולמי בהיבטי האישיות הדיגיטליות שלו

האם אישיות דיגיטלית היא משהו שאכן קיים במציאות? על פי מחקר עולמי חדש של מסטרקארד שפורסם לאחרונה - התשובה היא כן. מהמחקר עולה כי הצרכנים למעשה משילים את הזהות "האמיתית" שלהם כאשר הם גולשים באינטרנט, ומאמצים במקומה ״אישיות דיגיטלית״. אותה "אישיות דיגיטלית" משקפת בצורה טובה יותר את תחושותיהם, את הפעולות שהם מבצעים הקשורות לשיתוף במידע אישי ואת מידת החשיבות שהם מייחסים לנתונים הקשורים אליהם. חמשת סוגי האישיות הינם: משתפים פתוחים, מתקשרים פשוטים, קונים בלבד, משתמשים פסיביים ומגינים פרואקטיביים, והסוגים אלו מיוצגים באופן כמעט שווה על פני כלל האוכלוסייה העולמית.

דניאל כהן, מנכ"ל מסטרקארד ישראל: "גם בישראל זיהינו שלצרכן המקומי יש הרגלים דומים מאד לממצאי המחקר הנוכחי ואף חדים יותר. מסקרים שמסטרקארד ביצעה השנה בישראל עולה כי כחמישית מבעלי הסמארטפונים בישראל רכשו השנה מוצר או שרות דרך מכשיר הטלפון. בנוסף, 63% מהישראלים המחזיקים בסמארטפון או טאבלט נעזרו בו לשימושים כדוגמת בנקאות, חנייה, הזמנת כרטיסי קולנוע, תשלום חשבונות ואפילו צ'ק-אין מקוון לטיסות לחו"ל".

למרות שהצרכנים מראים בקיאות הולכת וגוברת בניהול זהותם המקוונת, המחקר מגלה כי קיימת היררכיה ברורה בסוג המידע שאותו הם מוכנים לשתף, ומידת האמון שלהם בארגון מולו הם פועלים תלויה בסוג הארגון.

להלן כמה מהממצאים העיקריים בנוגע לכל אחת מקבוצות האישיות הדיגיטלית המקוונת:

● ״משתפים פתוחים״ (Open Sharers): 21% מהצרכנים המקוונים משתייכים לקטגוריה זו, אשר נוטה לכלול יותר גברים (60%) מנשים. משתפים פתוחים הם הקבוצה "הדיגיטלית" ביותר מבין החמש, וחבריה נוטים להתנהלות ופעילויות מקוונות שלעתים מגלמות גם סיכון. מחצית מהם גולשים ברשת יותר מ-10 פעמים ביום, וכאשר הם משתפים את המידע האישי שלהם הם מצפים לקבל בתמורה הנחות וגישה לשירותים שונים.
● ״מתקשרים פשוטים״ (Simply Interactors): קבוצת האישיות הזו (21%) כוללת כמה ממשתמשי הרשתות החברתיות המסורים ביותר, אולם הם אינם צרכנים דיגיטליים בעלי ידע רב בטכנולוגיה. בכל הנוגע לקניות מקוונות, מרביתם (80%) יבצעו את המחקר אודות המוצרים באופן מקוון, אך 63% יעדיפו בכל זאת לערוך קניות בחנויות "אמיתיות". למרות שמידע אודותיהם משמש למיקוד הפניות השיווקיות אליהם, הם לא מייחסים ערך רב לנתונים שלהם, ולכן לא מביעים דאגה מיוחדת בנוגע לשימוש בהם.
● ״קונים בלבד״ (Solely Shoppers): קבוצת האישיות המקוונת הזו מאופיינת בהסתמכות על האינטרנט למטרת עריכת מחקרי שוק וביצוע קניות חכמות. מרביתם המוחלט (90%), אשר מהווה 21% אחוזים מכלל הצרכנים המקוונים, מבצעים מחקר אודות מוצרים באופן מקוון בטרם הקניה, ומחציתם נעזרים בטלפון הסלולרי שלהם על מנת לבדוק מחירים. למרבה ההפתעה, יש לחברי הקבוצה הזו מודעות נמוכה בנוגע לשיווק ממוקד - רק 37% מהם מודעים לכך שאתרי מדיה חברתית עושים שימוש בנתונים האישיים שלהם לצרכי התאמת פרסומות.
● ״משתמשים פסיביים״ (Passive Users): כפי שמרמז השם, חברי הקבוצה הזו עדיין לא השתכנעו לגמרי בערכו של האינטרנט, ולפיכך נוטים לבלות את כמות הזמן הפחותה ביותר בגלישה ברשת בהשוואה לכל שאר הקבוצות. משתמשים פסיביים, המהווים 20% מכלל הצרכנים המקוונים, משתמשים פחות ברשתות חברתיות (48% בלבד), ואינם מבצעים כמות רבה של רכישות באינטרנט. בהשוואה לחברי הקבוצות האחרות, הם נוטים יותר לבצע קניות באמצעות הטלפון הסלולרי שלהם, ומביעים נכונות רבה יותר לספק את הנתונים האישיים שלהם בתמורה למשהו.
● ״מגינים פרואקטיביים״ (Proactive Protectors): חברי הקבוצה הזו, המהווים 17% מכלל הצרכנים המקוונים, מודעים מאוד לשיווק ממוקד. למעשה, 82% מהם מודעים לכך שמשווקים יכולים להציג בפניהם פרסומות המתבססות על היסטוריית החיפושים והגלישה שלהם. הם נוטים להשתמש פחות ברשתות חברתיות, שומרים בקנאות רבה יותר על הגדרות הפרטיות שלהם לעומת שאר הקבוצות, ונוקטים צעדים על מנת להגן ולשלוט בעקבות הדיגיטליים שלהם.

המחקר בוצע במהלך נובמבר 2012-מרץ 2013 בארצות שונות וכלל סקר שהקיף למעלה מ-9,000 צרכנים דיגיטליים בגילאי 16-65, המעורבים לפחות בפעילות מקוונת אחת בשבוע.