המדינה צריכה להשתמש בכלים שברשותה כדי להגביל את פערי השכר בחברות וארגונים

פערי השכר האדירים הרסניים למדינה מבחינה חברתית וכלכלית –
במקרים רבים כספי ציבור משמשים להעשרת כיסם של מעטים
ולעליית יוקר המחיה

המדינה צריכה להשתמש בכל הכלים שברשותה כדי להגביל את פערי השכר בחברות וארגונים, כך אומר מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית, אודי אורנשטיין. גופים רבים בישראל נהנים בדרך זו או אחרת מכספי הציבור אם באופן ישיר ואם דרך תמריצים ממשלתיים. אם מתן תמריצים וסיוע יותנה בשמירה על נורמות ציבוריות וחברתיות ראויות נצא כולנו נשכרים.

הטענה שהשכר המופרז למנהלים מתמרץ אותם לפעול היטב אינה נכונה ומשמשת ככלי להצדקת המצב הנוכחי, אומר אורנשטיין. מחקרים רבים בעולם מצביעים על כך ששכר גבוה מאוד או בונוסים קיצוניים בודאי שאינם מהווים גורם מוטיבציוני למנהלים ולעיתים אף מהווים גורם מעקב בהתפתחות הארגונית בשל הסטת תשומת הלב הניהולית לאינטרסים אישיים.

התעשייה הקיבוצית מצטיינת בפערי שכר נמוכים יחסית בין המנהלים לעובדים ביחס לממוצע במשק. הדבר אינו פוגע בתפקוד של החברות וצמיחתן בארץ ובעולם ויעידו על כך שורה של הצלחות של מפעלי הקיבוצים בשנים האחרונות.

הציפייה הציבורית ממנהלים שייקחו אחריות אישית וירסנו ביוזמתם את שכרם אינה הגיונית, אומר אורנשטיין. אנשים מטבעם רוצים יותר, דבר שהוא טוב כשלעצמו עד שהוא פוגע בלכידות החברתית. בדיוק מסיבה זו קיימת המדינה כדי להשתמש בכלים שברשותה לאכוף כללי התנהלות נורמטיביים ולשמר סולידריות חברתית. אם מתן סיוע ממשלתי, ביצוע עבודות עבור המדינה ושלוחותיה ותמיכות אחרות יותנו בשמירה על פערי שכר סבירים בארגון הדבר ישליך במהירות על כלל המשק.

אנו מצויים בכשל שוק ברור שיוצר לנו חברה חולה, אפשר וצריך לתקנו במהירות. פערי השכר הגבוהים פוגעים בציבור בכמה רבדים: גידול בהוצאות שכר שבסופו של יום מתגלגל לצרכנים, כוח קנייה שאינו רגיש למחיר המוצר ודוחף את רמת המחירים מעלה, וחוסר אמון ציבורי במערכת הכלכלית חברתית שיוצר תסכול ותחושת התרחקות. הציבור באמצעות כלי הצריכה המקובלים שלו צריך לצאת באמירה ובמעשים ברורים שיאותתו לחברות שאי אפשר עוד לסבול סיטואציות של פערי שכר גבוהים. הממשלה והכנסת, אומר מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית, צריכים להפעיל את כוחם בחוכמה אך בלי היסוס במטרה לחזק בחברה שלנו נורמות התנהגותיות מלכדות ולא מפוררות.