על הרחבה מוניטרית ומה באמת מקולקל בשיטה שלנו

ביומד

בעקבות המשבר האחרון, אנחנו מוצפים מכל כיוון בהמון אינפורמציה, חלקה נכונה, חלקה שגויה וחלקה ממש תעמולתנית. הניתוח שאציג הוא הניתוח שעליו זכה הכלכלן והוגה הדעות פרידריך האייק בפרס נובל לכלכלה בשנת 74 – התיאוריה האוסטרית של מחזור העסקים(ABCT) . בנוסף אתייחס לשאלה איך האי-שיוויון הנוכחי קשור להרחבה מוניטרית (הגדלת היצע הכסף).

קצת רקע
הרעיון הבסיסי מתחיל מקיינס – כלכלן בריטי מפורסם שפעל בבריטניה בין מלחמות העולם, והתיאוריה שפרסם בספר "The General Theory of Employment, Interest and Money" שהפכה כבר לתיאוריה השלטת בעולם. הסיפור הקיינסיאני הבסיסי הולך ככה: בתקופת מיתון אנשים חוסכים, בגלל אי הוודאות הגדולה באשר לעתיד. אבל בניגוד לציפיות שלהם – החיסכון הפרטי שלהם לא יניב תשואה, כיוון שאנשים מפחדים גם ללוות מהבנק ולפתוח בפרויקטים גדולים. המשק נכנס לסחרור מדכא, וככל שאנשים קונים פחות, יש פחות כסף ליצרנים לצרוך בעצמם. כסף שוכב "מתחת למזרן" וביחד איתו מפעלים, מכונות וכדו' שוכבים יתומים ללא שימוש. המחירים לא מתעדכנים מספיק מהר כדי לאפשר למשק לצאת מהמיתון באמצעות ירידת מחירים שאמורה לבוא אחרי ירידה בצריכה – הם "דביקים", ובמיוחד המשכורות, שאותן קשה להוריד (בעיקר בגלל איגודי עובדים ושכר המינימום). כלל הביקוש במשק יורד, ויש סכנה ממשית שהמיתון יהפוך לשפל – השוק לא מתקן את עצמו.
מה הפיתרון שקיינס מציע? לעודד ביקוש באמצעות הממשלה. הוצאות ממשלתיות והורדת הריבית אמורות ליצור "ביקוש פיקטיבי" שיתמרץ את הכלכלה. קיינסיאנים, למשל, חושבים שלאסון גדול יש השפעה חיובית על הכלכלה והתעסוקה כיוון שנוצר ביקוש לתיקון הנזק – מה ששקול לעבודות יזומות מצד הממשלה. על אלו אני אפנה את הקורא לחיבור הפנטסטי של בסטייה "מה שנראה ומה שאינו נראה", ואסתפק במאמר הבא שמרחיב על השגיאה הכלכלית במדיניות זו. ביקורת על המדיניות הקיינסיאנית באופן כללי ניתן לשמוע בקטע המרתק הבא שנלקח מתוך הרצאה של ההיסטוריון של הכלכלה תום וודס.
כאן אני מעוניין להתמקד בצד המוניטרי – הגדלת היצע הכסף שנועדה להוריד את הריביות וע"י כך לעודד צריכה מחד והשקעות גדולות מנגד. זה הפיתרון שאלו שנחשבים "אנשי השוק החופשי" המוניטריסטים כגון מילטון פרידמן אוהבים. האוסטרים (הם באמת אנשי השוק החופשי) חושבים אחרת. הטענה האוסטרית היא טענה רדיקלית, אבל פשוטה, הגיונית ונתמכת מאוד במציאות האמפירית – הורדת הריביות היא שמובילה למשברים התכופים שאנו רואים בכלכלה.

להמשך קריאה