הריבית עשויה להתחיל לעלות, באופן מתון והדרגתי, במהלך המחצית השנייה של 2014

כלכלני לאומי: אגף הכלכלה מתוך

בנק ישראל הותיר את הריבית לחודש ינואר ברמה של 1.00%. הריבית עשויה להתחיל לעלות, באופן מתון והדרגתי, במהלך המחצית השנייה של 2014

בנק ישראל החליט להותיר את הריבית לחודש ינואר ברמה של 1.00%, חודש רביעי ברציפות. ההחלטה של בנק ישראל הייתה צפויה, והושפעה ממספר גורמים, אשר חלקם תמכו דווקא בהפחתה וחלקם לא תמכו. הגורמים אשר תמכו בהפחתה נוספת הם המשך מגמת התיסוף של השקל מול שער החליפין הנומינלי האפקטיבי מאז החלטת הריבית הקודמת ב-1.1%. יש לציין כי בראיה ארוכת טווח יותר, ניכר כי בחודשים האחרונים, שער החליפין הנומינלי האפקטיבי שומר על יציבות אך מצוי ברמת שיא (שקל חזק ולא תחרותי). בנוסף, בעת האחרונה חלה התמתנות מסוימת בקצב עליית מחירי הדיור, וההתפתחויות ב"סביבת האינפלציה" במשק, הבאות לידי ביטוי במדדי המחירים לצרכן בחודשים האחרונים ובציפיות האינפלציה ב-12 החודשים הבאים, מעידות על היעדר לחצים אינפלציוניים, בין היתר, על רקע מגמת היחלשות הדולר מול השקל והירידה במחירי הסחורות בעולם. מנגד, הגורמים אשר תמכו באי הפחתה הם: המשך מגמת היציבות בקצב הצמיחה של המשק לצד סימני התאוששות בפעילות היצוא והיצור התעשייתי, הופעת נתונים כלכליים חיוביים בקרב שותפות הסחר המרכזיות של ישראל, והודעת הבנק הפדרלי של ארצות הברית על התחלת תהליך של צמצום ההרחבה הכמותית על רקע המשך מגמת השיפור בכלכלת ארצות הברית וירידת סיכוני הצמיחה בעולם.

26122013 כלכלני לאומי: הריבית עשויה להתחיל לעלות, באופן מתון והדרגתי, במהלך המחצית השנייה של 2014

בנוסף לכך יש לציין כי הריבית הנומינאלית כבר מצויה ברמה נמוכה מאד, והריבית הריאלית הגיעה לרמת שפל של מספר חודשים (0.9%-) ומשקפת מדיניות מוניטארית מרחיבה למדי. ברמות ריבית נמוכות אלה, מידת האפקטיביות של כלי הריבית והפחתות ריבית נוספות, לצורך הקטנת לחצי התיסוף של השקל ותמיכה בצמיחה, מוגבלת ככל הנראה. זאת ועוד, הפחתות ריבית נוספות עשויות אף לתמוך בהמשך מגמת עליה במחירי הנכסים הריאליים והפיננסיים, דבר אשר עלול להגדיל את הסיכונים הפיננסיים במשק. יחד עם זאת, יש לציין כי המשך מגמת תיסוף מהותי של השקל ו\או הרעה בפעילות הכלכלית במשק עשויים לתמוך בשימוש בכלים קצרי הטווח של בנק ישראל (הפחתת ריבית והגברת רכישות מט"ח) למרות התועלת השולית הנמוכה שלהם. במבט לטווח ארוך יותר, אנו צופים כי הריבית עשויה להתחיל לעלות, באופן מתון והדרגתי, במהלך המחצית השנייה של 2014 על רקע הערכות כי מגמת השיפור בקצב הצמיחה בקרב שותפות הסחר העיקריות של ישראל תימשך, דבר אשר עשוי לתמוך בעליית קצב הצמיחה של המשק לצד אינפלציה הנשמרת במרכז יעד יציבות המחירים. העיתוי וקצב העלאות הריבית יקבע על פי ההתפתחויות בכלכלה המקומית וכמובן בהשפעת ההתפתחויות בפעילות הריאלית והמדיניות המוניטרית בעולם, ובארה"ב בפרט.

חל שיפור באינדיקטורים הכלכליים במשק ובנק ישראל עדכן כלפי מעלה את תחזית הצמיחה שלו (ללא השפעת תחילת הפקת הגז הטבעי)

המדד המשולב למצב המשק עלה בשיעור של 0.2% בחודש נובמבר. ב-12 החודשים האחרונים המסתיימים בנובמבר עלה המדד בשיעור של 2.7%, קרוב לממוצע שיעורי השינוי השנתיים מתחילת השנה (ראה/י גרף), דבר המעיד על יציבות בפעילות העסקית במשק. יחד עם זאת, יש לציין כי בחודשים האחרונים חל שיפור במגמה של מרבית האינדיקאטורים המרכיבים את המדד, בין היתר, על רקע השיפור בכלכלה העולמית. בפרט, מדובר בשיפור בפעילות בארצות הברית, והמשך מגמת ההתאוששות במדינות האיחוד האירופי, בהובלת המדינות המפותחות, אשר הינן שותפות הסחר העיקריות של ישראל.

26122013 2 כלכלני לאומי: הריבית עשויה להתחיל לעלות, באופן מתון והדרגתי, במהלך המחצית השנייה של 2014

חטיבת המחקר של בנק ישראל עדכנה החודש את התחזית המאקרו-כלכלית של המשק. בנק ישראל עדכן כלפי מטה את תחזיות הצמיחה, הכוללות את השפעת הפקת הגז, לשנים 2013-2014, לרמה של 3.5% ו-3.3%, בהתאמה (לעומת 3.6% ו-3.4%, בהתאמה, בעדכון קודם). אולם, בנטרול השפעת הגז, תחזית הצמיחה לשנת 2013 נותרה ללא שינוי ברמה של 2.6%, ולגבי 2014, בנק ישראל עדכן כלפי מעלה את תחזית הצמיחה לרמה של 2.9% לעומת 2.7% בתחזית הקודמת. השיפור בתחזית לשנת 2014 נובע מעדכון כלפי מעלה של קצבי הגידול של היצוא ושל הצריכה הפרטית, זאת על רקע השיפור בהערכות לגבי הצמיחה בעולם ועקב ביטול העלאת המס שתוכננה לתחילת 2014. להערכת בנק ישראל, גם ב-2015 תחול התרחבות בפעילות לעומת 2014, והתוצר צפוי לצמוח בשיעור של 3.2% על רקע מגמת גידול ביצוא כתוצאה משיפור בקצב הגידול של הסחר העולמי.

יחד עם זאת, אחד מהסיכונים המרכזיים לצמיחה של המשק הישראלי הוא המשך לחצי התיסוף של השקל הפוגעים בענפי היצוא ובענפי הייצור המקומיים המתמודדים עם היבוא. להערכתנו, רצוי כי מקבלי ההחלטות, יפעלו למיתון השפעת הייסוף תוך גיוון בכלים המשמשים לכך, כמו סיוע ממשלתי ממוקד ליצואנים בענפים הנפגעים ויוזמה ממשלתית הכוללת הפעלת "קרן עושר לאומית" וביצוע פעילות של השקעות בחו"ל, אשר תאזן את השפעת ההשקעות הישירות על ידי תושבי חוץ במשק המקומי

החשבון השוטף עבר לגירעון קטן. השיפור בפעילות היצוא ובאופק הכלכלי בעולם עשויים לתמוך בחזרה לעודף

החשבון השוטף של מאזן התשלומים הסתכם ברבעון השלישי של השנה בגירעון קטן של 363 מיליוני דולרים (נתונים מנוכי עונתיות) לעומת עודף של 1.5 מיליארד דולר ברבעון השני, ו-1.9 מיליארד דולר ברבעון הראשון. יש לציין כי מדובר בגירעון הראשון בחשבון השוטף מאז הרבעון הראשון ב-2012, וזאת כאשר ברבעון הקודם חלה ירידה מסוימת בעודף. המעבר מעודף לגירעון היה צפוי על רקע עליה חדה בגירעון המסחרי ברבעון השלישי של השנה. למרות ההרעה ברבעון השלישי, יש לציין כי על פי נתוני החשבון השוטף מתחילת השנה, קיים עודף של כ-3 מיליארד דולר, ובחינת הנתונים על פני ארבעת הרבעונים האחרונים, מעידה על עודף בחשבון השוטף, המהווה כ-1.2% תוצר. הגירעון בחשבון השוטף הושפע ברבעון השלישי של השנה ממספר גורמים. ראשית, הגירעון בחשבון הסחורות (יצוא סחורות פחות יבוא סחורות) עלה לרמה של 3.2 מיליארד דולר לעומת גירעון של 2.3 מיליארד דולר ברבעון השני. הגידול בגירעון בחשבון הסחורות נבע מירידה ביצוא הסחורות בשיעור של 3.2% לעומת רבעון קודם, זאת על רקע מגמת תיסוף השקל בשנה האחרונה אשר פגעה ברמת התחרותיות של מוצרים ישראלים, בעיקר בתעשיות הבאות: תרופות, מחשבים וציוד חשמלי. מצד שני, חלה עליה ביבוא הסחורות בשיעור של 2.5% לעומת הרבעון הקודם כתוצאה מעליה ביבוא של מוצרי צריכה והשקעה. במבט קדימה, אנו מעריכים כי היצוא עשוי להתאושש, בהמשך לראשיתה של המגמה בחודשים האחרונים, על רקע ההתפתחויות החיוביות בכלכלה הריאלית במדינות המפותחות, ובעיקר בקרב שותפות הסחר העיקריות של ישראל, ארה"ב והאיחוד האירופי. בנוסף, אנו מעריכים כי היבוא יצמח בקצב מעט מתון יותר ביחס לקצב הצמיחה של היצוא על רקע האטה מסוימת ביבוא של מוצרי אנרגיה, דבר אשר עשוי להקטין את הגירעון בחשבון הסחורות.

26122013 3 כלכלני לאומי: הריבית עשויה להתחיל לעלות, באופן מתון והדרגתי, במהלך המחצית השנייה של 2014

חשבון השירותים "תרם" אף הוא למעבר של החשבון השוטף לגירעון לאחר מספר רבעונים בהם היווה גורם עיקרי אשר תמך ברמת העודף הגבוהה בחשבון השוטף. סעיף יצוא שירותים עסקיים אחרים, המהווה כ-66% מסך יצוא השירותים, ירד ברבעון השלישי ב-10.6% בהשוואה לרבע הקודם. ביצוא של שירותים אלה כלולים גם תקבולים מחו"ל כתוצאה ממכירת חברות סטארט-אפ ישראליות לתושבי חו"ל אשר הסתכם ברבע השלישי של השנה בסכום נמוך של 200 מיליוני דולרים בלבד, לעומת 1.1 מיליארד דולר ברבע השני, והיווה גורם עיקרי בירידת העודף בחשבון השירותים. סעיף נוסף שגרם למעבר מעודף לגירעון בחשבון השוטף הוא הגידול בגירעון בחשבון ההכנסות הראשוניות, רביע שני ברציפות, וזאת על רקע קיטון בהכנסות של תושבי ישראל מהשקעות בחו"ל, ומנגד, גידול בהכנסות של תושבי חוץ מהשקעות בישראל, בעיקר כתוצאה מהשקעות בניירות ערך בישראל, וגם כתוצאה מגידול בתשלומים לתושבי חוץ שכירים העובדים בישראל. מנגד, הרכיב היחידי בו נרשם גידול בעודף הוא חשבון ההכנסות המשניות הכולל העברות שוטפות של כספים מממשלת ארה"ב ותשלומי פיצויים של ממשלת גרמניה לניצולי השואה. חשבון זה הסתכם בעודף של 2.4 מיליארד דולר בהמשך לעודף של 2.1 מיליארד דולר. ניתן לראות כי סעיף זה רושם יציבות לאורך השנים.

במבט קדימה, אנו מעריכים כי הגידול ביצוא הסחורות והשירותים יהיה גבוה יותר מהגידול ביבוא הסחורות והשירותים, כתוצאה מגידול צפוי בביקוש למוצרים ישראלים על רקע שיפור בפעילות הכלכלית בעולם. דבר זה עשוי לתמוך בחזרה לעודף בחשבון השוטף כבר בעתיד הקרוב. נראה כי החשבון השוטף של מאזן התשלומים יסתכם ב-2013 בעודף של כ-1% תוצר וככל הנראה שעודף זה יגדל ב-2014, וימשיך לתמוך, יחד עם ההתפתחויות החיוביות בתחום ההשקעות הישירות על ידי תושבי חוץ, בשמירה על עוצמתו של השקל ביחס לסל המטבעות.